ביאור:יחזקאל מו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
א
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית בניגוד ל"שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַחִיצוֹן הַפֹּנֶה קָדִים... הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה, לֹא יִפָּתֵחַ, וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ" תחילת פרק מד הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה במשך כל ששת ימי החול, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ, וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ ראש חודש יִפָּתֵחַ.
ב
וּבָא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ, וְעָמַד עַל מְזוּזַת הַשַּׁעַר ליד פתח השער (הפתוח, כי מדובר בשבת וראש חודש) מבלי להכנס לתוך העזרה. וְעָשׂוּ לעיני הנשיא הַכֹּהֲנִים אֶת עוֹלָתוֹ וְאֶת שְׁלָמָיו, וְהִשְׁתַּחֲוָה ואז ישתחוה עַל מִפְתַּן הַשַּׁעַר, וְיָצָא. וְהַשַּׁעַר לֹא יִסָּגֵר עַד הָעָרֶב.
ג
וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם הָאָרֶץ פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים, לִפְנֵי יְהוָה.
ד
וְהָעֹלָה אֲשֶׁר יַקְרִב הַנָּשִׂיא לַיהוָה, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: שִׁשָּׁה כְבָשִׂים תְּמִימִם וְאַיִל תָּמִים.
ה
וּמִנְחָה: אֵיפָה - לָאַיִל, וְלַכְּבָשִׂים - מִנְחָה מַתַּת יָדוֹ כפי יכולתו (בדומה ל"כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ" בפסוק ז), וְשֶׁמֶן - הִין לָאֵיפָה.
ו
וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ: פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִם תמים, וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂם וָאַיִל, תְּמִימִם יִהְיוּ.
ז
וְאֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה מִנְחָה, וְלַכְּבָשִׂים כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, וְשֶׁמֶן - הִין לָאֵיפָה.
ח
וּבְבוֹא הַנָּשִׂיא, דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא, וּבְדַרְכּוֹ יֵצֵא.
ט
וּבְבוֹא עַם הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהוָה בַּמּוֹעֲדִים, הַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֺת - יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב, וְהַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב - יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה. לֹא יָשׁוּב דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר בָּא בוֹ, כִּי נִכְחוֹ (יצאו) יֵצֵא.
י
וְהַנָּשִׂיא, בְּתוֹכָם בבואו במועדים, יחד עם המון עולי הרגל - בְּבוֹאָם יָבוֹא וּבְצֵאתָם יֵצֵאוּ יצא כמו כולם, בשער ממול לשער בו נכנס.
יא
וּבַחַגִּים וּבַמּוֹעֲדִים תִּהְיֶה הַמִּנְחָה: אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל, וְלַכְּבָשִׂים מַתַּת יָדוֹ, וְשֶׁמֶן - הִין לָאֵיפָה.
{ס}
יב וְכִי יַעֲשֶׂה ביום חול, בו שער המזרח סגור הַנָּשִׂיא נְדָבָה, עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים, נְדָבָה לַיהוָה, וּפָתַח יפתחו לוֹ אֶת הַשַּׁעַר הַפֹּנֶה קָדִים, וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת שְׁלָמָיו כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כפי שתואר לעיל (פסוק ב): הנשיא עומד בשער, מביט על הכוהנים, ומשתחווה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וְיָצָא, וְסָגַר אֶת הַשַּׁעַר אַחֲרֵי צֵאתוֹ מיד אחרי צאתו (ולא ישאר פתוח עד הערב, כפי שנכתב בפסוק ב לגבי שבת ור"ח, כי בימי חול אין מבקרים רבים).
יג
וְכֶבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָּמִים תַּעֲשֶׂה עוֹלָה לַיּוֹם לַיהֹוָה, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בכל בוקר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.
יד
וּמִנְחָה תַעֲשֶׂה עָלָיו בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר: שִׁשִּׁית הָאֵיפָה, וְשֶׁמֶן שְׁלִישִׁית הַהִין לָרֹס להרטיב אֶת הַסֹּלֶת, מִנְחָה לַיהוָה, חֻקּוֹת עוֹלָם תָּמִיד.
טו
(ועשו) יַעֲשׂוּ אֶת הַכֶּבֶשׂ וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֶת הַשֶּׁמֶן בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, עוֹלַת תָּמִיד.
{פ}
טז כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה: כִּי יִתֵּן הַנָּשִׂיא מַתָּנָה לְאִישׁ מִבָּנָיו - נַחֲלָתוֹ הִיא, לְבָנָיו תִּהְיֶה, אֲחֻזָּתָם הִיא בְּנַחֲלָה מועברת בירושה. יז וְכִי יִתֵּן מַתָּנָה מִנַּחֲלָתוֹ לְאַחַד מֵעֲבָדָיו - וְהָיְתָה לּוֹ עַד שְׁנַת הַדְּרוֹר היובל וְשָׁבַת ואז תשוב הקרקע לַנָּשִׂיא. אַךְ נַחֲלָתוֹ בָּנָיו שנתן במתנה לבניו - לָהֶם תִּהְיֶה ולא תחזור ביובל. יח וְלֹא יִקַּח הַנָּשִׂיא מִנַּחֲלַת הָעָם לְהוֹנֹתָם לעשוק, לנשל אותם מֵאֲחֻזָּתָם; מֵאֲחֻזָּתוֹ יַנְחִל אֶת בָּנָיו, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יָפֻצוּ עַמִּי, אִישׁ מֵאֲחֻזָּתוֹ.
| "בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר, חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת" (פסוק כב) |
יט
וַיְבִיאֵנִי בַמָּבוֹא דרך המבוא אֲשֶׁר עַל כֶּתֶף הַשַּׁעַר, אֶל הַלִּשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ, אֶל הַכֹּהֲנִים לשכות הכהנים הַפֹּנוֹת צָפוֹנָה, וְהִנֵּה שָׁם מָקוֹם (בירכתם) בַּיַּרְכָתַיִם יָמָּה בקצה מערב החצר.
{ס}
כ
וַיֹּאמֶר אֵלַי: זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַחַטָּאת, אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת הַמִּנְחָה, לְבִלְתִּי הוֹצִיא אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה לְקַדֵּשׁ כדי שלא יקדש (שלא יגעו בטעות העם בקודשים) אֶת הָעָם.
כא
וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה, וַיַּעֲבִירֵנִי אֶל אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי פינות הֶחָצֵר, וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר ועוד חצר קטנה נוספת בפינה אחרת של החצר.
כב
בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר, חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת גדורות וללא גג (כדי שהעשן יעלה למעלה), אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב; מִדָּה אַחַת לְאַרְבַּעְתָּם, מְהֻקְצָעוֹת פינתיות.
כג
וְטוּר קיר אבנים (המשמש להנחת קדרות, ומתחת מקום להסיק אש - רש"י) סָבִיב בָּהֶם, סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם, וּמְבַשְּׁלוֹת מתקני בישול עָשׂוּי מִתַּחַת הַטִּירוֹת שורות האבנים (ה"טוּר" מתחילת הפסוק בלשון רבים) סָבִיב.
כד
וַיֹּאמֶר אֵלָי: אֵלֶּה בֵּית הַמְבַשְּׁלִים אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת זֶבַח הָעָם קורבנות שלמים, הנאכלים בחלקם על ידי מביא הקורבן.
<< · ביאור:יחזקאל · מו · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה" (פסוק א) - הביטוי מופיע גם בשמואל א כ יט: "וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה", וכן בהבדלה: "...וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה".
- "וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם הָאָרֶץ פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים, לִפְנֵי ה'" (פסוק ג) - כפי שגם נכתב בישעיהו סו כג: "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנַי, אָמַר ה' ".