ביאור:שיר השירים א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: a3001

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של שיר השירים א)


א שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר השייך ל- (שכתב) לִשְׁלֹמֹה:

" ב יִשָּׁקֵנִי הלוואי וישקני מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ רגשות של קירבתך מִיָּיִן. ג לְרֵיחַ בשביל להריח בהם שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן וכביכול אריח את השמן שאתה משוח בו תּוּרַק אפילו כאשר רק יוזכר שְׁמֶךָ, עַל כֵּן בגלל ריחך הטוב עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ כל הבחורות אוהבות אותך, לא רק אני (היא מצטנעת). ד מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה נרוץ שנינו יחד, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ אתה, החתן, הדומה בעיניי למלך חֲדָרָיו, נָגִילָה נשמח שנינו יחד וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה אזכיר, אדבר על כך דֹדֶיךָ שרגשות הקירבה אליך גורמים לשיכרון-חושים יותר מ- מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ וגורמים לאהוב אותך באופן ישיר וללא מעצורים. "

{פ}


" ה שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה ולמרות זאת יפה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם! כְּאָהֳלֵי קֵדָר בני העם 'קדר' הגרים באוהלים, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה בית המקדש שבנה שלמה. ו אַל תִּרְאוּנִי תסתכלו עלי בבוז שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ אינני שחורה מלידה אלא רק מחשיפת-יתר לשמש, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ כעסו עלי (מלשון חרון) בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה שומרת אֶת הַכְּרָמִים שמקובל לשומרם בימי הבציר, ימי הקיץ, כאשר השמש מכה בחזקה
Vineyard.jpeg
, כַּרְמִי שֶׁלִּי ואת ה'כרם' שלי, כלומר גופי לֹא נָטָרְתִּי לא היה לי זמן לשמור ולטפח את יופיי. "

" ז הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי: אֵיכָה איפה תִרְעֶה? אֵיכָה תַּרְבִּיץ תתן לצאן לרבוץ ולנוח בַּצָּהֳרָיִם? שַׁלָּמָה שהרי למה, מדוע שבמקום לבא אליך אצטרך להיות אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה כעטופה, כזונה העוטפת פניה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ? "

" ח אִם תשובת הדוד: האם אין את יודעת איך להגיע אלי? לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים? צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי כרועה ההולכת בעקבות הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ הגדיים שלך עַל על יד (וכך תמצאי אותי מבלי למשוך תשומת לב) מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. "

{פ}

Koeh-019 cut.jpg
"צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי" (פסוק יג) - ראה בערך מור בויקיפדיה

" ט לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי שהיא כסוסה שעליה רוכב פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי. י נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים המקושטים בתכשיטים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים. יא תּוֹרֵי הם ה'תורים' מהפסוק הקודם זָהָב נַעֲשֶׂה אעשה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת משובצים בנקודות הַכָּסֶף. "

" יב עַד תשובת הרעיה: עד למרחוק, כביכול עד המקום שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ מסב בבמשתה שלו נִרְדִּי צמח הבושם שלי (כדימוי לאהוב שלה, שאת ריחו הטוב כבר הזכירה בפסוק ב) נָתַן רֵיחוֹ. יג צְרוֹר כחבילת הַמֹּר ענפי השיח מור (שיח בושם) דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי כמו שרשרת עם תליון (ונהגו לשים בקבוק קטן של בושם כתליון לשרשרת) יָלִין יהיה שרוי תמיד. יד אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר סוג נוסף של שיח עם ריח טוב דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי. "

{ס}

" טו הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים יפות כמו עיני יונים. "

" טז הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי, אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ המיטה שלנו רַעֲנָנָה מקושטת בפרחים. יז קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים עשויים מעץ ארזCedrus deodara A.jpg, (רחיטנו) רַהִיטֵנוּ הקרשים של הבית שלנו בְּרוֹתִים מעצי ברוש
Cupressus sempervirens Stricta.jpg
. "


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (פסוק ו) - בזמנם היה מקובל שעור לבן נחשב יפה כיוון שעור שזוף היה משוייך למעמד הפועלים הנאלצים לעבוד בשמש. להרחבה ראה במאמר "שחור זה יפה?".

ראו גם