מ"ג במדבר כד יז
<< · מ"ג במדבר כד · יז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
תרגום
| אונקלוס: | חֲזֵיתֵיהּ וְלָא כְעַן סְכֵיתֵיהּ וְלָיְתוֹהִי קָרִיב כַּד יְקוּם מַלְכָּא מִיַּעֲקֹב וְיִתְרַבַּא מְשִׁיחָא מִיִּשְׂרָאֵל וִיקַטֵּיל רַבְרְבֵי מוֹאָב וְיִשְׁלוֹט בְּכָל בְּנֵי אֲנָשָׁא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | חָמֵי אֲנָא לֵיהּ וְלֵיתֵיהּ כְדוֹן מִסְתַּכֵּל אֲנָא בֵּיהּ וְלֵיתֵי מַקְרִיב כַּד יִמְלוֹךְ מְלִיךְ תַּקִיף מִדְבֵית יַעֲקב וְיִתְרַבֵּי מְשִׁיחָא וְשֵׁיבַט תַּקִיף מִיִשְרָאֵל וְיִקְטוֹל רַבְרְבָנֵי מוֹאֲבָאֵי וִירוֹקֵן כָּל בְּנוֹי דְשֵׁת מַשִׁירְיָיתֵיהּ דְגוֹג דַעֲתִידִין לִמְסַדְרָא סִדְרֵי קְרָבָא בְּיִשְרָאֵל וְיִפְּלוּן פִּגְרֵיהוֹן כֻּלְהוֹן קֳדָמוֹי: |
| ירושלמי (קטעים): | חָמֵי אֲנָא לֵיהּ וְלֵית הוּא כְּדוֹן מִסְתַּכֵּל אֲנָא בֵּיהּ וְלֵית הוּא קְרֵיבָא עֲתִיד לְמֵיקָם מֶלֶךְ מִדְבֵית יַעֲקב וּפָרִיק וְשַׁלִיט מִדְבֵית יִשְרָאֵל וְיִקְטֵיל תַּקִיפֵי מוֹאֲבָאֵי וִירוֹקַן וִישֵׁיצֵי כָּל בְּנֵי מַדִינְחָא: |
רש"י (כל הפרק)
"אראנו" - רואה אני שבחו של יעקב וגדולתו אך לא עתה הוא אלא לאחר זמן
"דרך כוכב" - כתרגומו לשון (איכה ג, יב) דרך קשתו, שהכוכב עובר כחץ ובלע"ז דישטינ"ט כלומר יקום מזל
"וקם שבט" - מלך רודה ומושל
"ומחץ פאתי מואב" - זה דוד שנאמר בו (ש"ב ח, ב) השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית וגו'
"ומחץ פאתי מואב" - התרגום מפרש קצור העברי ויקטול וכו'
"וקרקר" - לשון קורה כמו (ישעיהו לז, כה) אני קרתי, (ישעיהו נא, א) מקבת בור נקרתם, (משלי ל, יז) יקרוה עורבי נחל. פורי"י בלע"ז
"כל בני שת" - כל האומות שכלם יצאו מן שת בנו של אדם הראשוןרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב – כְּתַרְגּוּמוֹ ["יְקוּם מַלְכָּא מִיַּעֲקֹב וְיִתְרַבַּא מְשִׁיחָא מִיִּשְׂרָאֵל וִיקַטֵּיל רַבְרְבֵי מוֹאָב וְיִשְׁלוֹט בְּכָל בְּנֵי אֲנָשָׁא"׃ יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִיַּעֲקֹב וְיִתְמַנֶּה מָשִׁיחַ מִיִּשְׂרָאֵל, וְיַהֲרֹג שָׂרֵי מוֹאָב וְיִשְׁלֹט בְּכָל בְּנֵי הָאָדָם], לְשׁוֹן "דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ" (איכה ב,ד), שֶׁהַכּוֹכָב עוֹבֵר כַּחֵץ, וּבְלַעַז דישטינ"ט [destent = מזנק[3]]. כְּלוֹמַר, יָקוּם מַזָּל.
וְקָם שֵׁבֶט – מֶלֶךְ רוֹדֶה וּמוֹשֵׁל.
וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב – זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית" וְגוֹמֵר (שמ"ב ח,ב).
וְקַרְקַר – לְשׁוֹן כּוֹרֶה [ספרים אחרים: קוֹרֶה], כְּמוֹ: "אֲנִי קַרְתִּי" (מל"ב יט,כד); "מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם" (ישעיהו נא,א); "יִקְּרוּהָ עוֹרְבֵי נַחַל" (משלי ל,יז), פוריי"ר [forjier = לנקב, לקדוח[4]] בְּלַעַ"ז.
כָּל בְּנֵי שֵׁת – כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁכֻּלָּם יָצְאוּ מִן שֵׁת, בְּנוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן (אונקלוס).
רשב"ם (כל הפרק)
אראנו: אני רואה עתה ועכשיו את העתידות ולא עתה יהיה:
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
אראנו ולא עתה. ע"ד הפשט התנבא על דוד ע"ה, ואמר ולא עתה כי אחרי ארבע מאות שנה היתה נבואה זו, כי הוא מחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת, ושת היה עיקר תולדותיו של אדם. או ירצה לומר בני שת היסודות מן (תהלים יא) כי השתות, כלומר יקרקר ויהרס המדינות. והיה אדום ירשה, מצינו בדוד שגברה ידו על אדום ושעיר. וירד מיעקב, יקום רודה מיעקב. והאביד שריד מעיר, כלומר מכל עיר עכו"ם, והוא דוד שכתוב בו (מלכים א יא) עד הכרית כל זכר באדום. ורש"י ז"ל פירש וירד מיעקב, ועוד יהיה מושל אחר ביעקב, והאביד שריד מעיר החשובה של אדום היא רומי, וירד מיעקב זהו המשיח שנאמר עליו (תהלים עב) וירד מים עד ים, והאביד שריד זהו שכתוב (עובדיה א יח) ולא יהיה שריד לבית עשו.
ספורנו (כל הפרק)
"אראנו" אשר יעשה העם הזה לעמך: " דרך כוכב" גשמי ונצחי. כאמרו ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד:
" ומחץ פאתי מואב" אף על פי שכל האומות מנשמת אלוק יאבדו כאמרו כי אעשה כלה בכל הגוים הנה באדום ומואב תהיה נקמתו ביד ישראל בהיות שתי אלה האומות אויביו מעולם ושבבי בישי (סנהדרין פרק חלק):מלבי"ם (כל הפרק)
"אראנו", יש הבדל בין "אראנו" ובין אשורנו, שהראיה הוא מקרוב ואשורנו הוא מרחוק, והוא ראה נבואה א' שתהי' בזמן קרוב שהוא בימי דוד, ועז"א "אראנו" מקרוב, הגם שלא עתה שיהיה אחר ארבע מאות שנה, ועוד חזה נבואה עתידה שתהי' בימי המשיח שהוא באחרית הימים ועז"א אשורנו ששור הוא מרחוק, ומפרש ולא קרוב כי זמן ד' מאות שנה הוא זמן קרוב נגד ריחוק ימות המשיח, ומפרש נגד אראנו ולא עתה דרך כוכב מיעקב, הוא המלך דוד שהיה כוכב מאיר ליעקב, ונגד אשורנו ולא קרוב אמר וקם שבט מישראל, השבט הוא כוכבא דשביט הנוצץ בכל קצוי ארץ והוא מליצה על מלכות המשיח, וקראו ישראל שהוא שם המעלה והגדולה נגד שמו בימי דוד שקראו בשם יעקב, ומחץ ונגד מ"ש דרך כוכב מיעקב אומר ומחץ פאתי מואב, כי דוד המלך מדד את מואב שני חבלים להמית וחבל אחד להחיות, נמצא מחץ שני הפאות והניח החבל האמצעי להחיות, ונגד וקם שבט מישראל אומר וקרקר כל בני שת, שמלך המשיח הוא יעקר את מואב לגמרי וקרקר פי' כמו מקרקר קיר (ישעי' כב) ושת הוא יסוד הבנין כמו כי השתות יהרסון, וגם מלת בני יל"פ
משרש בנה כמו ועל בן אמצתה לך, ר"ל שיעקר כל בנינים היסודיים של מואב ולא ישאיר להם שרש וענף:בעל הטורים (כל הפרק)
ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת. קרקר בא"ת ב"ש דג דג כגי' דוד:
- ^ אחרי שנמתחה (tendre) הקשת, המיתר משתחרר והחץ נורה: זו הפעולה שרש"י, כפי הנראה, מתכוון לתאר.
- ^ רש"י קושר את הפועל "קרקר" עם השורש "נקר" (לעשות חור), ובכך לקלקל ולהשחית אדם או חפץ.
- ^ אחרי שנמתחה (tendre) הקשת, המיתר משתחרר והחץ נורה: זו הפעולה שרש"י, כפי הנראה, מתכוון לתאר.
- ^ רש"י קושר את הפועל "קרקר" עם השורש "נקר" (לעשות חור), ובכך לקלקל ולהשחית אדם או חפץ.