קטגוריה:דברים כב י
לא תחרש בשור ובחמר יחדו.
לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו.
לֹֽא־תַחֲרֹ֥שׁ בְּשׁוֹר־וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו׃
לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־תַחֲרֹ֥שׁ תַחֲרֹ֥שׁ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2790 a
מורפ': HVqi2ms בְּשׁוֹר בְּ - מילת יחס
שׁוֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/7794
מורפ': HR/Ncmsa־וּבַחֲמֹ֖ר וּ - ו' החיבור
בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
חֲמֹ֖ר - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/b/2543
מורפ': HC/Rd/Ncbsa יַחְדָּֽו יַחְדָּֽו - תואר הפועל
צורת יסוד: 3162 b
מורפ': HD׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
לֹֽא־תַחֲרֹ֥שׁ מרכא (משרת, דרגא 5) בְּשׁוֹר־וּבַחֲמֹ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
יַחְדָּֽו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תִרְדֵּי בְּתוֹרָא וּבִחְמָרָא כַּחְדָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תֶהֱווֹן רַדְיַין בְּתוֹרָא וּבְחַמְרָא וּבְכָל בִּרְיָיתָא בִּתְרֵין זְיָנִין קְטִירִין כַּחֲדָא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא תחרוש בשור ובחמור . יכול לעולם? כשהוא אומר (שמות כג) למען ינוח שורך וחמורך ( כמוך ), [הרי] שור וחמור עושים מלאכה. אם כן למה נאמר, לא תחרוש בשור ובחמור [ יחדיו ]? אין לי אלא שור וחמור. מנין לרבות שאר בהמה וחיה כיוצא בשור? תלמוד לומר לא תחרוש [ יחדיו ], מכל מקום. אם כן למה נאמר בשור ובחמור ? בשור וחמור אי אתה חורש, אבל (כלאים ח) אתה חורש באדם ובחמור.
פ.
ד"א לא תחרוש , אין לי אלא חורש. מנין לרבות את הדש, ואת היושב בקרון, (והיוצא) [והמוציא] והמנהיג? תלמוד לומר " יחדיו ", מכל מקום. רבי מאיר פוטר היושב בקרון.
יחדיו . פרט (לרמך) [לפרד]. יחדיו . (פרט) [לרבות] לקושר הסוס בצדי הקרון או לאחר הקרון (,או הדולפקיס לגמלים).
מלבי"ם - התורה והמצוה
עט.
לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו . מלת " יחדיו " מיותר! דא"ל (=דאין לומר) שנטעה, שאסור לחרוש בשור וחמור, אף שאינם ביחד, רק כל אחד בפני עצמו. (וז"ש "יכול לעולם"). שזה נדע, ממ"ש למען ינוח שורך וחמורך, הרי שבחול יצויר, שהשור וחמור עושים מלאכה. ונדע שמ"ש לא תחרוש בשור ובחמור , היינו יחדיו.
ומשיב ע"ז, מפני שמה שאומר לא תחרוש בשור וחמור , הוא רק לדוגמא, דה"ה בכל שני מינים אסור, ותפס שור וחמור שדרך לחרוש בהם. ובכ"ז כל שני מינים אסור.
וזה ידעינן כי יליף " שור " " שור " משבת, כמ"ש בב"ק נד ע"ב, וז"ש כיוצא "בשור". ר"ל, כל מקום שכתוב " שור " כגון בחסימה ובהנהגת כלאים, הם כיוצא בשור שכתוב אצל שבת, ששם כתוב וכל בהמתך . וכמ"ש בתוספתא (ב"ק ו) ובגמ' שם. ולכן תלמוד לומר " לא תחרוש יחדיו ", כדי שנדע שביתר המינים, ג"כ אין אסור, רק יחדיו. כי ע"ז אין לנו ראיה ממה דכתיב, למען ינוח שורך וחמורך .
ושואל, א"כ למה נאמר " בשור ובחמור ", ר"ל, לכתוב "לא תחרוש בשני מינים"! ומשיב שבא ללמד, "אבל אתה חורש באדם". וזה כמו ששאל בב"ק, (שם) "אי הכי, אפי' אדם לתסר (=יהא אסור) "!
וס"ל להספרי, שלזה תפס שור וחמור - דוקא בהמה לא אדם. כן נראה פי' הספרי, שהמפרשים קהו בו, והוסיפו וגרעו.
פ.
יחדיו . מ"ש "המוציא" - פי' המושך, כמ"ש במשנה. ופי' הרמב"ם, למשוך בהם העגלה או האבן. "ולהנהיג" - שיקשרם ביחד ויוליכם. וזה ענין שאמר הכתוב, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו . ואמר שענין " יחדיו ", ר"ל לחבר ביניהם וליחדם, על איזה דרך שיהיה.
ומ"ש "פרט לפרד", כן גריס הגר"א, עמ"ש בתוי"ט (כלאים ח ד).
ומ"ש " יחדיו , לרבות", כצ"ל, עיין בז"א מה שהאריך בזה.
רש"י
גור אריה
[יב] הוא הדין להנהיגם יחד וכו'. דמה חרישה השתמשות בשור וחמור שהם כלאים, אף כל דבר שהוא השתמשות בכלאים - הוא אסור (ספרי כאן):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
תחרוש. ב' דין ואידך לא תחרוש על רעך רעה זהו שמפרש טעם שלא לחרוש בשור ובחמור לפי שהשור מעלה גרה והחמור אינו מעלה גרה וכשיראה שהשור מעלה גרה יהיה סבור שהוא אוכל ומצטער וזהו אל תחרוש על רעך רעה שגורם לחמור שחורש על רעהו רעה:
פרשנות מודרנית:
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "דברים כב י"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.