ביאור:אסתר ח
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י
| אחשוורוש בציור על תקרה בטסידו |
א
בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן צֹרֵר אויב (היהודיים) הַיְּהוּדִים. וּמָרְדֳּכַי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא לָהּ שהוא בן דוד שלה.
ב
וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי. וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל לאחראי על בֵּית הָמָן.
{פ}
ג
וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו, וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ, לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן הָאֲגָגִי וְאֵת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים.
ד
וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֵת שַׁרְבִט הַזָּהָב, וַתָּקָם אֶסְתֵּר וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
ה
וַתֹּאמֶר:
"אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו, וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו, יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים, מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ. ו כִּי אֵיכָכָה איך, כיצד אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי? אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי משפחתי? {ס}"
ז וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּלְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי:
"הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר, וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ (ביהודיים) בַּיְּהוּדִים. ח וְאַתֶּם וכהמשך לכך אני מרשה לכם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, כִּי ואי אפשר פשוט לבטל את הספרים הראשונים כי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב."
ט
וַיִּקָּרְאוּ הוזמנו סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת שרי מחוזות וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת שרי ערים בצורות (בזמנם קראו לעיר מוקפת חומה: 'מדינה') אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ, וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם.
י
וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים, רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ כינוי לסוסי רכיבה והובלה הָאֲחַשְׁתְּרָנִים השייכים למדינה. ויש מפרשים זאת ככינוי לשליחי המלך בְּנֵי הָרַמָּכִים השייכים לעדרים של המלך.
יא
אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג ישנם ספרי תנ"ך בהם כתוב "להרג" ללא ו"ו. בבתי כנסת אשכנזים נהגו לחזור על המילה בשתי הגרסאות (ויש נוהגים לחזור על שלוש המילים "להשמיד להרג ולאבד" או על כל הפסוק) וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים הלוחצים, האויבים אֹתָם, טַף וְנָשִׁים, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.
יב
בְּיוֹם אֶחָד בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר.
יג
פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים, וְלִהְיוֹת (היהודיים) הַיְּהוּדִים (עתודים) עֲתִידִים מוכנים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.
יד
הָרָצִים, רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים, יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.
{פ}
טו קהל: המנהג בקריאת המגילה בציבור שבעל הקורא עוצר, הקהל אומר את הפסוק הבא, ולאחריהם חוזר עליו בעל הקורא. וכן בפסוק הבא. וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת, תְּכֵלֶת אריג יקר בצבע תכלת וָחוּר אריג בצבע לבן וַעֲטֶרֶת כתר, מצנפת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בגד רחב שכורכים על הגוף להתכסות בו בּוּץ וְאַרְגָּמָן, וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. טז לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן וִיקָר כבוד. יז וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וּבְכָל עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב, וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים מתגיירים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם.
<< · ביאור:אסתר · ח · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- פסוק ט הוא הפסוק הארוך בתנ"ך - 43 מילים, 193 אותיות. (אך ר' הערה בדברים ה לגבי "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" לפי טעם עליון). ככלל, הפסוקים במגילת אסתר הם, בממוצע, הפסוקים הארוכים ביותר בתנ"ך. כמו כן, בפרק הבא, המילה "וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים" היא המילה הארוכה בתנ"ך (11 אותיות, יחד עם "וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם" - יחזקאל כ מד, "וּבְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן" - יחזקאל טז מז)
