קטגוריה:במדבר לג לח

מפרשי רש"י

[ד] למדך שהשמיעה היא המיתה כו'. פירוש, מה שכתוב בפרשת חקת (לעיל כא, א) "וישמע הכנעני", נוכל לומר "כי שמע כי בא ישראל דרך האתרים" (שם), ובא עליהם למלחמה, והכתוב מחובר למה שאחריו - "וילחם עם ישראל וגו'". אבל כאן שלא הזכיר כלל המלחמה, רק השמיעה, ותו לא מידי, אם כן אין הכתוב בא להזכיר המלחמה, רק מיתת אהרן, והנמשך מן מיתת אהרן מה שגרמה, לכך אמר "וישמע הכנעני", ששמע מיתת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד, וזהו "וישמע הכנעני בבא ישראל", כלומר ששמע בבואם בלא ענן, רק ישראל בלבד, ודבר זה היה גורם דבר מה, והוא שבא עליהם למלחמה, רק שלא בא הכתוב לפרש מה היה גורם. אי נמי, "בבא ישראל" פירוש, שמתחלה לא היה יכול לשמוע ביאתם, כי הענן היה מפסיק ביניהם, שלא היו נראים, אבל כשנסתלקו ענני הכבוד שמע "בבא ישראל". והשתא יש לפרש בפרשת חקת גם כן כך "וישמע הכנעני כי בא ישראל דרך האתרים", פירוש ששמע מיתת אהרן, ונסתלקו ענני כבוד:

ואם תאמר, דאמרינן במסכת תענית (דף ט.) שהענן היה חוזר בזכות משה, אם כן כבר חזר להם הענן, ומה שמע. ויראה, שלא חזר עד שעשה רושם, וזהו הרושם שעשה מיתת אהרן - שנסתלקו ענני הכבוד ובא הכנעני להלחם בהם, כדי שיראו מה היה גורם להם מיתת הצדיק. וכן תמצא במרים גם כן, שהיה הבאר בזכותה (רש"י לעיל כ, ב), וחזר גם כן בזכות משה ואהרן (תענית דף ט.), ולא חזר עד שעשה רושם - שלא היה מים לעדה, והיו צמאים (לעיל כ, ב). והכל כדי שידעו מה נאבד להם במיתת הצדיקים: