ביאור:במדבר טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר טו)


מִנחה ונסכיה

א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם. ג וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַיהוָה, עֹלָה אוֹ זֶבַח שלמים, לְפַלֵּא להפריש קרבן בתור נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה, אוֹ בְּמֹעֲדֵיכֶם עולת ראייה ושלמי חגיגה, לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן. ד וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַיהוָה, מִנְחָה סֹלֶת, עִשָּׂרוֹן עשירית האיפה בָּלוּל בִּרְבִעִית הַהִין כ-6.6 ליטר שָׁמֶן. ה וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח, לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד. ו אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים בכמות של שתי עשיריות האיפה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלִשִׁית הַהִין. ז וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין, תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. ח וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר, עֹלָה אוֹ זָבַח, לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ שְׁלָמִים לַיהוָה. ט וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר מִנְחָה סֹלֶת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין. י וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. יא כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד, אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים. יב כַּמִּסְפָּר לכל מספר של בהמות אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד לכל אחד מהם כְּמִסְפָּרָם את כמות הסולת, שמן ויין המפורטים לעיל. יג כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה, לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.

גם על הגר חלים חוקים אלה

יד וְכִי יָגוּר זמנית אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם דרך קבע, לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה. טו הַקָּהָל קריאה: אתם, הקהל! - חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, כָּכֶם כַּגֵּר, יִהְיֶה לִפְנֵי יְהוָה. טז תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם. {פ}

הפרשת חלה
"כִּתְרוּמַת גֹּרֶן" (פס' כ), שלט בבית-גוברין

יז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: יח דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה - יט וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ, תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהוָה. כ רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם כל עיסת בצק שלכם, חַלָּה מתנה לכהן תָּרִימוּ תְרוּמָה. כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כמו תרומה גדולה מתבואה שנותנים לכהן - כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ. כא מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַיהוָה תְּרוּמָה, לְדֹרֹתֵיכֶם. {ס}

עברה כללית של העם, החוטא בשגגה, והחוטא בזדון

כב וְכִי תִשְׁגּוּ, וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְו‍ֹת כפירה בכל התורה ולפי חז"ל מדובר כאן בעבודה זרה. בויקרא ד תואר פר העלם דבר של ציבור שמובא על כל עבירה, וכאן שמדובר על עבירה גדולה מביאים בנוסף לפר גם שעיר עיזים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה. כג אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה, מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, וָהָלְאָה, לְדֹרֹתֵיכֶם. כד וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה, וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט, וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת. כה וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִסְלַח לָהֶם, כִּי שְׁגָגָה הִוא, וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַיהוָה וְחַטָּאתָם לִפְנֵי יְהוָה עַל שִׁגְגָתָם. כו וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה. {ס}

כז וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת. כח וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה לִפְנֵי יְהוָה שחטאה אל מול פני ה', לְכַפֵּר עָלָיו וְנִסְלַח לוֹ. כט הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם - תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה.

ל וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה בגלוי ובזדון מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר, אֶת יְהוָה הוּא מְגַדֵּף, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. לא כִּי דְבַר יְהוָה בָּזָה התייחס בביזיון וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ. {פ}

המקושש בשבת

לב וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ מלקט עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לג וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ, הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים, אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה. לד וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר תחת שמירה, כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ באיזה סוג מיתה הוא יהרג. {ס}

לה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "מוֹת יוּמַת הָאִישׁ, רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה". לו וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. {פ}

ציצית
ציצית עם פתיל תכלת וציצית בלי

לז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: לח דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי חוטים היוצאים מפינות בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת מסביב לציצית, כך שיקיף את אותם החוטים הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת צמר צבוע בתכלת. לט וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ תחפשו דברים אסורים אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים תועים מן הדרך אַחֲרֵיהֶם. מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. מא אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי ולכן אמרתי שאני יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות