ביאור:במדבר יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר יח)


אחריות הכהנים על שמירת קדושת המשכן

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן: "אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ בית קהת אִתָּךְ, תִּשְׂאוּ אֶת תשאו אחריות ותענשו על עֲו‍ֹן הַמִּקְדָּשׁ אם לא תשגיחו כראוי על מה שהעם עושים שם, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹן כְּהֻנַּתְכֶם אם לא תשגיחו כראוי על מה שהכוהנים עושים שם. ב וְגַם אֶת אַחֶיךָ, מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ, הַקְרֵב אִתָּךְ, וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת תשרתו בפנים (היכן שמותר רק לכוהנים). ג וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל, אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ וְלֹא יָמֻתוּ, גַם הֵם, גַּם אַתֶּם גם לכוהנים אסור לעסוק בעבודה שאיננה שלהם (אלא של הלוויים), אך אינם נענשים במיתה (כפי שמוסבר בספר המצוות לאו עב). ד וְנִלְווּ עָלֶיךָ, וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל, וְזָר ומי אינו כהן לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם. ה וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף כמו שהיה לעיל יז,יא עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ו וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַיהוָה, לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. ז וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת ומעבר לפרוכת (בקודש הקודשים), וַעֲבַדְתֶּם, עֲבֹדַת מַתָּנָה דרך זכות, כמו כל המצוות שה' נתן לישראל אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם, וְהַזָּר הַקָּרֵב הבא לעשות עבודה יוּמָת". {פ}

שמירת קדושת מתנות כהונה

ח וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן: "וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת שיש לשמור אותן בטהרה תְּרוּמֹתָי - לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה לכבוד, וּלְבָנֶיךָ, לְחָק עוֹלָם. ט זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ מהנשאר לאחר הקטרת האימורים: כָּל קָרְבָּנָם לְכָל מִנְחָתָם וּלְכָל חַטָּאתָם וּלְכָל אֲשָׁמָם אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ יקריבו לִי, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא, וּלְבָנֶיךָ. י בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בעזרה (אין הכוונה לקודש הקודשים ממש, אלא שהעזרה היא מקום קדוש ביחס לאיזור מחוץ לעזרה תֹּאכֲלֶנּוּ, כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ, קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ. יא וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל תְּנוּפֹת קרבנות טעונים תנופה, שיש מתנות בשר לכוהנים מהם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם, כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ בבני המשפחה (וכן העבדים) יֹאכַל אֹתוֹ. יב כֹּל חֵלֶב המשובח יִצְהָר בשמנים וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ ביינות וְדָגָן, רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַיהוָה, לְךָ נְתַתִּים. יג בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם, אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַיהוָה, לְךָ יִהְיֶה. כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנּוּ. יד כָּל חֵרֶם כפי שהוסבר בויקרא כז, כח בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה. טו כָּל פֶּטֶר רֶחֶם בכור (שפתח את רחם אימו ויצא ראשון) לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, יִהְיֶה לָּךְ. אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם, וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה. טז וּפְדוּיָו כאשר פודים אדם מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ לפי הערך שנקבע לך לשלם כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא. יז אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה, קֹדֶשׁ הֵם. אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר, אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. יח וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ, כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין, לְךָ יִהְיֶה. יט כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם, בְּרִית מֶלַח ברית שתתקיים לנצח כמו שמלח לא מתקלקל עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ".

לכהנים וללוויים אין נחלה

כ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן: "בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם, אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}

כא וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר זהו הנקרא מעשר ראשון (רמב"ם הלכות מעשרות א א) בְּיִשְׂרָאֵל מבני ישראל לְנַחֲלָה במקום נחלה, חֵלֶף תמורת עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. כב וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת. כג וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְהֵם יִשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם אחראים על עוון בני ישראל, אם לא ישגיחו עליהם הלויים, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה. כד כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה, עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם: בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה". {פ}

מעשר מן המעשר שנותנים הלוויים לכוהנים

כה וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כו "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי כאשר תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם בזכות המגיעה לכם, וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְהוָה שניתנת לכהן, מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר. כז וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם, כַּדָּגָן כאילו מתבואה שגידלתם בעצמכם מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה וכאילו מפירות שגידלתם מִן הַיָּקֶב. כח כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת יְהוָה מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יְהוָה לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן. כט מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת יְהוָה, מִכָּל חֶלְבּוֹ מהחלק הטוב שבו, אֶת מִקְדְּשׁוֹ התרומה הקדושה מִמֶּנּוּ. ל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ללויים: בַּהֲרִימְכֶם לאחר שתרימו אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם המעשר יחשב שלכם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב. לא וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם, אַתֶּם וּבֵיתְכֶם, כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד. לב וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא אין חטא, כי המעשר שקיבלו הלוויים הופך לחולין אחרי הפרשת תרומה בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ, וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות