קטגוריה:אסתר ה ג
ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לָּ֖ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְיִנָּ֥תֵֽן לָֽךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֤אמֶר לָ/הּ֙ הַ/מֶּ֔לֶךְ מַה־לָּ֖/ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַ/מַּלְכָּ֑ה וּ/מַה־בַּקָּשָׁתֵ֛/ךְ עַד־חֲצִ֥י הַ/מַּלְכ֖וּת וְ/יִנָּ֥תֵֽן לָֽ/ךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
מדרש רבה
ג.
"וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ" מה ראה א"ר הונא ע"י שהיו מבזות בבנות ישראל כעורות ואין כל בריה משגיח עליהם לפיכך באו לידי המספק הזה ר' חנינא בר שילקא ור' יהושע דסכנין ור' לוי בשם ר' יוחנן אמרין ישראל וגוי דרים בחצר אחד ושפה ישראל קדרתו ונגע בה הגוי אינה טמאה שפה הגוי קדרתו ונגע בה ישראל הוא אומר טמאה ואפי' נפלו לתוכה כמה שקצים ורמשים הוא אוכלה ואם ישראל עושה את שלו לתוכה הוא שוברה כך כתיב (ירמיה נ, כט): "השמיעו אל בבל רבים כל דורכי קשת וגו'" וכי כסף נטלה שתתן כסף זהב נטלה שתתן זהב (איכה ה, יא): "נשים בציון ענו" מה ת"ל אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא אתם להוטים אחר הערוה חייכם שאני מביא עליכם אומה שאינה מבקשת מכם לא כסף ולא זהב הה"ד (ישעיה יג, יז): "הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו" ומה מבקשת מכם "וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו וגו'"
[[:קטגוריה:|"אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים"]] מָחוּי היה והיה ממונה על הבתולות ודכוותיה "אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפלגשים" שחוף היה והיה ממונה על הנשים:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ה ג.
עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ
וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ
אסתר סיכנה את חייה. המלך ריחם עליה "וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר, אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ" (ביאור:אסתר ה ב), אולם הוא לא פוקד עליה להסביר את פשר בקשתה אלא רק "אומר" לה לבקש, ואפילו ללא ידיעה הוא מוכן לתת לה "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת". גם אחר שאסתר דוחה את בקשתו הוא ממשיך פעמים נוספות לבקש תשובה בלי לצוות עליה.
מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ
המלך בכבוד פונה לאסתר בשמה ותוארה כמלכתו, לאחר שהוא שיחק איתה. המלך העריך את הכבוד שמלכתו מעניקה לו בגלל שהוא ראה בה את האלה עשתר הגרה בביתו.
שתי שאלות יש כאן:
1. "מַה לָּךְ"? האם יש לך משהו? האם את חולה? האם יש לך משהו לספר לי?
2. מה בקשתך? מה את רוצה שאתן או אעשה בשבילך?
עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ
עד חצי המלכות ולא יותר. אולם כל דבר מגרגיר של חול עד חצי המלכות נכלל בהבטחתו, והכוח בידיו לבחור מה לתת וגם לקחת חזרה. אסתר אכן קיבלה את בית המן, וזכות לתפקיד כשר המלך היושב לפניו ועונה לשאלותיו. אסתר בקשה תוספת - היא רצתה את עמה. פרופ. האופט מסביר שכאשר אדם נמכר לעבדות הוא מקבל את דת אדוניו [1] וכך כשאסתר בקשה את חיי עמה תמורת היותם עבדים (ביאור:אסתר ז ד) היא נעשתה לאדון לעמה והיה בזכותה לקבוע שהיהודים חיביים להיות יהודים והם "קִיְּמוּ וקבל (וְקִבְּלוּ)" (ביאור:אסתר ט כז) את אשר כתבו עליהם מרדכי ואסתר.
מקורות
Haupt, P. “Critical Notes on Esther.” AJSLL 24 (1907–1908). 135 .1.
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
I Senodwski, Mordecai Did Not Kneel Because The King Did Not Order It!, Crossbooks Publication, Bloomington IN, 2011
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "אסתר ה ג"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.
