(במדבר לג לח): "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר, עַל פִּי ה', וַיָּמָת שָׁם; בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ."

- וכשחנו בני ישראל בקצה ארץ אדום, עלה אהרן הכהן אל הר ההר, על-פי ציווי ה', ומת שם ; זה היה בשנת ה-40 לצאת בני ישראל מארץ מצרים , בחודש החמישי (אב) באחד לחודש .

אהרן הוא האדם היחיד שתאריך פטירתו נזכר בפירוש בתורה: בחודש החמישי (הנקרא בימינו חודש אב), באחד לחודש .

אלפי שנים אחר כך, קבעו חכמי המשנה ש"משנכנס אב ממעטין בשמחה" (תענית כו ב), כי בחודש אב פקדו את עמנו שני החורבנות הגדולים ביותר - חורבן בית ראשון וחורבן בית שני.

והנה, אהרן היה ידוע כ"אוהב שלום ורודף שלום", ומשכין שלום בין אדם לחברו; וחורבן בית שני נבע מהפילוג ושנאת-החינם בעם ישראל.

אם כך, מות אהרן בדיוק ביום הראשון של חודש אב הוא גם רמז לבאות: אוהב השלום נפטר, שנאת החינם התרבתה, והבית חרב.

אבל כמה מאות שנים אחרי מות אהרן, קרה דבר נוסף באותו תאריך בדיוק. באחד לחודש החמישי הגיע עזרא הכהן - מצאצאי אהרן - אל ירושלים, והתחיל לשקם את חורבותיה בסיוע מלך פרס, (עזרא ז ט): "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל, וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בָּא אֶל יְרוּשָׁלַים, כְּיַד אֱלֹהָיו הַטּוֹבָה עָלָיו".

בידינו הדבר: אנחנו יכולים, דווקא בחודש אב, ללכת בדרכו של אהרן, להרבות בשלום ובאהבת חינם. ונזכה, דווקא בחודש אב, לעליה כעליית עזרא. ויתקיימו בנו דברי הנביא, (זכריה ח יט): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"( פירוט ).

1. לפי הפשט, על-פי ה' = בהתאם לציווי ה'; אהרן קיים את מצוות ה', שציווה עליו לעלות להור ההר כדי למות לפני הכניסה לארץ כנען.

2. וחז"ל דרשו על-פי ה' כמשמעו: "מלמד שמת בנשיקה" ( רש"י ) , כביכול הקב"ה נתן נשיקה על פיו, וכך נטל את נשמתו.

מות אהרן בויקיפדיה.