קטגוריה:אסתר ה ח

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

​

ותען

ותען אסתר

"וַתַּעַן אֶסְתֵּר, וַתֹּאמַר: שְׁאֵלָתִי, וּבַקָּשָׁתִי" (ביאור:אסתר ה ז), המלך חושב שאסתר עונה ומסבירה את שאלתה ואת בקשתה. אסתר מבינה ששאלת המלך ותשובתה הם סוף המשתה, היום.

אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ

כמו בפנייתה הראשונה למלך, אסתר משתמשת בסגנון המכובד "אם על המלך טוב" (ביאור:אסתר ה ד), אולם כאן אסתר מתחילה בשאלה "אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ". זאת היא שאלתה הראשונה לפני שהיא מעיזה לבקש על עמה. אומנם המלך לא הרג אותה בהופעתה הבלתי קרואה, אבל זה לא מעיד שהוא אוהב אותה ויחוס על עמה בניגוד לפקודה החתומה בשמו ואשר "אֵין לְהָשִׁיב" אותה (ביאור:אסתר ח ח). כפי שהראנו, למלך היו סיבות רבות לא להרוג את המלכה (ביאור:אסתר ה ג) אפילו אם הוא לא אוהב אותה ולכן לא קרא לה כבר שלושים (ושלושה) ימים (ביאור:אסתר ד יא + ביאור:אסתר ה א).

כאשר המלך לא דרש תשובה ממשית, וכאשר המלך בא למשתה השני, הוא למעשה ענה לשאלתה: "כן, מצאת חן בעייני, מלכתי" וכל זה בנוכחות המן כדי לחזק את מעמדה.

לָתֵת וְלַעֲשׂוֹת

משאלתה, המלך הבין שאסתר לא מבקשת אוצר או רכוש. שאלתה מדגישה בקשה "לעשייה" דבר שביכולו של המלך לעשותו ללא פגיעה בכבודו כי הדבר יהיה "עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב". המלך האמין שמלכתו מוקירה אותו ובנוכחות המן היא לא תעליב אותו.

יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן

בשנית המן מוזמן יחד עם המלך. המלך מוזמן ראשון ביחיד, והמן ניספח לו. המלך היה יכול לשאול את עצמו, מה ראתה המלכה להזמין את המן בפעם הראשונה כאשר היא לא השתמשה בו ליעוץ?
אסתר הזמינה את המלך והמן כדי לתרגל לפני המשתה השני. אסתר ראתה איפה המלך והמן ישבו, איך להושיב את המלך כדי לברוח מהחדר בלי לרוץ קרוב להמן, איפה להושיב את התך כדי לשמור על המלך ועליה, איך יהיה לוח הזמנים של המלך. בנוסף, בנוכחות המלך, המן הוזמן למשתה השני, וזה היה כאילו צו הופעה. העדרותו של המן היתה נחשבת לפגיעה במלך והזדמנות לאסתר להאשים את המן בהעדרותו.

אם אסתר היתה מזמינה את המן רק למשתה השני הוא היה עלול לחשוד שאסתר והמלך זוממים נגדו. כך הוא והמלך נשארו סקרנים והוא למד שהמלך מוחל על כבודו מאהבתו לאסתר. אסתר הראתה כוח על המלך, דבר שיסביר את תחינתו למלכה להציל את נפשו (ביאור:אסתר ז ז), למרות שקשה להבין איך היא היתה יכולה לעשות זאת.

המן במלכודת

המן הוזמן לחדר המלכה בהרמון הנשים. הוא לא יוכל להביא את אנשיו או לתקשר איתם מחדר המלכה. הוא יהיה במקום בלתי מוכר שהשומרים לא מכירים אותו והוא לא שיחד אותם לשרותו. הוא לא יוכל לברוח במסדרונות בהרמון. הוא יהיה במלכודת תחת שליטה של אסתר ואחשורוש, ששומריו עומדים מחוץ לדלת. לאסתר היה שומר ראש בחדר, התך, ואסתר יכלה להרוג את המן כאשר המלך יצא, ולהמציא סיפור שהוא התקיף אותה.‏^[1]

וּמָחָר אֶעֱשֶׂה, כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ

התחיבות מפורשת שאסתר לא תמשיך את המשחק הזה. כמובן יש כאן תנאי - אם לא תבוא, לא תשמע. מה יקרה אם הוא לא יבוא - קשה לתאר מה יהיה צעדה הבא של אסתר לאחר שלמדה שהמלך לא כל כך אוהב אותה. אולם לאסתר היו עוד כאחת עשר חודשים להיות מוזמנת למלך ולספר לו את בקשתה.

תגובת המלך?

אין תגובה.
המלך לא ענה. המלך לא נהג להבטיח דבר עתידי שאולי לא יהיה ביכולתו לקיים והוא יפר את הבטחתו. אם הוא ירצה, הוא יבוא, ויש לו זמן להחליט.
אסתר היתה חיבת להכין את המשתה, אפילו אם המלך הראה פנים חמוצות, כי הוא יכול לשנות את דעתו ולהופיע.
המלך לא התנגד ודרש תשובה, אלא כיבד את אסתר. זה כשלעצמו מראה שהמלך נהנה ולא כועס.
המן יצא "בַּיּוֹם הַהוּא, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב" (ביאור:אסתר ה ט). המן שמח שהוא בלבד הוזמן (ביאור:אסתר ה יב) ושגם למחר הוא מוזמן. המן האמין שהמלך יבוא ושהמלך אוהב את מלכתו ונשמע לבקשותיה. בנוסף, כבר שלושה ימים הוא לא ראה את מרדכי בשער העיר, כי מרדכי התאבל וצם. כך היה המן פטור מחוצפתו של מרדכי (אולי לתמיד, הוא חשב).