קטגוריה:אסתר ה ג
נוסח המקרא
ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך
וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ.
וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לָּ֖ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְיִנָּ֥תֵֽן לָֽךְ׃
וַ/יֹּ֤אמֶר לָ/הּ֙ הַ/מֶּ֔לֶךְ מַה־לָּ֖/ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַ/מַּלְכָּ֑ה וּ/מַה־בַּקָּשָׁתֵ֛/ךְ עַד־חֲצִ֥י הַ/מַּלְכ֖וּת וְ/יִנָּ֥תֵֽן לָֽ/ךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- הכפל מה לך ומה בקשתך,
- מה אמר וינתן לך. ובכל מקום אמר אצל הבקשה ותעש :
מדרש רבה
"וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ" מה ראה א"ר הונא ע"י שהיו מבזות בבנות ישראל כעורות ואין כל בריה משגיח עליהם לפיכך באו לידי המספק הזה ר' חנינא בר שילקא ור' יהושע דסכנין ור' לוי בשם ר' יוחנן אמרין ישראל וגוי דרים בחצר אחד ושפה ישראל קדרתו ונגע בה הגוי אינה טמאה שפה הגוי קדרתו ונגע בה ישראל הוא אומר טמאה ואפי' נפלו לתוכה כמה שקצים ורמשים הוא אוכלה ואם ישראל עושה את שלו לתוכה הוא שוברה כך כתיב (ירמיה נ, כט): "השמיעו אל בבל רבים כל דורכי קשת וגו'" וכי כסף נטלה שתתן כסף זהב נטלה שתתן זהב (איכה ה, יא): "נשים בציון ענו" מה ת"ל אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא אתם להוטים אחר הערוה חייכם שאני מביא עליכם אומה שאינה מבקשת מכם לא כסף ולא זהב הה"ד (ישעיה יג, יז): "הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו" ומה מבקשת מכם "וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו וגו'"
"אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים" מָחוּי היה והיה ממונה על הבתולות ודכוותיה "אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפלגשים" שחוף היה והיה ממונה על הנשים:
פרק ה/פסוק ג
ומה בקשתך (אסתר ה, ג) וגו' מה שאמר עד חצי המלכות כי לענין הבקשה אי אפשר לבקש יותר מחצי כי אם מבקש יותר מחצי כי דבר זה אינו בקשה דוקא אם מבקשת עד חצי המלכות שנשאר עדיין עיקר המלכות אצל המלך כמו מתחלה והמלך יש כח בידו לתת כמו שירצה אבל יותר מחצי מלכות אם יעשה בקשתה ויתן מחצי המלכות שוב אינו מלך כיון שכבר נתן עיקר המלכות לאחר וא"כ אינו מלך ואין כח בידו לתת רק אם נשאר עדיין מלך אף אחר המתנה.
ובגמרא (מגילה דף טו:) קאמר עד חצי המלכות דבר החוצץ במלכות ומה ניהו זה ב"ה ג"כ הם מפרשים כי אין הנתינה רק דבר שאין מגיע אל עיקר המלכות וב"ה הוא עיקר המלכות וכאשר יבנה ב"ה דבר זה הוא בטול מלכות אחשורוש שהרי כל הסעודה שעשה אחשורוש לא עשה רק כאשר אמר כי לא יהיו נגאלים ישראל עוד כי מלכותם מבטל מלכות אחשורוש ולכך אמר כאן עד חצי המלכות ולא דבר שהוא כל המלכות והוא ב"ה כי אם יבנה ב"ה א"כ ישראל הם במלכותם ומלכות ישראל מבטל מלכות אחשורוש שהוא מד' מלכיות שנתן הש"י בעולמו ומה שאמר (שם) מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך ר"ל אם חסר לך דבר ובזה שייך לומר מה לך כלומר מה חסר לך ומה בקשתך שאתה מבקש כי הבקשה הוא מפני שהדבר שהוא טובה לך.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ה ג.
עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ
וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ
אסתר סיכנה את חייה. המלך ריחם עליה "וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר, אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ" (ביאור:אסתר ה ב), אולם הוא לא פוקד עליה להסביר את פשר בקשתה אלא רק "אומר" לה לבקש, ואפילו ללא ידיעה הוא מוכן לתת לה "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת". גם אחר שאסתר דוחה את בקשתו הוא ממשיך פעמים נוספות לבקש תשובה בלי לצוות עליה.
מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ
המלך בכבוד פונה לאסתר בשמה ותוארה כמלכתו, לאחר שהוא שיחק איתה. המלך העריך את הכבוד שמלכתו מעניקה לו בגלל שהוא ראה בה את האלה עשתר הגרה בביתו.
שתי שאלות יש כאן:
1. "מַה לָּךְ"? האם יש לך משהו? האם את חולה? האם יש לך משהו לספר לי?
2. מה בקשתך? מה את רוצה שאתן או אעשה בשבילך?
עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ
עד חצי המלכות ולא יותר. אולם כל דבר מגרגיר של חול עד חצי המלכות נכלל בהבטחתו, והכוח בידיו לבחור מה לתת וגם לקחת חזרה. אסתר אכן קיבלה את בית המן, וזכות לתפקיד כשר המלך היושב לפניו ועונה לשאלותיו. אסתר בקשה תוספת - היא רצתה את עמה. פרופ. האופט מסביר שכאשר אדם נמכר לעבדות הוא מקבל את דת אדוניו [1] וכך כשאסתר בקשה את חיי עמה תמורת היותם עבדים (ביאור:אסתר ז ד) היא נעשתה לאדון לעמה והיה בזכותה לקבוע שהיהודים חיביים להיות יהודים והם "קִיְּמוּ וקבל (וְקִבְּלוּ)" (ביאור:אסתר ט כז) את אשר כתבו עליהם מרדכי ואסתר.
מקורות
Haupt, P. “Critical Notes on Esther.” AJSLL 24 (1907–1908). 135 .1.
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
I Senodwski, Mordecai Did Not Kneel Because The King Did Not Order It!, Crossbooks Publication, Bloomington IN, 2011
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "אסתר ה ג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.