ביאור:דברים א
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים א, למהדורה המעומדת)
פרשת דברים
סיכום הפרשה ומאמרים
א אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ממזרח לנהר הירדן (המשך הפסוק מתאר את המקום במדויק), בַּמִּדְבָּר, בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בעמק הערבה הנמצא מדרום לים המלח, ומגיע עד ים סוף, בֵּין פָּארָן בחלקו הצפוני הסמוך לאדום וּבֵין תֹּפֶל עיר בממלכת אדום וְלָבָן וַחֲצֵרֹת, וְדִי זָהָב. ב אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב מהר סיני ועד קדש ברנע בארץ כנען יש מרחק הליכה של 11 יום (במקום ה-40 שנה שנדדו). פירוש אחר: בהליכה איטית יש 11 יום מהר סיני לכיוון ארץ כנען בדרך הר שעיר (במקום 3 ימי הליכה). דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר רכס הרים דרום-מזרח לים המלח עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. ג וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בחודש ה-11, שבט בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ אֲלֵהֶם. ד אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ כמסופר בבמדבר כא אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן, וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי בעשתרות ובאדרעי כמסופר בבמדבר כא (השווה ליהושע יב ד: "וּגְבוּל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (שנשאר אחרון) מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הַיּוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי"). ה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל התחיל, האריך מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר:
| עין קודיראת המזוהה עם קדש ברנע (פסוק ב) |
ו יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר: "רַב לָכֶם די לכם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה למרגלות הר סיני. ז פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. ח רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ. בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם, לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם".
ט וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא כשישבנו בחורב לֵאמֹר: "לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם לשאת את טורח הנהגתכם (כיוון שאתם רבים מאוד, כפי שמפורט בשני הפסוקים הבאים). י יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב. יא יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים כפי מספרכם היום, פי אלף, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. יב אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם את בעיותכם וּמַשַּׂאֲכֶם את כובד הנהגתכם וְרִיבְכֶם לדון במריבות שלכם בין אחד לשני? יג הָבוּ לָכֶם תנו לכם (כעצת יתרו - ר' שמות יח) אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים בכשרונם לתפקיד הנהגה לְשִׁבְטֵיכֶם, וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם". יד וַתַּעֲנוּ אֹתִי, וַתֹּאמְרוּ: "טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת". טו וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים, לְשִׁבְטֵיכֶם. טז וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: "שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם, וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ גר צדק השוכן איתו. יז לֹא תַכִּירוּ פָנִים אלא תראו את בעלי הדין כאילו הם זרים לכם ושווים בעיניכם בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן, לֹא תָגוּרוּ תפחדו מִפְּנֵי אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא עשיית משפט הוגן הוא מצוה, ולא רק אמצעי לחברה מתוקנת (לכן אל תפחדו לפסוק כנגד אנשים מסוכנים, כי ה' יגן עליכם). וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו". יח וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים חוקי התורה אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן.
יט וַנִּסַּע מֵחֹרֵב, וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם, דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֹתָנוּ, וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. כ וָאֹמַר אֲלֵכֶם: "בָּאתֶם עַד הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ. כא רְאֵה נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ. עֲלֵה רֵשׁ כבוש וקח לך לירושה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ. אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת תפחד". כב וַתִּקְרְבוּן השווה לבמדבר יג אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ: "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ ירגלו, יחקרו לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר, אֶת על הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן". כג וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר, וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט מכל שבט. כד וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה, וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ את הארץ. כה וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ, וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ: "טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ". כו וְלֹא אֲבִיתֶם לא רציתם (כי המרגלים אמרו גם דברים רעים על הארץ - ר' פסוק כח) לַעֲלֹת, וַתַּמְרוּ ובמרי, מרד, לא שמעתם אֶת פִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כז וַתֵּרָגְנוּ התלוננתם בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ: "בְּשִׂנְאַת יְהוָה מפני שה' שונא אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ. כח אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים? אַחֵינוּ המרגלים הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ הפחידו אותנו לגמרי לֵאמֹר: עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ יותר מאיתנו, עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם שחומותיהן גבוהות כביכול עד השמים, וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם". כט וָאֹמַר אֲלֵכֶם: "לֹא תַעַרְצוּן תפחדו וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם. ל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם - הוּא יִלָּחֵם לָכֶם, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם. לא וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ ראיתם ניסים רבים, אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ, בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה. לב וּבַדָּבָר הַזֶּה בהבטחת ה' להביא אתכם לארץ, אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם? לג הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם כדי לחפש לכם מקום מתאים לחנות, בָּאֵשׁ לַיְלָה ומוליך אתכם אל ידי עמוד האש כפי שכתוב בשמות יג כא "וה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם" לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ כדי להראות לכם את הדרך אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, וּבֶעָנָן יוֹמָם". לד וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם, וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: לה "אִם יִרְאֶה שלא יראה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה, אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם. לו זוּלָתִי אלא רק (וכמובן יהושע שיוזכר להלן) כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה - הוּא יִרְאֶנָּה, וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ, וּלְבָנָיו, יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה". לז גַּם בִּי הִתְאַנַּף כעס יְהוָה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר: "גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם. לח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ - הוּא יָבֹא שָׁמָּה. אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל. לט וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם במדבר יד ג 'לָבַז לשלל ולשבי יִהְיֶה', וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הַיּוֹם בזמן חטא המרגלים טוֹב וָרָע להבחין בין טוב לרע עדיין - הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה, וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה, וְהֵם יִירָשׁוּהָ. מ וְאַתֶּם פְּנוּ לָכֶם, וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף לכיוון שממנו באתם".
מא וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי: "חָטָאנוּ לַיהוָה. אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ". וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ העזתם לַעֲלֹת הָהָרָה. מב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "אֱמֹר לָהֶם: לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ, כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם. וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם". מג וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְהוָה וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ ועליתם בזדון הָהָרָה. מד וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים שתוקפות את מי שבא לקחת מהן דבש ולא מרפות ממנו, וַיַּכְּתוּ הִכו אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה שגרשו אתכם למקום הנקרא 'חָרְמָה' (ויש בכך גם רמז שהם החרימו═השמידו אתכם שם). מה וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יְהוָה, וְלֹא שָׁמַע יְהוָה בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם. מו וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים, כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם כמספר הימים שאתם זוכרים שישבתם שם.
ביאור:דברים · א · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי" (פסוק יב) - פרשת דברים נקראת תמיד בשבת שלפני תשעה באב, ועל כן מנהג אשכנז לקרא פסוק זה במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה (הנקראת בתשעה באב). שבת זאת נקראת שַׁבַּת חֲזוֹן על פי המילה הראשונה בהפטרת השבת, "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ", בישעיהו א. גם חלקים משמעותיים מההפטרה נהוג לקרא במנגינת איכה.
