ביאור:מ"ג במדבר כ יז
נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ[עריכה]
נעברה נא בארצך. אין לך לעורר על הירושה של ארץ ישראל כשם שלא פרעת החוב. עשה לנו עזר מעט לעבור דרך ארצך:
נעברה נא בארצך. אין לך לערער על הירושה של ארץ ישראל כשם שלא פרעת החוב:
נעברה נא בארצך. ובסיחון אמר (להלן כא, כב) אעברה. אלא אמר זכור מה שאמר עשו נסעה ונלכה (בראשית לג, יב) ולכך אמר (פסוק יד) אחיך ישראל:
[מובא בפירושו לפרק כ"א פסוק כ"ב] אעברה בארצך. ולא אמר נא כדרך שאמר באדום (לעיל כ, יז) שלא רצה לפייסו כל כך ולא שלח לו אלא כדי לפתוח לו בשלום. ולכן לא השיב לו תשובה כמו שעשה מלך אדום אלא מיד יצא לקראתו למלחמה:
נעברה נא בארצך. ולא אמר נא נעברה, אם נפרשה לשון בקשה נתכוון להסמיך הבקשה לארצו שהיא עיקר השאלה שיהיה המעבר בארצו, ואם נפרשה לשון זמן יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ב"ר פ' מ"ד) שאחד מג' עכו"ם שנתן ה' לזרעו של אברהם הוא אדום, לזה דקדק משה בשליחות זה ואמר שכל התנאים שהוא מתנה על עצמו לא נטה ימין ושמאל וגו' כל זה אינו אלא בהעברה של עתה, אבל כשיעברו לעתיד לבא כי משה הוא אשר יהיה מושיע ורב אז לא יקבל עליו כל התנאים אלא להורישם ולהומם ולבוז ביזם דכתיב (עובדי' א') בית יעקב אש וגו' ובית עשו לקש וגו':
לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר[עריכה]
ולא נשתה מי באר. (במדרש רבה) מי בורות היה צ"ל אלא כך אמר משה אע"פ שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות לא נשתה ממנו אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם מכאן לאכסנאי שאע"פ שיש בידו לאכול יקנה מן החנוני כדי להנות את אושפיזו:
לא נשתה מי באר. כי המים היו יקרים לאומות באותו הארץ:
בשדה ובכרם. שלא ישחיתו ואפילו מי הבארות שלכם לא נשתה:
לא נעבור בשדה ובכרם. שלא נשחיתם. ולא נשתה מי באר. אפילו מי הבארות לא נשתה, זהו פשוטו. ומדרשו לא נשתה אפילו מי הבאר שלנו, ונקח מכם:
ולא נשתה מי באר, לרבותא נקט כי מי בורות פשיטא שלא נשתה שהרי יש טורח לחזור ולמלאות אלא אפילו מי באר שהמעין מתגבר מעצמו וזה נהנה וזה לא חסר מ"מ לא נשתה משלך, ואח"כ הוסיפו לומר ונתתי מכרם להנות האושפיזא וכן מתחילה אמרו דרך המלך נלך שהמלך דרכו לילך בו והשיב פן בחרב אצא לקראתך, מאחר שהדרך כבוש למלך כי יפגשך עשו מי נדחה מפני מי והשיב במסילה נעלה.
[מובא בפירושו לפסוק י"ט] ואחרים פרשו, לא נשתה מי באר, אם לא בדמים. ואיננו נכון, כי למה יחזור לשלוח לו מה שלא רצה בתחלה: ומדרשו (תנחומא חקת יב) לא נשתה מי באר שלנו ונקח מכם, כמו שכתב רש"י (בפסוק יז).
דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול[עריכה]
דרך המלך נלך וגו'. אנו חוסמים את בהמתנו ולא יטו לכאן ולכאן לאכול:
דרך המלך. במסלה מסלת עוברי דרכים. המיוחדת לכל העולם:
דרך המלך נלך. אם הדרך שהמלך הולך בה או פירושו הדרך שיצוה המלך שהוא מלך אדום נלך:
דרך המלך נלך. הדרך שהמלך הולך בה, או הדרך שיצוה המלך שהוא מלך אדום:
דרך המלך. באותה הדרך שיצוה המלך שנלך בה, כמנהג כל מלך הנותן מעבר לצבא אנשי שלומו לשלוח עמהם מורה דרך, למען לא יזיקו אנשי הצבא או קצתם בעברם ליושבי הארץ.
ולא נשתה מי באר, לרבותא נקט כי מי בורות פשיטא שלא נשתה שהרי יש טורח לחזור ולמלאות אלא אפילו מי באר שהמעין מתגבר מעצמו וזה נהנה וזה לא חסר מ"מ לא נשתה משלך, ואח"כ הוסיפו לומר ונתתי מכרם להנות האושפיזא וכן מתחילה אמרו דרך המלך נלך שהמלך דרכו לילך בו והשיב פן בחרב אצא לקראתך, מאחר שהדרך כבוש למלך כי יפגשך עשו מי נדחה מפני מי והשיב במסילה נעלה.
עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ:[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק י"ט] ואמרו ישראל לאדום עד אשר נעבר גבלך. ולא הזכירו לו "אל הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו", שלא יקנא בהם על הארץ לאמר כי להם היתה לולי שלקח בכורתו וברכתו במרמה. אבל לסיחון הזכירו, עד אשר אעבור את הירדן אל הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו, כמו שהזכיר משה במשנה תורה (דברים ב כט):
עד אשר נעבור גבולך. לא אמר עד אשר נבא אל הארץ אע"פ שזו היתה הכוונה, כי נתירא להזכיר לו את הארץ פן יאמר מלך אדום בא יעקב אביהם במרמה ולקח בכורתי וברכתי, כי לולא כן היתה הארץ שלי, אבל בסיחון פרט הארץ והזכירה בפירוש: