קטגוריה:במדבר כ כט
ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל.
וַיִּרְאוּ כׇּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.
וַיִּרְאוּ֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה כִּ֥י גָוַ֖ע אַהֲרֹ֑ן וַיִּבְכּ֤וּ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ שְׁלֹשִׁ֣ים י֔וֹם כֹּ֖ל בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּרְאוּ֙ וַ - ו' החיבור
יִּרְאוּ֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqw3mp כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הָ֣עֵדָ֔ה הָ֣ - מילית, ה' הידיעה
עֵדָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5712
מורפ': HTd/Ncfsa כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC גָוַ֖ע גָוַ֖ע - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1478
מורפ': HVqp3ms אַהֲרֹ֑ן אַהֲרֹ֑ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 175
מורפ': HNp וַיִּבְכּ֤וּ וַ - ו' החיבור
יִּבְכּ֤וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/1058
מורפ': HC/Vqw3mp אֶֽת אֶֽת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־אַהֲרֹן֙ אַהֲרֹן֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 175
מורפ': HNp שְׁלֹשִׁ֣ים שְׁלֹשִׁ֣ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 7970
מורפ': HAcbpa י֔וֹם י֔וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmsa כֹּ֖ל כֹּ֖ל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc בֵּ֥ית בֵּ֥ית - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmsc יִשְׂרָאֵֽל יִשְׂרָאֵֽל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּרְאוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) גָוַ֖ע טפחא (מלך, דרגא 2)
אַהֲרֹ֑ן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיִּבְכּ֤וּ מהפך (משרת, דרגא 5) אֶֽת־אַהֲרֹן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
שְׁלֹשִׁ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) י֔וֹם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כֹּ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
בֵּ֥ית מרכא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵֽל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן, וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. {ס}
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַחֲזוֹ כָּל כְּנִשְׁתָּא אֲרֵי מִית אַהֲרֹן וּבְכוֹ יָת אַהֲרֹן תְּלָתִין יוֹמִין כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכֵיוַן דְנַח נַפְשֵׁיהּ דְאַהֲרן אִסְתַּלָקוּ עֲנָנָא יְקָרָא בְּחַד לְיַרְחָא דְאָב וְחָמוּן כָּל כְּנִשְׁתָּא דְאָתָא משֶׁה נָחִית מִן טַוְורָא מָנוֹי בְּזִיעִין וַהֲוָה בָּכֵי וַאֲמַר וַוי לִי עֲלָךְ אַהֲרן אָחִי עַמוּד צְלוֹתְהוֹן דְיִשְרָאֵל אוּף הִינוּן בָּכוֹן יַת אַהֲרן תְּלָתִין יוֹמִין גוּבְרַיָא וּנְשַׁיָא דְיִשְרָאֵל: |
| ירושלמי (קטעים): | וְחָמוֹן כָּל עַמָא דִכְנִישְׁתָּא משֶׁה נָחִית מִן רֵישׁ טוּרָא מָאנוֹי בְּזִיעִין וְקִיטְמָא בְּרֵישֵׁיה וַהֲוָה בָּכֵי וַאֲמַר וַוי לִי עֲלָךְ אַהֲרן אָחִי עַמוּד צְלוֹתְהוֹן דִבְנֵי יִשְרָאֵל דַהֲוֵיתָא מְכַפֵּר עֲלֵיהוֹן חַד זְמַן בְּכָל שְׁנָא בָּהּ בְּשַׁעֲתָּא הֵימִינוּן בְּנֵי יִשְרָאֵל אֲרוּם מִית אַהֲרן וּבְכוֹן יַת אַהֲרן תְּלָתִין יוֹמִין כָּל כְּנִישְׁתָּא דִבְנֵי יִשְרָאֵל: |
רש"י
"כל בית ישראל" - האנשים והנשים לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו
"כי גוע" - אומר אני שהמתרגם דהא מית טועה הוא אא"כ מתרגם ויראו ואתחזיאו שלא אמרו רבותינו ז"ל כי זה משמש בלשון דהא אלא על מדרש שנסתלקו ענני כבוד וכדאמר ר' אבהו (ראש השנה ג) דא"ר אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו ועל לשון זה נופל לשון דהא לפי שהוא נתינת טעם למה שלמעלה הימנו למה וייראו לפי שהרי מת אהרן אבל על תרגום וחזו כל כנישתא אין לשון דהא נופל אלא לשון אשר שהוא מגזרת שמוש אי שמצינו אם משמש בלשון אשר כמו (איוב כא) ואם מדוע לא תקצר רוחי והרבה מפורשים מזה הלשון (שם יד) אם חרוצים ימיו
ויש לומר עוד, דמזונות חייב הבעל לפרנס אשתו, אם כן לא היה טובה זאת אלא לאנשים בלבד:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל – הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים; לְפִי שֶׁהָיָה אַהֲרֹן רוֹדֵף שָׁלוֹם וּמַטִּיל אַהֲבָה בֵּין בַּעֲלֵי מְרִיבָה, וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ (אדר"נ יב,ג).
כִּי גָוַע – אוֹמֵר אֲנִי, שֶׁהַמְּתַרְגֵּם "דְּהָא מִית" – טוֹעֶה הוּא, אֶלָּא אִם כֵּן מְתַרְגֵּם וַיִּרְאוּ – "וְאִתְחֲזִיאוּ". שֶׁלֹּא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "'כִּי' זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן 'דְּהָא'", אֶלָּא עַל מִדְרַשׁ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, וְכִדְאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: "אַל תִּקְרֵי 'וַיִּרְאוּ' אֶלָּא 'וַיֵּרָאוּ" (ר"ה ג' ע"א). וְעַל לָשׁוֹן זֶה נוֹפֵל לְשׁוֹן "דְּהָא", לְפִי שֶׁהִיא נְתִינַת טַעַם לְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ: לָמָּה וַיֵּרָאוּ? לְפִי שֶׁהֲרֵי מֵת אַהֲרֹן. אֲבָל עַל תַּרְגּוּם "וַחֲזוֹ כָּל כְּנִישְׁתָּא" אֵין לְשׁוֹן "דְּהָא" נוֹפֵל, אֶלָּא לְשׁוֹן "אֲשֶׁר", שֶׁהוּא מִגִּזְרַת שִׁמּוּשׁ "אִי". שֶׁמָּצִינוּ "אִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֲשֶׁר", כְּמוֹ: "וְאִם מַדּוּעַ לֹא תִקְצַר רוּחִי" (איוב כא,ד); וְהַרְבֵּה מְפֹרָשִׁים מִזֶּה הַלָּשׁוֹן: "אִם חֲרוּצִים יָמָיו" (איוב יד,ה).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הסנהדרין לעסוק בקבורתו ולספוד ולבכות, כי אלעזר לא יכול לכנס למערה אחר מיתתו שהכ"ג אינו מטמא לאביו, וגם משה יש דעה שהיה משמש בכהונה גדולה, ואז ראו כל העדה בעיניהם שגוע אהרן ויבכו אותו שלשים יום. והנה היל"ל ויקברו אותו שם, שבכ"מ הזכיר הקבורה ביחוד, וע"כ נראה שאהרן לא נקבר כלל בהר ההר, דהא מקרא מלא בפ' עקב, (י' ו' ז') ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים, ופרש"י שלאחר מיתת אהרן יראו ממלחמת מלך ערד וחזרו לאחוריהם שמונה מסעות עד מוסרה ושם עשו אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרם להם זאת ונדמה להם כאלו מת שם, וזה דוחק מבואר שהכתוב יאמר שם מת אהרן ויקבר שם, על שנדמה להם כך, וע"כ נראה שאחר שעלו העדה ההר וראו כי גוע אהרן לא קברוהו תכף כי רצו להספידו תחלה בפניו כהלכה וע"כ לא נזכר הקבורה בהר ההר כי לא נקבר שם, ובתוך כך התחיל הכנעני להלחם בם וחזרו שמונה מסעות לאחור שמן הר ההר עד יעקן ומשם למוסרה הם שמונה מסעות ולקחו את מטתו של אהרן עמהם באשר יראו שהכנענים יתעוללו בו והביאוהו למוסרה ושם קברוהו, ומשם חזרו אל הר ההר ונלחמו בכנעני ויחרימו את עריהם, א"כ מ"ש שם מת אהרן ויקבר שם אמר כן מצד הקבורה, ויש להוסיף עוד כי באשר אהרן מת מיתת נשיקה וחז"ל אמרו (בב"ב דף יז) שלא שלט בגופו רקבון ורמה ותולעה, לכן אמרו שראו כי גוע אהרן, כי יש הבדל בין מיתה לגויעה, גויעה מציין סילוק כח החיוני ומיתה מציין רושם ההשתנות שנעשה בגוף ע"י הגויעה וסלוק החיות, ובאשר באהרן לא עשתה הגויעה שום רושם בגוף לא ראו בו סימני מיתה רק כי גוע אהרן שנעדר ממנו החיים, ובזה יש לפעמים מות מדומה, שהגם שגוע לא מת עדיין כמו שספרו חז"ל כמה מעשיות שנגד ואתנח, וע"כ לא קברוהו תכף עד בואם למוסרה שם נראה רושם המיתה על הגוף שעז"א שם מת אהרן ושם קברוהו. וספר שבכו את אהרן כל בית ישראל כי ראו ההיזק שהגיע להם במיתתו שעי"ז נסתלקו
ענני הכבוד ובא מלך ערד וילחם וישב ממנו שבי והוצרכו לחזור לאחוריהם ועי"ז הרגישו כלם במיתתו:פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
- בראשית נ ג (6 דפים)
ד
דפים בקטגוריה "במדבר כ כט"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.