ביאור:דברים כ
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים כ)
א
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב, עַם רַב מִמְּךָ - לֹא תִירָא מֵהֶם. כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
ב
וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם כשתתקרבו אֶל הַמִּלְחָמָה, וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם.
ג
וְאָמַר אֲלֵהֶם: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל! אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם - אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ תנהגו בחיפזון מרוב פחד וְאַל תַּעַרְצוּ תישברו מהפחד מִפְּנֵיהֶם.
ד
כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הַהֹלֵךְ הוא ההולך עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם, לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
ה
וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר: "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ החל לגור בו - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת כי הוא כל הזמן יחשוב על ביתו, ולא יתרכז במלחמה בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ.
ו
וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ החל לאכול את פירותיו (או מלשון "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה' " - ויקרא יט כד) - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת אותה סיבה כמו לגבי בית חדש בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ.
ז
וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ לקח אותה לביתו, נשא אותה - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה".
ח
וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ: "מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ כמו שלבבו כבר נמס מרוב פחד (והפחד הוא כמו מחלה מדבקת)".
ט
וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם, וּפָקְדוּ ימנו שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. {ס}
| "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" של צדוק בן דוד ביד ושם |
י
כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם.
יא
וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ, וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס יעבדו בשבילכם וישלמו לכם מס, וַעֲבָדוּךָ.
יב
וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה, וְצַרְתָּ עָלֶיהָ.
יג
וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ, וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב.
יד
רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר, כָּל שְׁלָלָהּ, תָּבֹז לָךְ, וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ.
טו
כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה שבעה עממים של כנען הֵנָּה.
טז
רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה.
יז
כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם: הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי, הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
יח
לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וַחֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם. {ס}
יט
כִּי תָצוּר אֶל על עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ עצי הפרי שלה כדי להכין מהם כלי מלחמה לצורך המצור (כגון מגדל מצור או חומת עץ, דייק) לִנְדֹּחַ להרים כדי לפגוע עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת. כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר האם העצים הם כבני אדם, אויב, שאתה צר על העיר בגללו? בוודאי שלא?!
כ
רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא - אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ, וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה, עַד רִדְתָּהּ עד שתיפול העיר. {פ}
<< · ביאור:דברים · כ · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ" (פסוק ו) - רבו לכך הפירושים. נביא את דברי הרמב"ן המכילים כמה מהם: "וְטַעַם וְלֹא חִלְּלוֹ, שֶׁלֹּא בָּאָה הַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, כִּי הַמִּנְהָג בַּכֶּרֶם בְּבוֹא תְּבוּאָתוֹ שֶׁיָּחוּלוּ שָׁם [כדוגמת "וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים" המוזכר במשנה תענית ד ח] וְיֵלְכוּ בּוֹ בַּחֲלִילִים, וְצִוָּה הַכָּתוּב (ויקרא יט כד) שֶׁיִּהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, שֶׁיְּהַלְלוּ אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בַּשִּׂמְחָה הַהִיא. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּשׁ וְלֹא חִלְּלוֹ, שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ חֻלִּין, וְהוּא הַפִּדְיוֹן שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (משנה מעשר שני ה ד), מִלְּשׁוֹן כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' (מלאכי ב יא), וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ (ויקרא כא טו).
- "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (פסוק י) - ישנה מחלוקת בין רש"י לרמב"ן אם מדובר במלחמת מצוה (בעיר קרובה, משבעת העממים) או במלחמת רשות (בעיר רחוקה). ניתן לסכם את המחלוקת כך:
| קריאה לשלום | נכנעת | נלחמת | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קרובה | רחוקה | קרובה | רחוקה | קרובה | רחוקה | |
| רש"י | לא | כן | הריגת כולם | מס ושעבוד | הריגת כולם | הריגת זכרים ושעבוד |
| רמב"ן | כן | כן | מס ושעבוד, ובתנאי שלא יעבדו ע"ז | מס ושעבוד | הריגת כולם | הריגת זכרים ושעבוד |
