ביאור:מ"ג במדבר כ יח
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי[עריכה]
ואמר הכתוב ויאמר אליו אדום. כי נסכמו כל עמו עם אדוניהם במיאון הזה:
לא תעבור בי. דרך מדינתי, הוא הדרך הקרוב אל ארץ כנען, אבל עברו דרך ארצו כשסבבו הר שעיר, וזהו שהזכיר משה במשנה תורה (דברים ב) כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר, שהיו משה וישראל שואלין מסיחון לתת להם רשות לעבור דרך ארצו כמו שעשו בני עשו, ושם אכתוב בעזרת האל יתברך:
[מובא בפירושו לדברים פרק ב' פסוק כ"ט] כאשר עשו לי בני עשו. אי אפשר לפרש שיחזור לאוכל בכסף תשבירני הסמוך לו, שהרי הוא אומר והמואבים היושבים בער, וידוע כי המואבים לא עשו כן שהרי כתיב (דברים כג) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, אבל יחזור אל בדרך, יאמר כאשר עשו לי בני עשו שנתנו לי דרך לעבור שסבבנו הר שעיר בדרך, כענין שכתוב אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וגו', כי בני עשו רצו בדבר זה שיעברו דרך ארצם, גם המלך שלהם מלך אדום היה רוצה בכך אבל לא הניחם לעבור דרך מדינתו שהוא היה הדרך הקרוב לא"י, וזהו לשון המלך שאמר (במדבר כ) לא תעבור בי, כלומר בדרך מדינתי, אבל בדרך ארצם לא היתה מניעה לא מצד המלך ולא מצד העם, ושם כתבתיו:
פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ:[עריכה]
פן בחרב אצא לקראתך. אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם ואמרתם ונצעק אל ה' וישמע קולנו ואני אצא עליכם במה שהורישני אבי (בראשית כז) ועל חרבך תחיה:
פן בחרב אצא לקראתך. אתם מתגאים בקול שירשתם מאביכם ואומרים שאתם צועקין ונענין, ואני אצא לקראתך במה שהורישני אבי, שנאמר (בראשית כז) ועל חרבך תחיה:
פן בחרב אצא לקראתך. כי המון עם אדום אנשי דמים, ובסבה מעטת ממריבה או זולתה שתפל בין אנשי הארץ והעם העובר, יתעוררו אנשי הארץ בחרב נגד העוברים.
פן בחרב אצא לקראתך. והיינו דכתיב (תהלים קכ, ז) אני שלום וכי אדבר המה למלחמה: