המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
[יב] והיה ירושה שעיר לאויביו ישראל וכו'. כי אין לפרש "והיה ירושה שעיר" שהם אויביו של ישראל, דאם כן לא יהיה נזכר למי יהיו ירושה. ועכשו שפירש הכתוב "והיה שעיר ירושה" 'לאויביו', נזכר למי יהיו ירושה (כ"ה ברא"ם):
"והיה אדום ירשה" לחיות ולעופות המדבר כאמרו וירשוה קאת וקפוד:
" והיה ירשה שעיר" לישראל שהוא מכלל קיני קניזי וקדמוני:
" אויביו" והטעם שתהיה הנקמה במואב ובאדום יותר ממה שתהיה בשאר אומות הוא כי הם היו מעולם אויביו של ישראל:
" וישראל עושה חיל" ואז יוכל ישראל לעשות חיל. כאמרו ולאום מלאום יאמץ:
"והיה", נגד דרך כוכב מיעקב אמר "והיה" אדום ירשה, כי דוד כבש את אדום והיו לו עבדים, ובכ"ז לא לקח את ארצם שנקרא בשם הר שעיר שארץ קני קנזי וקדמוני לא יקחו ישראל עד ימות המשיח, ונגד קם שבט מישראל אומר והיה ירשה שעיר אויביו, שבימות המשיח יירשו את הר שעיר ויהיה לישראל ואז ישראל עושה חיל:
אויביו. פירוש אדום ושעיר, ואומרו ירשה פירוש שלא תבנה עוד ולא תהיה להם תקומה כשאר האומות שיחיו מהם כאמור, ונתן טעם לפי שהם אויבי ישראל דכתיב (תהלים, קלז) זכור ה' לבני אדום וגו' לזה מכתם יתירה על כל בני שת:
וישראל עושה חיל. פירוש באמצעות איבוד אדום ושאר בני שת יעשו ישראל חיל. פירוש אשר בלע ס"מ ושאר העמים יוציאו בולעו מפיו, ולפי שניצוצי הקדושה הם מלוכלכים כשהם תוך הקליפה וכשהם מתבררים ויוצאים ממנה הם נתקנים לזה אמר עושה חיל לשון תיקון לחיל אשר היה בלוע בהם: