(במדבר לה כה): "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם, וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה, וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"

אדם שהרג נפש בשגגה צריך לברוח לעיר מקלט.  מדוע ה"מאסר" שלו מסתיים רק במותו של הכהן הגדול? כמה פירושים.

1. כדי שיהיה "עונש על ההורג, שיישאר בגולה זמן בלתי מוגבל, כי לא יידע האדם את יום מותו של הכהן הגדול, ודבר זה גורם לתוחלת ממושכה בכל תוצאותיה" (הרב יעקב שכטר, דברי יעקב על משלי כו ב) . מצד אחד, רוצים להטיל מעין "מאסר עולם" על ההורג, כדי להדגיש את חומרת המעשה; מצד שני, רוצים לצמצם את הפגיעה בחופש הפרט, כך שלא יהיה אדם שהחופש שלו נשלל לנצח. הפתרון הוא להטיל מאסר באורך לא ידוע מראש, הנותן תחושה של מאסר עולם, אבל עם אפשרות לשיחרור מוקדם.  

• אולם פירוש זה אינו מסביר מדוע האירוע האקראי שנבחר הוא דווקא מותו של הכהן הגדול?

2. כדי שהעונש לא יהיה זהה לכל החוטאים, אלא מותאם באופן אישי לחומרת החטא: "מיני השגגות בלתי שוות, כי מהם קרובות לאונס ולמזיד, נתן לגלות זמן בלתי שווה בכל השוגגים, כי מהם שתהיה שגגתו מעט קודם מיתת הכהן, ומהן שימות הרוצח בגלות קודם שימות הכהן, וזה במשפט הא-ל יתברך היודע ועד, שיענוש את השוגג כפי מדרגת שגגתו, כאמרו והאלהים אינה לידו" (ספורנו, ודומה לזה הרא"ש, מובא ב"הכתב והקבלה") .

• אולם התלות במותו של הכהן הגדול לא מבטיחה שהעונש יותאם לחומרת החטא, וייתכן שיהיה דווקא ההיפך - שאדם הרג באופן קרוב למזיד זמן קצר לפני מות הכהן הגדול, או הרג באופן קרוב לשוגג זמן ארוך לפני מות הכהן הגדול.

3. כדי להטיל אחריות על הכהן הגדול: "לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו" ( רש"י פירוש שני ע"פ בבלי מכות יא א , וכן אבן עזרא,  וכן תרגום יונתן ) .  ו"לפיכך אמותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות, כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו" ( משנה מכות ב ו ) .  ובימינו, כשרוב הרציחות-בשוגג נעשות בכבישים, ייתכן שהדין צריך להתייחס לשר התחבורה...

• אולם בפסוקים לא מופיע כל רמז לכך שהכהן הגדול חטא.

4. כדי לשמור על מעמדו הציבורי של הכהן, "כדי שלא יהיו העולם מרננים על הכהן הגדול כשיראו הרוצח יוצא חוץ לעיר מקלטו, ואומרים 'ראו זה שהרג הנפש ואין כהן גדול עושה בו נקמה', ועליו הדבר חל כדכתיב ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם , אבל כשמת הכהן הגדול אין לחוש על הכהן הבא אחריו, כי מה ירננו עליו אחרי שלא נעשה בימיו" (דעת זקנים מבעלי התוספות) .     הכהן הגדול היה גם השופט הגדול, הוא זה שהטיל את העונש (באופן עקיף), וכאשר הוא נפטר, העונש מתבטל, כעין מה שנאמר ב (ישעיהו יד יז): "אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה"(רשב"ם) .

5. כדי לשמור על מעמדו הציבורי של הכהן הבא "כדי שיהיה הכהן הגדלו החדש אהוב לעם ותרבה השמחה באומה בקומו" (מנחה בלולה, הובא בפירוש שד"ל ) ;

• אולם פירוש זה "קשה, כי הכתוב אמר עד מות הכהן הגדול ולא עד עמוד כהן אחר, ואולי יעבור זמן בין זה לזה" (שד"ל) .

6. כדי שגואל-הדם יירגע: "רוצח בשגגה יגלה כדי שתירגע נפשו של גואל הדם, שלא יראה את מי שעל-ידו קרתה התקלה הזאת. שיבתו נקשרה במותו של האיש שהוא הגדול באנשים והאהוב שבהם על כל ישֹראל, כי בכך תירגע נפשו של הנפגע אשר קרובו נהרג. כי טבע הוא באדם שכּל מי שפגע בו אסון, כאשר פוגע בזולתו אסון דומה או חמוּר יותר, הוא מוצא בזאת נחמה על פגעו. ובין האסונות של מות בני-אדם אין אצלנו חמור יותר ממותו של כהן גדול" (רמב"ם, מורה נבוכים ג מ ; ודומה לזה אברבנאל) .

7. כדי לכפר על הרציחה בשגגה: "כי הכהן מכפר על השגגות על ידי הקרבנות שהוא מקריב, והכהן הגדול מכפר עוד יותר, כי לכך צווה לשרת ביום הכיפורים, ומיתת הכהן הגדול היא כפרה שאין למעלה ממנה, והיא תכפר על הרציחה בשגגה, שהיא קשה מכל שאר השגגות" ( שד"ל בפירוש אחרון) .

• אולם, לא מצאנו בתנ"ך שמותו הטבעי של אדם מהווה כפרה. נאמר רק שהוצאתו להורג של הרוצח מכפרת,  (במדבר לה לג): "וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ"( פירוט ); וכן נאמר ב (תהלים קטז טו): "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו", ופירשו חז"ל שמיתתם של צדיקים מכפרת, אבל הכוונה למוות לא-טבעי.

8. "עד מות הכהן הגדול - שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם, והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים, אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול" ( רש"י פירוש ראשון , ע"פ ספרי) .

• אולם הכלל "אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול" אינו מסביר מדוע הרוצח בשגגה משתחרר - הרי אחרי הכהן הגדול שנפטר, יבוא כהן גדול אחר!

9. כדי להבין את דין רוצח בשגגה, יש להבין קודם את דין רוצח במזיד: לפי במדבר לה, דינו של רוצח במזיד הוא מוות בידי גואל-הדם (ולא בידי הציבור). אמנם, גואל-הדם אינו יודע בהכרח להבחין בין שוגג למזיד, ולכן על-גבי מנגנון גאולת-הדם נוסף מנגנון של שיפוט ע"י העדה (הציבור) - אם העדה משתכנעת שהרצח היה בשגגה, היא לא מבטלת את גאולת-הדם, אלא רק מצילה את השוגג מיד גואל-הדם ע"י העברתו לעיר מקלט.  הגלות אינה עונש לשוגג, אלא הגנה מפני גואל-הדם.   ומדוע ההגנה נמשכת רק עד מות הכהן הגדול? - אולי כי מערכת המשפט בימיהם התבססה במידה רבה על הכהנים והלויים. כך ניתן לראות למשל ב (דברים יט יז): "וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה' לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם".  הכהן הגדול נחשב לראש מערכת המשפט, למשל ב (דברי הימים ב יט י): "וְכָל רִיב אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם בֵּין דָּם לְדָם בֵּין תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לה'... וְהִנֵּה אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ עֲלֵיכֶם לְכֹל דְּבַר ה'... וְשֹׁטְרִים הַלְוִיִּם לִפְנֵיכֶם; חִזְקוּ וַעֲשׂוּ וִיהִי ה' עִם הַטּוֹב". כשמת הכהן הגדול, מתבטלת הזכות לגאולת-הדם; זה מעין "חוק התיישנות". וכיוון שאין יותר זכות לגאולת-דם, אין כבר צורך בהגנה, והשוגג יכול להשתחרר  (ע"פ אריאל סטולמן, בעקבות הפשט האבוד ) .

שני פרקים לפני הפסוק שלנו, מתואר מותו של הכהן הגדול הראשון,  (במדבר לג לח): "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה', וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ".  אהרן הוא האדם היחיד שתאריך פטירתו נזכר בפירוש בתנ"ך.  האם יש קשר לפסוק שלנו?

מאת מורה לתורה משה דַיָּן הַכֹּהֵן הַגָּדֹל

ספר שמות פרק כא כתוב:

(יב) מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת:

(יג) וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה:

וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ = לאמור כי הרצח בשגגה קרה מאת האלהים על כן כהן האלהים נושא [באחריות] את עֲוֹן הרוצח בשגגה ונוצר תיקון איזון כאשר מת הכהן הגדול שכביכול אשם במות הנרצח בשגגה לאמור כי הכהן הגדול מכפר במותו ואז סר הזעם של קרובי משפחת הנרצח

הכהן הגדול נושא את עֲוֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְהֹוָה:

ומותו של הכהן הגדול מכפר על רוצח בשגגה

ספר ויקרא פרק י כתוב:

(טז) וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרשׁ דָּרַשׁ משֶׁה וְהִנֵּה שׂרָף וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר:

(יז) מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְהֹוָה:

-- daian moshe, 2012-01-14 21:47:57

עניין זה מובא כשאלה על הדת בויכוח התשב"ץ:

"גם רוצח

בשגגה גזרה עליו התורה גלות עד מות הכהן הגדול,

ואין המשפם שוה כי זה יענש יום אהד וזה שבעים

שנה, עם היותם שוים בחמא, ואםי צא הרוצח מעיר

מקלטו והרגו גואל הדם פטור אע"פ שהוא מזיד

וזה שהרג בשוגגהרג. וכל זה חוץ מהיקש השכלי"

[1]

ועונה שם כדעת הרמב"ם ומוסיף שגם מיתת צדיקים מכפרת

-- hagai hoffer, 2012-01-15 00:28:46

חגי הופר מחה [מחק] את תגובתך הודעתך המיותרת כערלה כי אם מורה לתורה משה דין איש האלהים באר את התורה אז אל תוסיף לשוא ואל תגרע מדברי תורת האלהים ולא לבזות את האלהים

-- daian moshe, 2012-01-15 08:21:38

משה המקורי היה הענו באדם, אתה לא

-- hagai hoffer, 2012-01-15 11:25:06

ידעתי שתחשוב כך

אך לא אמרתי זאת מגבה-לב

וכי אמרתי דברי טעם כמטעמים ואתה בא אחרי ומקלקל את כל הארוחה ומשאיר בדבריך טעם רע

וזו לא פעם ראשונה שאתה נוהג כך והגיע הזמן שתחדל מזה

-- daian moshe, 2012-01-15 12:49:45

לא אוכל להיות חכם בעיני כי ככתוב בספר משלי פרק ג (ז) אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת יְהֹוָה וְסוּר מֵרָע:

אך אם חכם אני בעיניך אז תשמע לטוֹב גַּעֲרַתי ואל תכעס

כי ככתוב בספר קהלת פרק ז (ה) טוֹב לִשְׁמֹעַ גַּעֲרַת חָכָם מֵאִישׁ שֹׁמֵעַ שִׁיר כְּסִילִים:

-- daian moshe, 2012-01-15 13:16:22

כתוב גם - יהללך זר ולא פיך, או שמא אתה גורס כמאמר חז"ל - ואם לא אז פיך?

באופן כללי טוב לשמוע מגוון דעות ואני חושב שהוספתי ולא שגרעתי

וגם אצלך זו לא הפעם הראשונה שאתה רוצה שרק קולך ישמע וכדאי שתחדל מזה

-- hagai hoffer, 2012-01-15 23:45:57

מאת איש האלהים

ספר דברים פרק ו (ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:

הנה בתורת משה כתוב שישראל עליו לשמוע בקול יהוה הוא אלהים אחד

ומדוע בני ישראל בעת הזאת אינם שומעים בקול יהוה אלהים אחד

מדוע רבני חזל הארורים ימח שמם אמרו לעם הזה "עשה לך רב והסתלק מן הספק" הלא כל רב מרבניכם הארורים אינו יודע את האל ובגלל זה לרבניכם דעות שונות ומשונות [מגוון דעות]

וזה יגיד לאכול אורז בפסח וזה יגיד לא לאכול

וזה יגיד לשמוע שירת נשים וזה יגיד אסור

וזה יגיד לשרת בצהל וזה יגיד לא לשרת

וכמספר הרבנים ככה אלהים אחרים ומבתולת ישראל עשו זונה כי בעלים רבים לה ולא בעל אחד

אם כל איש מבני ישראל עושה לעצמו רב מרבניכם וכל רב עם האלהים שלו אז כל רב מרבניכם יש לו אלהים אחרים ועד מתי תלכו נפרד בדרך אלהים אחרים ומתי תשמעו מאוחדים בקול יהוה הוא אלהים אחד

-- daian moshe, 2012-01-16 09:01:53