ביאור:במדבר כ
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר כ)
א
וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל הָעֵדָה, מִדְבַּר צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ שם מקום בתוך מדבר צין. וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם.
ב
וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה, וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.
ג
וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: "וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע הלוואי שמתנו באותה מיתה שמתו... אַחֵינוּ יחד עם המתים בגלל חטא המרגלים לִפְנֵי יְהוָה.
ד
וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל יְהוָה אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ בהמתינו?
ה
וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה? לֹא מְקוֹם זֶרַע תבואה וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן, וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת.
ו
וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי מפחד מ... הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם הישתחוו לתפילה, וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה אֲלֵיהֶם. {פ}
| משה מוציא מים מהסלע, פרנצ'סקו אוברטיני, המאה ה-16 |
ז
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
ח
"קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה, אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ. וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו. וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע, וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם".
ט
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יְהוָה מטה אהרון שהונח "לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת" (לעיל יז, כה), כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ.
י
וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע, וַיֹּאמֶר לָהֶם: "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים המורדים בה' (מלשון "מרי"): הֲמִן משה שאל כדי לקבל הסכמתם לגבי הסלע הספציפי, כדי שלא יגידו אח"כ שבסלע זה החביא משה פתח של מעיין ולא מדובר בנס הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם"?
יא
וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ והִכָּה בכעס (למרות שה' אמר לדבר אל הסלע - ועל כך נענש משה) אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם, וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם. {ס}
יב
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לא התנהגתם בנאמנות כלפי, אלא עשיתם כרצונכם בכעס והיכיתם בסלע לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אלא אתם תמותו במדבר, ומישהו אחר יוביל את ישראל לארץ (להלן, סוף פרק כז: "וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ... מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם... וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ...") אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם".
יג
הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה, וַיִּקָּדֵשׁ בָּם ה' התקדש בדין שעשה במשה ואהרון, (בדומה ל"בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" שנאמר לאחר מות נדב ואביהוא - ויקרא י ג). {ס}
יד
וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים שליחים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם: "כֹּה אָמַר אָחִיךָ שהרי יעקב הוא אחיו של עשו יִשְׂרָאֵל: אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה היגיעה והסבל אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ.
טו
וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים. וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם, וְלַאֲבֹתֵינוּ.
טז
וַנִּצְעַק אֶל יְהוָה, וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ שליח (משה רבנו או עמוד הענן וכו') וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ תחום ארצך.
יז
נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ. לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ בדרך הסלולה הראשית, ולא דרך שדות נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ".
יח
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם: "לֹא תַעֲבֹר בִּי בארצי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ".
יט
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מה איכפת לך ש...: "בַּמְסִלָּה בדרך הסלולה נַעֲלֶה. וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם מחיר מכירתם. רַק אֵין דָּבָר דבר מזיק לך בְּרַגְלַי ולא בכלי רכב שעלולים להזיק אֶעֱבֹרָה".
כ
וַיֹּאמֶר: "לֹא תַעֲבֹר". וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ, בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה.
כא
וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן מלתת אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ, וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו הלכו מסביב (כפי שמסופר בפרק הבא, בפסוק ד: "וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם", וראו גם בדברים ב ובהערה שם). {פ}
.jpg)
| ג'בל הארון, אחד המקומות המזוהים כהֹר הָהָר. צורתו כפי שכותב רש"י: "הר על גבי הר, כתפוח קטן על גבי תפוח גדול" |
כב
וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ, וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל הָעֵדָה, הֹר הָהָר.
כג
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר, עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר:
כד
"יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל אֲשֶׁר מפני ש- מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה בפרשת "מי מריבה", לעיל פסוקים יב-יג.
כה
קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר.
כו
וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו בגדי הכהן הגדול וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ. וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף יאסף אל יתר עמו שכבר מת וּמֵת שָׁם".
כז
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, וַיַּעֲלוּ אֶל הֹר הָהָר לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה.
כח
וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר, וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר.
כט
וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן, וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. {ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ", "בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה" (יז, יט) - יתכן שאלו הן שמות של דרך ידועה (או שתי דרכים שונות) בשם דרך המלך העוברת על קו פרשת המים של עבר הירדן המזרחי.
- בהמשך הספר (פרק לג) מוזכר התאריך המדויק בו מת אהרון, "בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי (אב) בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ". אהרון הוא היחיד בתנ"ך שתאריך פטירתו נכתב במפורש - נתנאל אלינסון מוצא בכך סימליות: ראש חודש אב מתחיל את החודש בו ממעטין בשמחה (תענית כו ב) כי שנאת חינם הובילה לחורבן המקדש. אהרון היה ידוע כרודף שלום, וכפי שמודגש לאחר פטירתו "וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל".
