ביאור:איכה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a3205

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של איכה ה)


Jeremiah lamenting.jpg
הנביא ירמיהו מקונן על חורבן ביהמ"ק ה-I. (רמברנדט)

א זְכֹר יְהוָה מֶה הָיָה לָנוּ, (הביט) הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ הבושה שלנו.
ב נַחֲלָתֵנוּ אדמתנו נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים.
ג יְתוֹמִים הָיִינוּ (אין) וְאֵין אָב, אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת.
ד מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ שילמנו כסף בשביל לשתות, עֵצֵינוּ את העצים שהיו שלנו (לצורך חימום או בישול), כעת בִּמְחִיר יָבֹאוּ.
ה עַל צַוָּארֵנוּ בזמן שהעול הכבד על צוארינו נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ (לא) וְלֹא הוּנַח לָנוּ.
ו מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד הושטנו את ידינו בבקשה לעזרה, אַשּׁוּר וממלכת אשור ביקשנו לִשְׂבֹּעַ לָחֶם.
ז אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ (אינם) וְאֵינָם ומתו בלי לסבול מעוונותיהם (כך גם טענו ישראל בירמיהו וביחזקאל), (אנחנו) וַאֲנַחְנוּ עֲו‍ֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ.
ח עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פֹּרֵק מושיע אֵין מִיָּדָם.
ט בְּנַפְשֵׁנוּ בסכנת נפש נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב סכנת חרבם של השודדים ב- הַמִּדְבָּר.
י עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ התחממו מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת קדחת ה- רָעָב.
יא נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ נאנסו, בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה.
יב שָׂרִים בְּיָדָם בידי האויבים נִתְלוּ, פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ כובדו (כנגד "והדרת פני זקן" בויקרא יט, לב).
יג בַּחוּרִים טְחוֹן אבני ריחיים כבדות נָשָׂאוּ, וּנְעָרִים בָּעֵץ בסחיבת עצים כבדים כָּשָׁלוּ.
יד זְקֵנִים מִשַּׁעַר מלשבת בשער העיר (ולשפוט את העם) שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם.
טו שָׁבַת מְשׂוֹשׂ שמחת לִבֵּנוּ, נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ הריקוד שלנו.
טז נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ.
יז עַל זֶה הָיָה דָוֶה כואב לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ.
יח עַל הַר צִיּוֹן כינוי להר הבית, הר המוריה שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ. {פ}

יט אַתָּה יְהוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדֹר וָדוֹר.
כ לָמָּה לָנֶצַח לתמיד תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים?
כא הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ (ונשוב) וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
כב כִּי אִם גם אם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ נמאסנו עליך, קָצַפְתָּ הרי שכבר הענשת מספיק וכעסת עָלֵינוּ עַד מְאֹד.

נוהגים בקריאת המגילה בציבור לאמר שוב את פסוק כא, כדי לסיים בעניין טוב: הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. - כך גם בסוף ישעיהו, מלאכי וקהלת


<< · ביאור:איכה · ה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות