עם טעמים:
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱד֔וֹם לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
לא תעבור בי. דרך מדינתי, הוא הדרך הקרוב אל ארץ כנען, אבל עברו דרך ארצו כשסבבו הר שעיר, וזהו שהזכיר משה במשנה תורה (דברים ב) כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר, שהיו משה וישראל שואלין מסיחון לתת להם רשות לעבור דרך ארצו כמו שעשו בני עשו, ושם אכתוב בעזרת האל יתברך.
פן בחרב אצא לקראתך. אתם מתגאים בקול שירשתם מאביכם ואומרים שאתם צועקין ונענין, ואני אצא לקראתך במה שהורישני אבי, שנאמר (בראשית כז) ועל חרבך תחיה.
"ויאמר", ע"ז השיב לא תעבור בי, שמלת בי מציין שעובר בתוך המדינה ואז בקשו שנית שיעברו עכ"פ בגבול שסביב המדינה ששם היה מסלה מקפת את המדינה שמשם
אין רחוק מא"י, ובזה לא הוצרכו להבטיח שלא יעברו בשדה ובכרם וכו' כי שם אין שדות וכרמים ומי בארות רק הבטיחו שאף אם ישתו מי נחלים ויאורים ישלמו בכסף. ושעור
הכתוב אין דבר רק ברגלי אעברה וי"ל ג"כ כמ"ש הרי"א שמ"ש במסלה נעלה היינו נעלה בכל אופן אף בלי רשות וע"ז לא אמרו נעלה נא שהוא לשון בקשה ועז"א רק אין דבר ר"ל
שע"ז אין לך לדבר שום דבר כי לא אשמע לך וברגלי אעבורה:
