מ"ג במדבר כד יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג במדבר כד · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
חֲזֵיתֵיהּ וְלָא כְעַן סְכֵיתֵיהּ וְלָיְתוֹהִי קָרִיב כַּד יְקוּם מַלְכָּא מִיַּעֲקֹב וְיִתְרַבַּא מְשִׁיחָא מִיִּשְׂרָאֵל וִיקַטֵּיל רַבְרְבֵי מוֹאָב וְיִשְׁלוֹט בְּכָל בְּנֵי אֲנָשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
חָמֵי אֲנָא לֵיהּ וְלֵיתֵיהּ כְדוֹן מִסְתַּכֵּל אֲנָא בֵּיהּ וְלֵיתֵי מַקְרִיב כַּד יִמְלוֹךְ מְלִיךְ תַּקִיף מִדְבֵית יַעֲקב וְיִתְרַבֵּי מְשִׁיחָא וְשֵׁיבַט תַּקִיף מִיִשְרָאֵל וְיִקְטוֹל רַבְרְבָנֵי מוֹאֲבָאֵי וִירוֹקֵן כָּל בְּנוֹי דְשֵׁת מַשִׁירְיָיתֵיהּ דְגוֹג דַעֲתִידִין לִמְסַדְרָא סִדְרֵי קְרָבָא בְּיִשְרָאֵל וְיִפְּלוּן פִּגְרֵיהוֹן כֻּלְהוֹן קֳדָמוֹי:
ירושלמי (קטעים):
חָמֵי אֲנָא לֵיהּ וְלֵית הוּא כְּדוֹן מִסְתַּכֵּל אֲנָא בֵּיהּ וְלֵית הוּא קְרֵיבָא עֲתִיד לְמֵיקָם מֶלֶךְ מִדְבֵית יַעֲקב וּפָרִיק וְשַׁלִיט מִדְבֵית יִשְרָאֵל וְיִקְטֵיל תַּקִיפֵי מוֹאֲבָאֵי וִירוֹקַן וִישֵׁיצֵי כָּל בְּנֵי מַדִינְחָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אראנו" - רואה אני שבחו של יעקב וגדולתו אך לא עתה הוא אלא לאחר זמן

"דרך כוכב" - כתרגומו לשון (איכה ג, יב) דרך קשתו, שהכוכב עובר כחץ ובלע"ז דישטינ"ט כלומר יקום מזל

"וקם שבט" - מלך רודה ומושל

"ומחץ פאתי מואב" - זה דוד שנאמר בו (ש"ב ח, ב) השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית וגו'

"ומחץ פאתי מואב" - התרגום מפרש קצור העברי ויקטול וכו'

"וקרקר" - לשון קורה כמו (ישעיהו לז, כה) אני קרתי, (ישעיהו נא, א) מקבת בור נקרתם, (משלי ל, יז) יקרוה עורבי נחל. פורי"י בלע"ז

"כל בני שת" - כל האומות שכלם יצאו מן שת בנו של אדם הראשון

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אֶרְאֶנּוּ – רוֹאֶה אֲנִי שִׁבְחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וּגְדֻלָּתוֹ, אַךְ לֹא עַתָּה הוּא, אֶלָּא לְאַחַר זְמָן.
דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב – כְּתַרְגּוּמוֹ ["יְקוּם מַלְכָּא מִיַּעֲקֹב וְיִתְרַבַּא מְשִׁיחָא מִיִּשְׂרָאֵל וִיקַטֵּיל רַבְרְבֵי מוֹאָב וְיִשְׁלוֹט בְּכָל בְּנֵי אֲנָשָׁא"׃ יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִיַּעֲקֹב וְיִתְמַנֶּה מָשִׁיחַ מִיִּשְׂרָאֵל, וְיַהֲרֹג שָׂרֵי מוֹאָב וְיִשְׁלֹט בְּכָל בְּנֵי הָאָדָם], לְשׁוֹן "דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ" (איכה ב,ד), שֶׁהַכּוֹכָב עוֹבֵר כַּחֵץ, וּבְלַעַז דישטינ"ט [destent = מזנק‏[3]]. כְּלוֹמַר, יָקוּם מַזָּל.
וְקָם שֵׁבֶט – מֶלֶךְ רוֹדֶה וּמוֹשֵׁל.
וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב – זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית" וְגוֹמֵר (שמ"ב ח,ב).
וְקַרְקַר – לְשׁוֹן כּוֹרֶה [ספרים אחרים: קוֹרֶה], כְּמוֹ: "אֲנִי קַרְתִּי" (מל"ב יט,כד); "מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם" (ישעיהו נא,א); "יִקְּרוּהָ עוֹרְבֵי נַחַל" (משלי ל,יז), פוריי"ר [forjier = לנקב, לקדוח‏[4]] בְּלַעַ"ז.
כָּל בְּנֵי שֵׁת – כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁכֻּלָּם יָצְאוּ מִן שֵׁת, בְּנוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן (אונקלוס).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

אראנו: אני רואה עתה ועכשיו את העתידות ולא עתה יהיה:

כל בני שת: לפי הפשט זה מלך המשיח:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דרך כוכב מיעקב" - בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים כמו שנאמר בו (דניאל ז יג) וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה וגו' ואמר שהוא רואה לזמן רחוק שידרוך כוכב מקצה השמים ויקום ממנו שבט מושל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת בן אדם שהוא אבי כל האומות והזכיר "פאתי מואב" להודיע לבלק כי עמו לא יפול ביד ישראל עתה אבל באחרית הימים לא ינצל מואב מיד השבט המושל בו וטעם פאתי מואב לומר כי זה השבט יקרקר כל בני שת ולא ינצל מואב מידו אע"פ שהם קצוצי פאה ואין להם שם באומות ולא ילחמו בישראל

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


אראנו ולא עתה. ע"ד הפשט התנבא על דוד ע"ה, ואמר ולא עתה כי אחרי ארבע מאות שנה היתה נבואה זו, כי הוא מחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת, ושת היה עיקר תולדותיו של אדם. או ירצה לומר בני שת היסודות מן (תהלים יא) כי השתות, כלומר יקרקר ויהרס המדינות. והיה אדום ירשה, מצינו בדוד שגברה ידו על אדום ושעיר. וירד מיעקב, יקום רודה מיעקב. והאביד שריד מעיר, כלומר מכל עיר עכו"ם, והוא דוד שכתוב בו (מלכים א יא) עד הכרית כל זכר באדום. ורש"י ז"ל פירש וירד מיעקב, ועוד יהיה מושל אחר ביעקב, והאביד שריד מעיר החשובה של אדום היא רומי, וירד מיעקב זהו המשיח שנאמר עליו (תהלים עב) וירד מים עד ים, והאביד שריד זהו שכתוב (עובדיה א יח) ולא יהיה שריד לבית עשו.

וע"ד המדרש אראנו ולא עתה זה דוד, אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח, דרך כוכב מיעקב זה דוד, וקם שבט מישראל זה מלך המשיח, ומחץ פאתי מואב זה דוד שכתוב בו (שמואל ב ח) ויך את מואב וימדדם בחבל, וקרקר כל בני שת זה מלך המשיח שכתוב בו(תהלים עב) וירד מים עד ים, והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר (שמואל ב ח) ויהי כל אדום עבדים לדוד, והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו וישראל עושה חיל זה מלך המשיח שנאמר (עובדיה א כא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אראנו" אשר יעשה העם הזה לעמך: " דרך כוכב" גשמי ונצחי. כאמרו ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד:

" ומחץ פאתי מואב" אף על פי שכל האומות מנשמת אלוק יאבדו כאמרו כי אעשה כלה בכל הגוים הנה באדום ומואב תהיה נקמתו ביד ישראל בהיות שתי אלה האומות אויביו מעולם ושבבי בישי (סנהדרין פרק חלק):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אראנו", יש הבדל בין "אראנו" ובין אשורנו, שהראיה הוא מקרוב ואשורנו הוא מרחוק, והוא ראה נבואה א' שתהי' בזמן קרוב שהוא בימי דוד, ועז"א "אראנו" מקרוב, הגם שלא עתה שיהיה אחר ארבע מאות שנה, ועוד חזה נבואה עתידה שתהי' בימי המשיח שהוא באחרית הימים ועז"א אשורנו ששור הוא מרחוק, ומפרש ולא קרוב כי זמן ד' מאות שנה הוא זמן קרוב נגד ריחוק ימות המשיח, ומפרש נגד אראנו ולא עתה דרך כוכב מיעקב, הוא המלך דוד שהיה כוכב מאיר ליעקב, ונגד אשורנו ולא קרוב אמר וקם שבט מישראל, השבט הוא כוכבא דשביט הנוצץ בכל קצוי ארץ והוא מליצה על מלכות המשיח, וקראו ישראל שהוא שם המעלה והגדולה נגד שמו בימי דוד שקראו בשם יעקב, ומחץ ונגד מ"ש דרך כוכב מיעקב אומר ומחץ פאתי מואב, כי דוד המלך מדד את מואב שני חבלים להמית וחבל אחד להחיות, נמצא מחץ שני הפאות והניח החבל האמצעי להחיות, ונגד וקם שבט מישראל אומר וקרקר כל בני שת, שמלך המשיח הוא יעקר את מואב לגמרי וקרקר פי' כמו מקרקר קיר (ישעי' כב) ושת הוא יסוד הבנין כמו כי השתות יהרסון, וגם מלת בני יל"פ

משרש בנה כמו ועל בן אמצתה לך, ר"ל שיעקר כל בנינים היסודיים של מואב ולא ישאיר להם שרש וענף:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת. קרקר בא"ת ב"ש דג דג כגי' דוד:

<< · מ"ג במדבר · כד · יז · >>


  1. ^ אחרי שנמתחה (tendre) הקשת, המיתר משתחרר והחץ נורה: זו הפעולה שרש"י, כפי הנראה, מתכוון לתאר.
  2. ^ רש"י קושר את הפועל "קרקר" עם השורש "נקר" (לעשות חור), ובכך לקלקל ולהשחית אדם או חפץ.
  3. ^ אחרי שנמתחה (tendre) הקשת, המיתר משתחרר והחץ נורה: זו הפעולה שרש"י, כפי הנראה, מתכוון לתאר.
  4. ^ רש"י קושר את הפועל "קרקר" עם השורש "נקר" (לעשות חור), ובכך לקלקל ולהשחית אדם או חפץ.