לדלג לתוכן

ביאור:יחזקאל א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מבוא

פרק זה, הנקרא בחז"ל "מעשה מרכבה", עוסק בסוג של מרכבה שעליה נמצא כסא הכבוד ועליה ה' רוכב כביכול. אנו מוצאים עדויות רבות בתנ"ך למרכבתו של האל, ובין היתר לא מעט מקרים בספר יחזקאל.

למעשה, החזון המתואר כאן אינו באמת מרכבה: מתוארת חיה בשם "כרובים" (נקראים בחז"ל גם "חיות הקודש"). חיה זאת, מוכרת לנו מתרבויות מסופוטומיות נוספות (ר' בהרחבה בויקיפדיה בערך כרוב) כחיה שכל אבר שלה הוא כמו של בעל חיים אחר: רגלי שור, ידי אדם, כנפי נשר, פני אריה. אולם נוסף על כך, הכרוב התנ"כי מכיל בפרקנו גם ממש פנים שונות לכל אחת מ4 החיות, ובמקומות אחרים בתנ"ך יש סתירות בנושא הכמות והזהות המדויקת של הפנים השונות של הכרובים (ר' הרחבה שם), וזה הגיוני כי זאת תוספת מאוחרת שאינה נמצאת במקורות המסופוטמיים אז היא גרסה שלא "התייצבה" עדיין כשנכתבה. הכרוב הוא דמות ההולכת על 4, ועל הגב שלה יש עיניים רבות לכל כיוון, וכן יש לה 2 כנפיים על הגב בכל צד שביחד מכסות את כל הגב, ומתחת ל2 הכנפיים הקדמיות יש לה ידי אדם.

מאחורי הכרובים, נמצאים ה"אופנים" שהם גלגל בתוך גלגל המאונכים זה לזה ודומים בחזותם לאבן יקרה בשם "תרשיש". האופנים נעים אחרי הכרובים לכל מקום שהם נעים, ממש כאילו היו הכרובים מסיעים את מרכבה על גלגלים (אולם הגלגלים עצמם שונים מאוד מגלגלי מרכבה: זה גלגל אחד כפול ולא 4 גלגלים, וזאת כדי להידמות לכרובים שיש להם פנים מכל צד).

במקום מרכבה על גלגלים, אנו מוצאים משטח (הנקרא "רקיע" מלשון "ריקוע") הנמצא מעל הכרובים (על אף שבמרכבה רגילה הוא צריך להיות מעל הגלגלים שמאחורי החיות), העומד באוויר מעל לראש שלהם מבלי לגעת בהם. ועל משטח זה, עומד כסא, שעליו יושב אדם (כביכול האל). חשוב לציין כי כל הנ"ל מוקף ברוח, אש וברקים (הנקראים "כבוד ה'"). האל נחשב כ"נוסע" ב"מרכבה" זאת.

לגבי כלל המוטיבים בפרקנו ישנם אזכורים רבים לכל אורך התנ"ך: הכסא והאדם שעליו מתוארים בדניאל ז, הכרובים מופיעים במקומות רבים (הן בתיאורים נבואיים והן בתיאורים פרקטיים שכן הופיעו במשכן ובמקדש), האופנים מוזכרים בתיאור מקדש שלמה, ותעופת האל על גבי מרכבה מופיעה במקומות רבים (למשל בשירת דוד, בישעיהו ועוד). כבוד ה' נמצא אף הוא במקומות רבים בתנ"ך.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

יחזקאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח

מהדורות נוספות של יחזקאל: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא

פרק זה במהדורה המעומדת


א וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר, נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים. ב בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין. ג הָיֹה הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר, וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יְהוָה. ד וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב יש אור מסביב לענן, שמקורו באש שנמצאת בתוך הסופה, וּמִתּוֹכָהּ מתוך האש כְּעֵין הַחַשְׁמַל ברק (כאמור להלן פסוק יג) מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כפל מיותר. ה וּמִתּוֹכָהּ גם מתוך האש דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת חיה אחת שאבריה השונים ופרצופיה השונים הם של 4 חיות, וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם אֶחָד לָהֵנָּה. ו וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת לדמות האחת שהוזכרה בפסוק הקודם, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם מיותר. ז וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה רַגְלֵי שֹׁר, וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל. ח (וידו) וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם, וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם. ט חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם באותו רגע ספציפי היו כל 4 הכנפיים מורמות וכל זוג כנפיים נגעו זו בזו. לֹא יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ אינן צריכות לסובב את הראש שלהן כדי לראות בכיוון כלשהו, כי בכל כיוון יש גוף כלשהו, פרט למאחורה אבל גם ככה אי אפשר ללכת אחורה. י וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם מקדימה - כלומר מהכיוון שבו יחזקאל התסכל עליהם. וזאת בגלל שהאדם הוא החשוב ביותר, אז הוא הסתכל לעבר יחזקאל וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן, וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן מלמעלה. יא וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה, לְאִישׁ שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ ברגע ספציפי זה היו 2 הכנפיים הקדמיות מורמות באוויר ונוגעות זו בזו ("חוברות איש") וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֵת גְּוִיֹתֵיהֶנָה ו-2 הכנפיים הנותרות שכבו במקומן על גב החיה. יב וְאִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ, אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן. יג וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא האש מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת, וְנֹגַהּ לָאֵשׁ האש מאירה (בניגוד לאש מליאת עשן שאינה מאירה) וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. יד וְהַחַיּוֹת רָצוֹא יָצוֹא וָשׁוֹב, כְּמַרְאֵה הַבָּזָק הברק (שהוזכר בפסוק הקודם). טו וָאֵרֶא הַחַיּוֹת, וְהִנֵּה אוֹפַן גלגל אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו פניהם. היות והוא בנוי באופן המתואר, יוצא שיש לו 4 קדקודים: אחד לכל אחד מ-4 הפנים של החיה. טז מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם ממה שהם עשויים כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ אבן יקרה וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן, וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן כלומר גלגל מצפון לדרום ובתוכו גלגל ממזרח למערב, שאז ניתן לנסוע לכל כיוון מבלי צורך להסתובב. ומפני שזה גלגל בתוך גלגל נקרא לעתים "אופן" ביחיד ולעתים "אופנים" ברבים. יז עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן אלה 2 גלגלים החוצים האחד את השני ל-4 חצאי גלגלים: החצי הצפוני, הדרומי, המזרחי והמערבי, וכל חצי גלגל נקרא "רבע אופן" בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ האופנים, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן. האופנים לא היו צריכים להסתובב כדי לנוע לכל אחד מ4 הכיוונים הודות לצורתם המיוחדת שתוארה בפסוק הקודם יח וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם וָאֵרֶא וְהִנֵּה גַּב לָהֶם, וְגַבֹּתָם הגב שלהם (גב אחד) מְלֵאֹת מְלֵאַת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן. יט וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם, וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים. כ עַל אל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ הם הולכים להיכן שהרוח הולכת, כי היא מקיפה אותם אז בכל כיוון שהם הולכים זה נראה כאילו היא לפניהם והם הולכים אחריה לָלֶכֶת מיותר יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת כפל מיותר, וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים בניגוד לתחילת הפסוק, כאן "רוח" במשמעות של "נשמה". כא בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ, וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים. כב וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ משטח כְּעֵין הַקֶּרַח לבן (בדניאל ז,ט הדמות היושבת על הכסא לבנה כשלג, ובאיכה ד,ז השלג הלבן בא כניגוד לספיר האדום שמופיע להלן פסוק כו ומכאן שהם באים יחד) הַנּוֹרָא נִרְאֶה? (השווה להלן פסוק כו "כמראה"), נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה. כלומר, עומד באוויר מעל ראשי החיה כג וְתַחַת הָרָקִיעַ כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ, לְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה וּלְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם. ברגע ספציפי זה היו כל 4 הכנפיים מונחות ולא עומדות כד וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם כאשר הם עפו למעלה, יצר משק כנפיהם האדירות קול חזק מאוד כְּקוֹל מַיִם רַבִּים, כְּקוֹל שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם במעופם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה, בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן. כה וַיְהִי קוֹל מֵעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן. כו וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר אבן יקרה אדומה דְּמוּת כִּסֵּא כסא הכבוד של ה', וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה. דמותו של ה' כביכול כז וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית מיותר (הגיע להלן מפרק מ ששם יש הרבה סמיכויות של "סביב" ו"בית") לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה, וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב. כח כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב האור מקיף את הענן שסביב החיה, בדומה לאור הקשת המקיף את הענן שבשמים הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהוָה, וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר. {ס}