ביאור:במדבר טו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר טו)
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם. ג וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה קורבן הנשרף באש לַיהוָה, עֹלָה אוֹ זֶבַח שלמים, לְפַלֵּא להפריש קרבן בתור נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה, אוֹ בְּמֹעֲדֵיכֶם בחגים: עולת ראייה ושלמי חגיגה, לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן. ד וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַיהוָה, מִנְחָה לקורבן הבהמה יש לצרף מנחת סֹלֶת גרגירי חיטה טחונה דק, עִשָּׂרוֹן עשירית האיפה בָּלוּל בִּרְבִעִית הַהִין של הין, כ-6.6 ליטר שָׁמֶן. ה וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה, אוֹ לַזָּבַח, לַכֶּבֶשׂ כבש ושה נקראים כך בשנתם הראשונה הָאֶחָד. ו אוֹ לָאַיִל כבש מעל גיל שנה תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים בכמות של שתי עשיריות האיפה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלִשִׁית הַהִין. ז וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין, תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. ח וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר, עֹלָה אוֹ זָבַח, לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ שְׁלָמִים לַיהוָה. ט וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר מִנְחָה סֹלֶת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין. י וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. יא כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הוא בן הבקר שהוזכר לעיל הָאֶחָד אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד, אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים שהוזכר בפסוק ה אוֹ בָעִזִּים שבהם אין אבחנה בין גדול לקטן כמו בכבשים. יב כַּמִּסְפָּר לכל מספר של בהמות אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד לכל אחד מהם כְּמִסְפָּרָם את כמות הסולת, שמן ויין המפורטים לעיל לפי מספר הבהמות. יג כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה, לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.
יד
וְכִי יָגוּר זמנית אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם מישהו שכבר גר אצלכם דרך קבע, לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה - כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה.
טו
הַקָּהָל קריאה: אתם, הקהל! - חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, כָּכֶם כַּגֵּר, יִהְיֶה לִפְנֵי יְהוָה.
טז
תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם. {פ}
| "כִּתְרוּמַת גֹּרֶן" (פס' כ), שלט בבית-גוברין |
יז
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
יח
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה -
יט
וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ, תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהוָה.
כ
רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם כל עיסת בצק שלכם, חַלָּה חתיכה של בצק תָּרִימוּ תְרוּמָה מתנה לכהן. כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כמו תרומה גדולה מתבואה שנותנים לכהן - כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ.
כא
מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַיהוָה תְּרוּמָה, לְדֹרֹתֵיכֶם. {ס}
כב
וְכִי תִשְׁגּוּ, וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֺת כפירה בכל התורה, ולפי חז"ל מדובר כאן בעבודה זרה. בויקרא ד תואר פר העלם דבר של ציבור שמובא על כל עבירה, וכאן שמדובר על ע"ז מביאים בנוסף לפר גם שעיר עיזים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה.
כג
אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה, מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, וָהָלְאָה, לְדֹרֹתֵיכֶם.
כד
וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה, וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט, וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת.
כה
וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִסְלַח לָהֶם, כִּי שְׁגָגָה הִוא, וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַיהוָה וְחַטָּאתָם לִפְנֵי יְהוָה עַל שִׁגְגָתָם.
כו
וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה. {ס}
כז וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, וְהִקְרִיבָה עֵז לקורבן חטאת ניתן להביא עז או כבשה (ויקרא ד, כז-לה) אך כאן מדובר על חטא ע"ז שעליו מביא רק עז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת. כח וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה לִפְנֵי יְהוָה שחטאה אל מול פני ה', לְכַפֵּר עָלָיו וְנִסְלַח לוֹ. כט הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם - תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה.
ל
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה בגלוי ובזדון מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר - אֶת יְהוָה הוּא מְגַדֵּף, וְנִכְרְתָה בידי שמים הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ.
לא
כִּי דְבַר יְהוָה בָּזָה התייחס בביזיון וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר - הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֺנָה בָהּ. {פ}
לב
וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ מלקט (מלאכת מעמר) עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
לג
וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ, הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים, אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה.
לד
וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר תחת שמירה, כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ באיזה סוג מיתה הוא יהרג. {ס}
לה
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "מוֹת יוּמַת הָאִישׁ, רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה".
לו
וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. {פ}
| ציצית עם פתיל תכלת וציצית בלי |
לז
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
לח
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי חוטים היוצאים מפינות בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת מסביב לציצית, כך שיקיף את אותם החוטים הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת צמר צבוע בתכלת.
לט
וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת לקישוט (מלשון ציץ (פרח), או הצצה), וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֺת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ תחפשו דברים אסורים אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים תועים מן הדרך אַחֲרֵיהֶם.
מ
לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֺתָי, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם.
מא
אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי ולכן אמרתי שאני יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. {פ}
<< · ביאור:במדבר · טו · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
טבלה מסכמת לפסוקים א-יג (ניתן לראות שככל שהחיה גדולה יותר, כך גדלה כמות המנחה, השמן והיין):
| סוג הקרבן | מנחה (סולת) | שמן | יין (נסך) |
|---|---|---|---|
| כבש (קטן) או עז | עשרון אחד | רביעית ההין | רביעית ההין |
| אַיִל (כבש גדול יותר) | שני עשרונים | שלישית ההין | שלישית ההין |
| בן בקר | שלושה עשרונים | חצי הין | חצי הין |
