ביאור:רות ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a2903

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של רות ג)


נעמי שולחת את רות אל בועז לשכנע אותו לשאת אותה לאשה

א וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ: "בִּתִּי, הֲלֹא הרי אֲבַקֶּשׁ לָךְ אני דואגת לך שתהיה לך מָנוֹחַ מנוחה, דהיינו שתתחתני (לאחר שראתה שהסתיים הקציר ובועז לא הציע לשאת את רות, החליטה נעמי לשלוח את רות אליו, בדרך שתתואר בהמשך) אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ. ב וְעַתָּה הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ קרובינו אֲשֶׁר הָיִית אֶת עִם נַעֲרוֹתָיו, הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים מניף לרוח את השעורים, לאחר שנדושו בגורן, כדי להפריד בין הקליפות לגרעינים הַלָּיְלָה. ג וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ תמשחי בשמן את עורך וְשַׂמְתְּ (שמלתך) שִׂמְלֹתַיִךְ את הבגדים היפים שלך עָלַיִךְ (וירדתי) וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן, אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ תתגלי לבועז עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. ד וִיהִי בְשָׁכְבוֹ, וְיָדַעַתְּ תתדאגי לדעת אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב שָׁם, וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו תסירי את השמיכה מרגליו (כדי להעיר אותו) (ושכבתי) וְשָׁכָבְתְּ תשכבי לידו (ומתוך כך הוא יבין שאת מעוניינת להתחתן איתו), וְהוּא יַגִּיד לָךְ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין". ה וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֵלַי אֶעֱשֶׂה".

ו וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן, וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ. ז וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ, וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה, וַתָּבֹא בַלָּט בשקט וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו גלתה את רגליו וַתִּשְׁכָּב. ח וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד התעורר בבהלה הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וירתע, וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו לרגליו, לצידו. ט וַיֹּאמֶר: "מִי אָתּ?", וַתֹּאמֶר: "אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ כסה אותי בכנף ביגדך, תשא אותי לאשה (כמו גם ביחזקאל טז ח) כִּי גֹאֵל קרוב משפחה (ראה לעיל ב, כ) אָתָּה". י וַיֹּאמֶר: "בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה, בִּתִּי. הֵיטַבְתְּ עשית מעשה יותר טוב חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן בכך שאת רוצה להנשא לי מִן יותר מאשר חסדך הָרִאשׁוֹן שעשית עם נעמי, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים הצעירים (בועז היה מבוגר) אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר. יא וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי אל תפחדי מהדברים שאני עומד לאמר לך (שלא בטוח שאתחתן איתך), כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי ביקשת (שאתחתן איתך) אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כל הבאים דרך שער העיר, כל אנשי בית לחם כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ. יב וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי אף על פי ש- (אם) גֹאֵל אָנֹכִי, וְגַם יֵשׁ אך יש גם גֹּאֵל קרוב משפחה (לפי חז"ל זהו אחיו של אלימלך הנקרא טוב) קָרוֹב מִמֶּנִּי יותר קרוב אליך ממני (שהוא אחיו של אלימלך ובועז הוא בן אחיו). יג לִינִי הַלַּיְלָה, וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב אחיו של אלימלך ששמו טוב - יִגְאָל, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ - וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי יְהוָה לשון של שבועה, שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר". יד וַתִּשְׁכַּב (מרגלתו) מַרְגְּלוֹתָיו לרגליו עַד הַבֹּקֶר, וַתָּקָם בעלות השחר (בטרום) בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בגלל שהיה חושך, וַיֹּאמֶר בועז אמר בליבו שזה רעיון טוב, כדי שלא יראו אותם ביחד ויחשדו בהם שחטאו 'אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן'. טו וַיֹּאמֶר: "הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי בָהּ", וַתֹּאחֶז בָּהּ, וַיָּמָד שֵׁשׁ סאים (בין 43 ל-86 קילו, אם כי זה משא כבד מדי, ויתכן שמדובר במידה יותר קטנה מסאה) שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת שם, הניח עָלֶיהָ וַיָּבֹא הָעִיר.

טז וַתָּבוֹא אֶל חֲמוֹתָהּ בעלות השחר, ולא זיהתה אותה חמותה בגלל החושך וַתֹּאמֶר: "מִי אַתְּ בִּתִּי?", וַתַּגֶּד לָהּ אני רות. וגם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ הָאִישׁ. יז וַתֹּאמֶר: "שֵׁשׁ הַשְּׂעֹרִים הָאֵלֶּה נָתַן לִי, כִּי אָמַר אֵלַי: אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְ". יח וַתֹּאמֶר: "שְׁבִי בִתִּי עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר, כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ כִּי אִם כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם".


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו" (פסוק ד) - בזמנם היו לובשים חלוקים ארוכים, ונעמי אמרה לרות שתרים את חלוקו ותגלה את רגליו (עיין במלבי"ם מה באה לרמז לו בזה).