ביאור:שמות יז
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות יז)
| משה מכה בסלע, טינטורטו, 1577 |
א
וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם, עַל פִּי יְהוָה, וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים, וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם.
ב
וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ: "תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה". וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה: "מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי עימי? מַה תְּנַסּוּן אֶת יְהוָה עליכם להתפלל לה' לבקש מים ולא לריב איתנו"?
ג
וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם, וַיָּלֶן הָעָם והעם התלונן עַל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר: "לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא"?
ד
וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְהוָה לֵאמֹר: "מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה? עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי".
ה
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם עמוד לפניהם (בדרך שהעם אמור ללכת בה בהמשך - לחורב - כמוזכר בפסוק הבא), וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ.
ו
הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר הסלע בְּחֹרֵב בהר סיני ("וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים, חֹרֵבָה" - שמות ג א) . וְהִכִּיתָ בַצּוּר, וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וְשָׁתָה הָעָם". וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ז
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם 'מַסָּה וּמְרִיבָה', עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְהוָה לֵאמֹר: 'הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, אִם אָיִן או שמא אין ה' איתנו להשגיח עלינו'. {פ}
| ציור מאת ג'ון אוורט מיליי, 1829-1896 |
ח
וַיָּבֹא עֲמָלֵק עמלק הוא עם של נוודים, מצאצאי נכדו של עשיו (בראשית לו, יב), וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם.
ט
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים אנשי מלחמה מישראל וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי".
י
וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. וּמֹשֶׁה, אַהֲרֹן וְחוּר בנם של כלב ומרים, אחיין של אהרן ומשה, סבו של בצלאל אומן המשכן עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה.
יא
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ, וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק.
יב
וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו, וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ. וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד. וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה נאמנות לתפקידן, יציבות עַד בֹּא עד לשקיעת הַשָּׁמֶשׁ.
יג
וַיַּחֲלֹשׁ והחליש והכניע, עשה אותם לחלשים יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב בצד החד של החרב (שהיא כביכול טורפת ואוכלת בו)
להרחבה. {פ}
יד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ שידע כי המלחמה לא הסתיימה בקרב זה: כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם".
טו
וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ 'יְהוָה נִסִּי' ה' הוא לי כדגל, בכך שחיזק את הלוחמים.
טז
וַיֹּאמֶר: "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ יד הורמה ליד כיסאו של ה', ידו של ה' הורמה בשבועה: מִלְחָמָה לַיהוָה בַּעֲמָלֵק, מִדֹּר דֹּר לדור (לנצח)". {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וַיִּסְעוּ... מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם, עַל פִּי ה', וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים" (פסוק א) - בפרשת מסעי מוזכרים שני מקומות בין לבין: "וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין, וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה. וַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה, וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ. וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ, וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם" שכנראה לא הוזכרו כאן כי לא ארע בהם משהו מיוחד. כך את "וַיִּסְעוּ... לְמַסְעֵיהֶם" נפרש: 'נסעו למקומות מסויימים, ומהם המשיכו לרפידים.
- "וּמֹשֶׁה, אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (פסוק י) - חור מוזכר כאן בפעם הראשונה מבלי שהוזכר ייחוסו, כי התורה סומכת על היכרות הקורא לגבי דמויות מפורסמות. לגבי ייחוסו ומקומות נוספים בהם הוא מוזכר ראה בוויקיפדיה. גם יהושע מוזכר כאן לראשונה ללא רקע לגביו, מאותה סיבה. בהמשך נאמר "וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ" לרמוז לגבי העתיד, שיהושע יהיה זה שינהיג את ישראל בכיבוש הארץ, ועליו תהיה מוטלת מצוות מחיית עמלק.
- מדוע מכל אויבי ישראל דוקא את עמלק נשבע ה' להשמיד? ראה במאמרים: עמלק - אויבו של הקב"ה וכן "זכור את אשר עשה לך עמלק" לעומת "ובנים לא יומתו על אבות".
