ביאור:במדבר כח
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר כח)
א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
ב
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי שהוא הלחם שלי לְאִשַּׁי לאש מזבחי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ.
ג
וְאָמַרְתָּ לָהֶם: זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה: כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה לקרבן עולה תָמִיד יום יום.
ד
אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.
ה
וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה מידת נפח הנקראת גם עומר (כ-4 ליטר) סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית מופק בכתישה במכתשת (לא בטחינה) רְבִיעִת הַהִין כ-1.5 ליטר.
ו
עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה עולת תמיד זו, תהיה עשויה כמו העולה שנעשתה בהר סיני (ראה שמות כט, לח) בְּהַר סִינַי, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה.
ז
וְנִסְכּוֹ היין של הקורבן, שמנוסח יחד עם הקורבן רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ בכלי קודש הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר משקה משכר, יין לַיהוָה.
ח
וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. {פ}
ט
וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים בשבת שני הכבשים מוקרבים ביחד, לאחר עולת התמיד, עם שתי עשיריות האיפה, עשירית לכל כבש סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן רביעית ההין, כפי שצויין לעיל בעולת התמיד, וְנִסְכּוֹ.
י
עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת בנוסף לעולת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ. {פ}
יא
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהוָה, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם.
יב
וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד לכל פר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד.
יג
וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן עשרון לכל אחד ואחד משבעת הכבשים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד. עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה.
יד
וְנִסְכֵּיהֶם: חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר, וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל, וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ, יָיִן. זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.
טו
וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לכפר על טומאת מקדש וקודשיו בשוגג לַיהוָה, עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ. {ס}
טז
וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן ניסן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַיהוָה.
יז
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.
יח
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
יט
וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַיהוָה: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.
כ
וּמִנְחָתָם: סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן, שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל תַּעֲשׂוּ.
כא
עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.
כב
וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.
כג
מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד, תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה.
כד
כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים, לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ.
כה
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. {ס}
כו
וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה מהתבואה החדשה לַיהוָה, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם בחג השבועות - החל 7 שבועות לאחר הנפת העומר, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
כז
וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה.
כח
וּמִנְחָתָם: סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן, שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד.
כט
עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.
ל
שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.
לא
מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ תַּעֲשׂוּ, תְּמִימִם כל בעלי החיים לעיל צריכים להיות תמימים (שלמים, ללא מום) יִהְיוּ לָכֶם, וְנִסְכֵּיהֶם ועליכם להקריב אותם יחד עם נסכיהם. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם, וְנִסְכֵּיהֶם" (פסוק לא) - חז"ל למדו מכאן שגם הנסכים צריכים להיות תמימים, ללא פגמים. רמב"ם הלכות איסורי המזבח ו א: "כשם שמצוה להיות כל קרבן תמים ונבחר - כך הנסכין יהיו תמימים ונבחרים. שנאמר: "תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם, וְנִסְכֵּיהֶם" - שיהיו הנסכים תמימים, שלא יביא נסכים לא מיין מעושן, ולא סולת שהתליעה, ולא יבלול בשמן שריחו או טעמו רע".
