עם טעמים:
וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה הֹ֥ר הָהָֽר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"כל העדה" - כולם שלמים ועומדים להכנס לארץ שלא היה בהן אחד מאותם שנגזרה גזירה עליהם שכבר כלו מתי מדבר ואלו מאותן שכתוב בהן (דברים ד) חיים כולכם היום
"הר ההר" - הר על גבי הר כתפוח קטן על גבי תפוח גדול ואע"פ שהענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים שלשה נשארו בהן הר סיני לתורה והר נבו לקבורת משה והר ההר לקבורת אהרן
[יז] ואלו מאותן שנכתבו וכו'. מה שהוסיף זה כאן מה שלא כתב למעלה אצל "כל העדה" (פסוק א), וגם קשה דלא היה צריך למכתב עוד שהיו כולם שלמים, אחר שכבר כתב למעלה (שם). אלא שלמעלה דיבר שהנשארים היו כולם חיים בעולם הזה, ועתה בא ללמוד שכולם היו בני עולם הבא, כמו שפירש לקמן. ומפני שדור המדבר מתו מעולם הזה, ומעולם הבא גם כן נטרדו (סנהדרין דף קח.), כתב באלו שהם אינם כן. ואפילו למאן דאמר דור המדבר יש להם חלק לעולם הבא, כדאיתא בחלק (שם), מכל מקום על ידי דין יהיה להם חלק בעולם הבא, אבל אלו הם מאותן "ואתם הדבקים" (דברים ד', ד'), המזומנים לעולם הבא:
כל העדה. הזכיר כל העדה לפי שיצא אדום לקראתם להלחם בם וכדי להודיע שלא נפקד מהם איש כשבאו מארץ אדום להר ההר.
ואמרו במדרש הר ההר, הר על גבי הר, כמין תפוח קטן על תפוח גדול, והיה אהרן קבור באותו מקום ששמו הר, שנאמר וימת אהרן שם בראש ההר, ואע"פ שהענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים, שלשה הרים נשארו, הר סיני לתורה, הר הר לקבורת אהרן, הר נבו לקבורת משה.
