מ"ג במדבר כ יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג במדבר · כ · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נַעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
נִעְבַּר כְּעַן בְּאַרְעָךְ לָא נִעְבַּר בַּחֲקַל וּבִכְרַם וְלָא נִשְׁתֵּי מֵי גּוּב בְּאוֹרַח מַלְכָּא נֵיזֵיל לָא נִסְטֵי לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא עַד דְּנִעְבַּר תְּחוּמָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
נְעִיבַר כְּדוֹן בְּאַרְעָךְ לָא נְשַׁרְגְנָא בְּתוּלַן וְלָא נְאַנְנַס אֲרִיסַן וְלָא נִבְעוֹל נְשֵׁי גוּבְרִין בְּאוֹרַח מַלְכָּא דְבִשְׁמַיָא נֵיזֵיל וְלָא נִסְטֵי לְיַמִינָא וְלִשְמָאלָא לְהַנְזָקָא בִּשְׁבִילֵי רְשׁוּתָא עַד דִנְעִיבַּר תְּחוּמָךְ:
ירושלמי (קטעים):
נְעִיבַּר כְּעַן בְּאַרְעָךְ לָא נֵינוּס אֲנִיסָן וְלָא נְשַׁרַגְנָא בְתוּלַן וְלָא נִבְעֵי נְשֵׁי גוּבְרִין בְּאִסְטְרָטָא דְמַלְכָּא נֵזִיל לָא נִסְטֵי לָא לִימִין וְלָא לִשְמאל עַד זְמַן דִי נְעִיבַר תְּחוּמָךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נעברה נא בארצך" - אין לך לעורר על הירושה של ארץ ישראל כשם שלא פרעת החוב עשה לנו עזר מעט לעבור דרך ארצך

"ולא נשתה מי באר" - (במדרש רבה) מי בורות היה צ"ל אלא כך אמר משה אע"פ שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות לא נשתה ממנו אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם מכאן לאכסנאי שאף ע"פ שיש בידו לאכול יקנה מן החנוני כדי להנות את אושפיזו

"דרך המלך נלך וגו'" - אנו חוסמים את בהמתנו ולא יטו לכאן ולכאן לאכול 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ – אֵין לְךָ לְעוֹרֵר עַל הַיְרֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא פָּרַעְתָּ הַחוֹב; עֲשֵׂה לָנוּ עֵזֶר מְעַט, לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצֶךָ (מדרש תנחומא חוקת יב).
וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר – 'מֵי בוֹרוֹת' הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר? אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ מָן לֶאֱכֹל וּבְאֵר לִשְׁתּוֹת, לֹא נִשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ, אֶלָּא נִקְנֶה מִכֶּם אֹכֶל וּמַיִם לַהֲנָאַתְכֶם. מִכָּאן לְאַכְסְנַאי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לֶאֱכֹל, יִקְנֶה מִן הַחֶנְוָנִי, כְּדֵי לְהַנּוֹת אֶת אוּשְׁפִּיזוֹ (שם).
דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ וְגוֹמֵר – אָנוּ חוֹסְמִים אֶת בְּהֶמְתֵּנוּ, וְלֹא יִטּוּ לְכָאן וּלְכָאן לֶאֱכֹל (שם).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לא נשתה מים באר: שלכם, כי המים היו יקרים לאומות באותה הארץ:
דרך המלך נלך: מסלת עברי דרכים המיוחדת לכל העולם:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נעברה נא בארצך. אין לך לערער על הירושה של ארץ ישראל כשם שלא פרעת החוב.

לא נעבור בשדה ובכרם. שלא נשחיתם. ולא נשתה מי באר. אפילו מי הבארות לא נשתה, זהו פשוטו. ומדרשו לא נשתה אפילו מי הבאר שלנו, ונקח מכם.

דרך המלך נלך. הדרך שהמלך הולך בה, או הדרך שיצוה המלך שהוא מלך אדום.

עד אשר נעבור גבולך. לא אמר עד אשר נבא אל הארץ אע"פ שזו היתה הכוונה, כי נתירא להזכיר לו את הארץ פן יאמר מלך אדום בא יעקב אביהם במרמה ולקח בכורתי וברכתי, כי לולא כן היתה הארץ שלי, אבל בסיחון פרט הארץ והזכירה בפירוש.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"דרך המלך" באותה הדרך שיצוה המלך שנלך בה כמנהג כל מלך הנותן מעבר לצבא אנשי שלומו לשלוח עמהם מורה בדרך למען לא יזיקו אנשי הצבא או קצתם בעברם ליושבי הארץ:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"נעברה נא בארצך", יש הבדל בין נעבור בארצך ובין מ"ש אח"ז עבור בגבולו שהארץ הוא המדינה עצמה והגבול הוא המדבריות וההרים אשר סביב למדינה ששייכים אל

המדינה, ותחלה בקשו שיעברו בהמדינה עצמה מקצה לקצה עד סוף הגבול ששם ארץ כנען, ויען שהחיילות העוברים במדינה עצמה יעשו היזק בשדות ובכרמים ובמי בארות

הבטיחו לא נעבור בשדה וכו', ולפעמים יתפשטו בערים ובכפרים לשלול שלל אמרו שילכו בדרך שיציין להם מלך אדום ולא יטו ימין ושמאל:

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולא נשתה מי באר, לרבותא נקט כי מי בורות פשיטא שלא נשתה שהרי יש טורח לחזור ולמלאות אלא אפילו מי באר שהמעין מתגבר מעצמו וזה נהנה וזה לא חסר מ"מ לא נשתה משלך, ואח"כ הוסיפו לומר ונתתי מכרם להנות האושפיזא וכן מתחילה אמרו דרך המלך נלך שהמלך דרכו לילך בו והשיב פן בחרב אצא לקראתך, מאחר שהדרך כבוש למלך כי יפגשך עשו מי נדחה מפני מי והשיב במסילה נעלה.

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נעברה נא בארצך. ולא אמר נא נעברה, אם נפרשה לשון בקשה נתכוון להסמיך הבקשה לארצו שהיא עיקר השאלה שיהיה המעבר בארצו, ואם נפרשה לשון זמן יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ב"ר פ' מ"ד) שאחד מג' עכו"ם שנתן ה' לזרעו של אברהם הוא אדום, לזה דקדק משה בשליחות זה ואמר שכל התנאים שהוא מתנה על עצמו לא נטה ימין ושמאל וגו' כל זה אינו אלא בהעברה של עתה, אבל כשיעברו לעתיד לבא כי משה הוא אשר יהיה מושיע ורב אז לא יקבל עליו כל התנאים אלא להורישם ולהומם ולבוז ביזם דכתיב (עובדי' א') בית יעקב אש וגו' ובית עשו לקש וגו':

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נעברה נא בארצך. ובסיחון אמר אעברה. אלא אמר זכור מה שאמר עשו נסעה ונלכה ולכך אמר אחיך ישראל:

<< · מ"ג במדבר · כ · יז · >>