ביאור:במדבר לה
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר לה)
א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ בסמוך לנהר הירדן, מול העיר יריחו לֵאמֹר:
ב
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת, וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם.
ג
וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת, וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם.
ד
וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם, מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב.
ה
וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר תימדדו מעבר לעיר ואלף אמות סמוכות לה אֶת פְּאַת קֵדְמָה הצד המזרחי אַלְפַּיִם בָּאַמָּה, וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה, וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה, וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה, וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ. זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים שני מגרשים: הראשון באלף אמות סמוכות לעיר, והשני בעוד אלפיים אמות מסביב, לשדות וכרמים.
ו
וְאֵת ואלה הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם: אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ לשבת בה עד שיועמד לדין (כפי שיוסבר בהמשך הפרק), וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ ותוסיפו לתת ללויים אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר.
ז
כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם, אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר, אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן.
ח
וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ מֵאֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מֵאֵת הָרַב מהשבט הגדול תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט ומהשבט הקטן תַּמְעִיטוּ, אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם.
{פ}
| אדם נמלט לעיר מקלט מפני גואל הדם, איור מתוך ספר משנת 1884 |
ט וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: י דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי אַתֶּם עֹבְרִים כשתעברו אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן. יא וְהִקְרִיתֶם אז תכינו לָכֶם עָרִים, עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם, וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה למעשה, כל רוצח בורח לעיר מקלט, עד שהוא נידון: למיתה (רוצח בזדון), לגלות בעיר המקלט (רוצח בשגגה), או להיפטר מגלות (רוצח בשגגה שלא היתה לו שום רשלנות). יב וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל מקום מוגן מגואל הדם הרודף אחר רוצח קרובו, וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט. יג וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ - שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. יד אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר ממזרח לַיַּרְדֵּן, וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה. טו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט, לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה.
טז וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל עם חוד המסוגל להמית הִכָּהוּ וַיָּמֹת - רֹצֵחַ הוּא, מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ. יז וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת - רֹצֵחַ הוּא, מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ. יח אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת - רֹצֵחַ הוּא, מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ. יט גֹּאֵל הַדָּם, הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ, בְּפִגְעוֹ בוֹ ברגע שיפגוש אותו הוּא יְמִיתֶנּוּ. כ וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדָּפֶנּוּ יפיל אותו מגובה שבכוחו להמית אוֹ הִשְׁלִיךְ חפץ כלשהו עָלָיו בִּצְדִיָּה בכוונה וַיָּמֹת. כא אוֹ בְאֵיבָה מתוך שנאה וכוונה להמית הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת - מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה, רֹצֵחַ הוּא, גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ.
כב וְאִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ, אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה. כג אוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ שבכוחה להמית בְּלֹא רְאוֹת ההורג לא ראה את הנהרג וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת, וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ. כד וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם, עַל על פי הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה. כה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם, וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה, וְיָשַׁב בָּהּ אסור לו לצאת ממנה עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח משחו אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ. כו וְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ אֶת גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה, כז וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ, וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ, אֵין לוֹ דָּם אין לו דמים לנוקמם, מותר היה לגואל הדם להרוג אותו. כח כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב הוא צריך להישאר עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ.
כט
וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.
ל
כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ, לְפִי עֵדִים יִרְצַח ירצחו אֶת הָרֹצֵחַ, וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה יעיד בְנֶפֶשׁ לָמוּת.
לא
וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר תשלום כספי לפדות את נפשו של הרוצח לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת ודינו לההרג, כִּי אלא מוֹת יוּמָת.
לב
וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס למי שנס, ברח אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב כך שתמורת התשלום יורשה לצאת מעיר המקלט לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ, עַד מוֹת הַכֹּהֵן.
לג
וְלֹא תַחֲנִיפוּ תחללו, תטמאו ותשחיתו
להרחבה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם דם הנרצח שנשפך על האדמה, העבירה החמורה של שפיכת דמים הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ, וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ, כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.
לד
וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ, כִּי אֲנִי יְהוָה שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- לגבי ערי הלווים, ראה ביהושע יד, ד והחלוקה עצמה ביהושע כא, א, וכן בוויקיפדיה.
- לגבי ערי מקלט ראה גם בדברים יט, א ויהושע כ, א וכן בוויקיפדיה.