ביאור:דברים ב
קיצור דרך: a0502
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים ב, למהדורה המעומדת)
א
וַנֵּפֶן פנינו מקדש ברנע דרומה (כפי שצוונו לעיל א, מ) וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ בדרך המוליכה ל- יַם סוּף כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֵלָי, וַנָּסָב עקפנו אֶת הַר שֵׂעִיר בו שוכנים אדום, צאצאי עשו (השווה לבמדבר כא, ד) יָמִים רַבִּים. {ס}
| האיזור לפני כיבושי האמורי ולאחריהן |
ב
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:
ג
"רַב די - מספיק זמן לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה, פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה.
ד
וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר: "אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל על קו הגבול (מבלי להכנס לתוך השטח שלהם, כפי שמסופר בבמדבר כ יד-כא) אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר עשו, אחיו של יעקב אבינו, הוא אבי ממלכת אדום על פי הכתוב בבראשית כה ל, והוא התיישב בהר שעיר כפי שכתוב בבראשית לב ד ובראשית לו ח, וְיִירְאוּ הם יפחדו מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם אך תיזהרו מהם מְאֹד.
ה
אַל תִּתְגָּרוּ בָם, כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ אפילו לא מקום לדרוך כַּף רָגֶל, כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר.
ו
אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ תקנו מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם, וְגַם מַיִם תִּכְרוּ תקנו מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם.
ז
כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ ויש לכם מספיק כסף לשלם בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה, זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר".
ח
וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר, {ס}
וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב.
ט
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "אַל תָּצַר תציק כאויב אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה.
י
הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ, עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים.
יא
רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כָּעֲנָקִים, וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים.
יב
וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים, וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל השבטים ראובן, גד וחצי שבט המנשה בעבר הירדן לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָהֶם.
יג
עַתָּה קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד", וַנַּעֲבֹר אֶת נַחַל זָרֶד.
יד
וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לפני שפנינו חזרה למדבר עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד: שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה. עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם.
טו
וְגַם יַד יְהוָה הָיְתָה בָּם לְהֻמָּם להשמידם מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה עַד תֻּמָּם.
טז
וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם. {ס}
יז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: יח "אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת גְּבוּל מוֹאָב, אֶת עָר. יט וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן - אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם, כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה". כ אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִוא, רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים. כא עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים, וַיַּשְׁמִידֵם יְהוָה מִפְּנֵיהֶם, וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם. כב כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת הַחֹרִי מִפְּנֵיהֶם, וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כג וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים בערים ללא חומה עַד עַזָּה, כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתּוֹר קפריסין הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם.
| מסלול ישראל בכתום. ראה גם במדבר כא |
כד
"קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן, רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת אַרְצוֹ, הָחֵל רָשׁ, וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה.
כה
הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם, אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ ירעדו וירתתו מפחד מִפָּנֶיךָ".
כו
וָאֶשְׁלַח במדבר כא מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר:
כז
"אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ רק בדרך הסלולה אֵלֵךְ, לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול.
כח
אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי תמכור לי וְאָכַלְתִּי, וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי, רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי.
כט
כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי שמכרו לנו אוכל ומים בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר, עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ".
ל
וְלֹא אָבָה רצה, הסכים סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ, כִּי הִקְשָׁה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ, לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה. {ס}
לא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ, הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ". לב וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ, הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה יָהְצָה. לג וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ, וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָו וְאֶת כָּל עַמּוֹ. לד וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם הישמדנו אֶת כָּל עִיר מְתִם אנשים מבוגרים וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף, לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד. לה רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָדְנוּ. לו מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל וְעַד הַגִּלְעָד, לֹא הָיְתָה קִרְיָה עיר גדולה אֲשֶׁר שָׂגְבָה מִמֶּנּוּ התגברה עלינו מרוב גובהה, אֶת הַכֹּל נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ. לז רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ, כָּל יַד כל המקום על יד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר וְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- עמי הקדם המוזכרים כאן כתושבי האיזור (לפני אֵדום, מואב ועמון) הם אותם עמים שכבשו ארבעת המלכים בבראשית יד ושלאחר מכן ניצח אותם אברהם. הרמב"ן מסביר על פי זה את "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל" בפסוק יב כמתייחס לנצחונו של אברהם, אבי האומה. אברהם ניצח את ארבעת המלכים שהיכו בעמי הקדם הללו, וכך ירש את כל ארץ כנען. לאחר מכן הוריש חלק לעשו (אֵדום) וחלק ללוט (עמון ומואב), והיתר כמובן לזרעו, ליצחק. (להרחבה ראה כאן)
- את הפסוקים כאן לגבי עקיפת אדום פירשנו כמקבילים למסופר בבמדבר כ, אך מכיוון שכאן לא מוזכר "אדום" אלא "אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר" וכן חסר כאן "וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה" ועוד, ישנם פרשנים שהסבירו שמדובר בשני עמים: אדום - שיצאו נגד ישראל ולגביהם נאמר "וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו" ובלעם ניבא להם אבדון (במדבר כד יח) ובין "בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר" שמכרו לישראל מזון ומים כפי שנכתב בפסוק כט ומלכתחילה ציווה ה' שלא להתגרות בם כי הם "אחינו". ראה רשב"ם ורד"צ הופמן. בפירוש דעת מקרא (דברי הימים א, סיכום פרק א, הערה 120) מעלים השערה ש"בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר" הם הם אַלּוּפֵי עֵשָׂו המוזכרים בבראשית לו: אַלּוּף אֵלָה (אילת), אַלּוּף תִּמְנָע וכו'.