ביאור:דברים כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים כב, למהדורה המעומדת)


השבת אבידה

א לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ השה שלו נִדָּחִים טועים, שאבדו לבעליהם וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם, הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ. ב וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ ולכן אתה לא מכיר את הבעלים, וַאֲסַפְתּוֹ אז תיקח אליך את המציאה אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ. ג וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ, לֹא תוּכַל אסור לך לְהִתְעַלֵּם. {ס}

עזרה לבהמה שנפלה

ד לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים מרוב המשא עליהם בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם, הָקֵם תָּקִים תעזור להקים את הבהמה ולסדר את המשא עליה עִמּוֹ. {ס}

איסור לבישת בגדי איש לאישה ולהיפך

ה לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר בגד או תכשיט שמקובל שגבר לובש אותם עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה בגד או תכשיט של נשים, כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה. {פ}

שילוח הקן

ו כִּי יִקָּרֵא אם יזדמן קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, לֹא תִקַּח הָאֵם עַל את האם וגם את הַבָּנִים. ז שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח תגרש אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. {ס}

מעקה לגג

ח כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה גדר סביב לגג לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים מכשול שיכול להביא לידי שפיכת דמים בְּבֵיתֶךָ כִּי כדי שלא יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ.

Flachsstroh Garn Vlies und Seil.jpg
"צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו" (פס' יא) - פשתן
כלאיים, חרישה בשור וחמור, שעטנז

ט לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם תבואה או ירקות בתוך כרם או סמוך לו, פֶּן תִּקְדַּשׁ כדי שלא תהיה אסורה בהנאה הַמְלֵאָה היבול הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. {ס}
י לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. יא לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז בגד העשוי מתערובת של צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו. {ס}

ציצית

יב גְּדִלִים ציציות (ראה במדבר טו, לח) תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ פינות הבגד שלך אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ. {ס}

כלה שאיננה בתולה

יג כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה, וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ. יד וְשָׂם לָהּ יאמר עליה עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, וְאָמַר: "אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים". טו וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ וְאִמָּהּ, וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ הוכחות לכך שהנערה הייתה בתולה אֶל זִקְנֵי הָעִיר, הַשָּׁעְרָה למקום בית הדין של העיר. טז וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים: "אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה, וַיִּשְׂנָאֶהָ. יז וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר: 'לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים' וְאֵלֶּה ואלה העדים ל בְּתוּלֵי בִתִּי". וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה העדות (כביכול את הבגד המוכתם בדם הבתולים) לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר. יח וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָאִישׁ, וְיִסְּרוּ ילקו אֹתוֹ. יט וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה, כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, לֹא יוּכַל אסור לו לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו. {ס}

כ וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים כלומר, יש עדות שהיא זינתה אחרי קידושיה לַנַּעֲרָ. כא וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה, כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה תועבה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ בבית אביה, אחרי קידושיה ולפני נישואיה, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. {ס}

ניאוף ואונס

כב כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻלַת בַּעַל נשואה וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם, הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. {ס}

כג כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ, וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר במקום שיש אנשים באיזור, שאפשר לצעוק לעזרה וְשָׁכַב עִמָּהּ. כד וְהוֹצֵאתֶם אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל שַׁעַר הָעִיר הַהִוא וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ, אֶת הַנַּעֲרָ עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה בָעִיר וְאֶת הָאִישׁ עַל דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. {ס}

כה וְאִם בַּשָּׂדֶה במקום שאין אנשים באיזור, שלא יעזור לה לצעוק יִמְצָא הָאִישׁ אֶת הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה וְהֶחֱזִיק בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ, וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ, לְבַדּוֹ. כו וְלַנַּעֲרָ לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר כל עונש אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת, כִּי כַּאֲשֶׁר כשם ש יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ, כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה כך גם היא לא יכלה לעשות דבר (ואם יכלה בוודאי שהיתה מתנגדת). כז כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ, צָעֲקָה הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ. {ס}

כח כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ, וְנִמְצָאוּ ויש עדים לכך שהם שכבו. כט וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ, חֲמִשִּׁים כָּסֶף, וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ מפני שגרם לה עינוי. לֹא יוּכַל אסור לו שַׁלְּחָהּ לגרש אותה כָּל יָמָיו. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות