לדלג לתוכן

ביאור:במדבר ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר ט)


פסח שני

א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי, בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בניסן, לֵאמֹר: ב וְיַעֲשׂוּ עליהם לעשות (כהמשך לנאמר לעיל ה, ב: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל") בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח קורבן הפסח בְּמוֹעֲדוֹ. ג בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה, בֵּין הָעֲרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ, בְּמוֹעֲדוֹ. כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ. ד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח. ה וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם, בְּמִדְבַּר סִינָי. כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ו וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם ‏טמאי מת, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא. וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. ז וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו: אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם - לָמָּה נִגָּרַע נהיה פחותים משאר בני ישראל לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן יְהוָה בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? ח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה: עִמְדוּ המתינו וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה יְהוָה לָכֶם. {פ}

ט וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: י דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כל איש ואיש כִּי אם, כאשר יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה, לָכֶם בדור שלכם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם או אם יקרה דבר דומה למישהו מהדורות הבאים אחריכם וְעָשָׂה עליו לעשות פֶסַח לַיהוָה. יא בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי באייר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. יב לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ. כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. יג וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה, וְחָדַל לַעֲשׂוֹת ונמנע מלעשות את הפסח ללא סיבה הַפֶּסַח - וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ, כִּי קָרְבַּן יְהוָה לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ, חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא. יד וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה - כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה. חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ. {ס}

הענן מאחורי המשכן
מסעות ומנוחות ישראל על פי סימני הענן והאש

טו וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת אשר מיועד לסוכך על לוחות העדות (המשכן שומר על לוחות הברית), וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ, עַד בֹּקֶר. טז כֵּן יִהְיֶה תָמִיד: הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ, וּמַרְאֵה אֵשׁ לָיְלָה. יז וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל, וְאַחֲרֵי כֵן אחרי שיסיים לעלות יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן - שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יח עַל פִּי יְהוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ. כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן, יַחֲנוּ. יט וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים, וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה וְלֹא יִסָּעוּ. כ וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר בודדים עַל הַמִּשְׁכָּן,  למרות שלא הספיקו לנוח - עַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהוָה יִסָּעוּ. כא וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ. אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ. כב אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים שנה שלמה בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ, וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ. כג עַל פִּי יְהוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהוָה יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה שָׁמָרוּ עַל פִּי יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן" (פסוק א) - מוקדם יותר מהזמן המתואר בתחילת הספר: "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" - מכאן הדוגמה המובהקת ביותר לכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה כפי שמובא בספרי על במדבר ט א: "בגנות ישראל הכתוב מדבר שהיה להם אחד עשר חדש שהיו חונים לפני הר סיני (ואם לא חטאו היה מקדים להכניסם לארץ - ע"פ פירוש המלבי"ם), וללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה וכו'". גם "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן" בתחילת פרק ז היה בראש חודש ניסן (ר' שמות מ ב) והתרחש אף הוא לפני המתואר בתחילת הספר.
  • יש הסוברים שהענן המתואר כאן (שבערב "יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ" - פסוק טו) הוא הוא עמוד הענן ההופך בלילה לעמוד האש, ויש הסוברים שמדובר בשני בדברים שונים. להרחבה ראה בערך עמוד הענן בוויקיפדיה.