קטגוריה:שמות יז ט
ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי.
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃
וַיֹּ֨אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֨אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms מֹשֶׁ֤ה מֹשֶׁ֤ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3091
מורפ': HNp בְּחַר בְּחַר - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 977
מורפ': HVqv2ms־לָ֣נוּ לָ֣ - מילת יחס
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cp אֲנָשִׁ֔ים אֲנָשִׁ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmpa וְצֵ֖א וְ - ו' החיבור
צֵ֖א - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3318
מורפ': HC/Vqv2ms הִלָּחֵ֣ם הִלָּחֵ֣ם - פועל, נפעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3898 a
מורפ': HVNv2ms בַּעֲמָלֵ֑ק בַּ - מילת יחס
עֲמָלֵ֑ק - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/6002
מורפ': HR/Np מָחָ֗ר מָחָ֗ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4279
מורפ': HNcmsa אָנֹכִ֤י אָנֹכִ֤י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 595
מורפ': HPp1cs נִצָּב֙ נִצָּב֙ - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5324
מורפ': HVNrmsa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־רֹ֣אשׁ רֹ֣אשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7218 a
מורפ': HNcmsc הַגִּבְעָ֔ה הַ - מילית, ה' הידיעה
גִּבְעָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1389
מורפ': HTd/Ncfsa וּמַטֵּ֥ה וּ - ו' החיבור
מַטֵּ֥ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/4294
מורפ': HC/Ncmsc הָאֱלֹהִ֖ים הָ - מילית, ה' הידיעה
אֱלֹהִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/430
מורפ': HTd/Ncmpa בְּיָדִֽי בְּ - מילת יחס
יָדִֽ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: b/3027
מורפ': HR/Ncbsc/Sp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֨אמֶר קדמא (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) אֶל־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בְּחַר־לָ֣נוּ מונח (משרת, דרגא 5) אֲנָשִׁ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְצֵ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
הִלָּחֵ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) בַּעֲמָלֵ֑ק אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מָחָ֗ר רביעי (משנה, דרגא 3)
אָנֹכִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) נִצָּב֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עַל־רֹ֣אשׁ מונח (משרת, דרגא 5) הַגִּבְעָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּמַטֵּ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) הָאֱלֹהִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּיָדִֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים אנשי מלחמה מישראל וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּחַר לַנָא גּוּבְרִין וּפוֹק אֲגִיחַ קְרָבָא בַּעֲמָלֵק מְחַר אֲנָא קָאֵים עַל רֵישׁ רָמְתָא וְחוּטְרָא דְּאִתְעֲבִידוּ בֵיהּ נִסִּין מִן קֳדָם יְיָ בִּידִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנָא גּוּבְרִין גִּבָּרִין וְתַקִּיפִין בְּפִקּוּדַיָא וְנִצְחָנֵי קְרָבָא וּפוּק מִתְּחוֹת עֲנָנֵי יְקָרָא וּסְדַר סִדְרֵי קְרָבָא לִקְבֵיל מַשִׁירְיַין עֲמָלֵק מְחַר אֲנָא קָאִים בְּצוֹמָא מֵעַתַּד בְּזַכְוָות אַבְהָתָא רֵישֵׁי עַמָּא וְזַכְוַות אִימְהָתָא דִמְתִילַן לִגְלִימָתָא וְחוּטְרָא דְאִתְעֲבִידוּ בֵיהּ נִיסִין מִן קֳדָם יְיָ בִּידִי: |
רש"י
"וצא הלחם" - צא מן הענן והלחם בו (מכילתא)
"מחר" - בעת המלחמה אנכי נצב
"בחר לנו אנשים" - גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן ד"א בחר לנו אנשים שיודעין לבטל כשפים לפי שבני עמלק מכשפין היו
[ג] מחר בעת המלחמה. דאם לא כן למה דווקא "מחר אנכי נצב", אלא שהוא עת מלחמה:
[ד] גבורים ויראי חטא. דאם לא כן למה כתיב "אנשים", דלשון "איש" בא על הגבורה, כדכתיב (מלכים א' ב', ב') "וחזקת והיית לאיש", וכן בכמה מקומות. ומפני כי הגיבור בכח נקרא "גיבור" (תהלים ל"ג, ט"ז), וכל יראי אלקים ראוי להיות נקראים "אנשים", כי תמצא כי הנשים דעתן קלות (שבת דף לג:) נוחות להתפתות (רש"י בראשית ג, טו), אבל מי שהוא ירא אלקים אינו מתפתה לשום אדם, ולא ליצרו, לכך נקרא "איש". וזהו שאמרו (אבות פ"ד מ"א) איזה גבור הכובש יצרו, רוצה לומר שראוי להיות נקרא 'איש גבור' מפני שהוא עומד נגד יצרו, ואינו מתפתה אחריו:
[ה] ד"א וכו'. דלכך כתיב "אנשים" דוודאי כל ישראל הם גבורים, ולא שייך בזה "אנשים", אלא גבורים נגד עמלק, שהיה מכשף, ויהיו הם גבורים עליהם לבטל הכישוף שלהם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְצֵא הִלָּחֵם – צֵא מִן הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בּוֹ.
מָחָר – בְּעֵת הַמִּלְחָמָה, אָנֹכִי נִצָּב.
בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים – גִּבּוֹרִים וְיִרְאֵי חֵטְא, שֶׁתְּהֵא זְכוּתָן מְסַיַּעְתָּן. דָּבָר אַחֵר: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים – שֶׁיּוֹדְעִין לְבַטֵּל כְּשָׁפִים, לְפִי שֶׁבְּנֵי עֲמָלֵק מְכַשְּׁפִין הָיוּ.
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ראוים אל הנס, לא כן עתה שה' הסתיר פניו מהם והיו צריכים למלחמה טבעיית, שזה לא היה בכחו של משה, שכל ענינו היה מעשה נסים, ולכן הוצרך שתהיה המלחמה ע"י יהושע, שהוא היה מוכן לרשת את הארץ ע"י מלחמה טבעיית בעזר אלהי בנסים נסתרים כפי הזכות וההכנה לכן צוה אל יהושע, ומשה שלא היה יכול להושיעם אז בכח שבידו להפליא פלאות בנסים גלוים כי ה' הסתיר פניו מהם, בכ"ז יצא לעזרם בתפלתו ולהפיק רצון שלא יהיה החטא מכשילם לפני צורריהם, וגם להשיב את ישראל בתשובה שבזה יעשו חיל, ולפ"ז היו פה שתי מלחמות, מלחמה טבעיית ע"י תכסיסי מלחמה שנעשה ע"י יהושע, ומלחמה נפשיית שלחם נגד שרו של עשו המקטרג על ישראל שנעשה ע"י משה, וע"כ אמר בחר לנו אנשים, שפי' ר' יהושע [במכילתא] אנשים גבורים. ור"א פי' אנשים צדיקים, ושניהם אמת, שמשה במלחמתו הנסתרת היה צריך לאנשים צדיקים לעזרו, ויהושע במלחמתו הנגלית היה צריך לאנשים גבורים, עז"א בחר לנו לי ולך, ונגד מלחמה הגלויה אמר וצא הלחם בעמלק, היה צריך לצאת וליפול במחנה עמלק, ונגד מלחמה הצפונה שעשה משה אמר מחר אנכי נצב על ראש הגבעה שם יעמוד להתפלל ולהשיב חמה, ובחר בראש הגבעה, שמשם יראהו כל ישראל עומד בפרישת כפים ויכונו תפלתם עם תפלתו, ומתנאי התפלה היא האמונה שיאמין שה' שומע תפלה ושעדיו כל בשר יבואו, ויהיה משה הש"ץ, וישראל מכונים תפלתם עם תפלתו, כמו שהי' בבהכנ"ס של אלכסנדריא שהיו מניפין בסודרין, כן היה להם אות בידו של משה, ומטה האלהים בידי, כמ"ש במדרש שלפעמים נקרא מטה משה, ופעמים נקרא מטה אהרן, ופעמים נקרא מטה האלהים, שמטה אלהים יקרא עת יעש ה' נס
להתנוסס מצד אלהותו אף שאין ישראל כדאים, וזה היה צריך בעת ההיא, ואחר שמשה הרים ידו עם המטה, היה לאות אל כל ישראל כאשר הרים וכאשר הניח ידו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות יז ט"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.