רש"י על במדבר כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על במדבר · כד · >>

פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירא בלעם כי טוב וגו'" - אמר איני צריך לבדוק בהקב"ה כי לא יחפוץ לקללם

"ולא הלך כפעם בפעם" - כאשר עשה ב' פעמים

"לקראת נחשים" - לנחש אולי יקרה ה' לקראתו כרצונו אמר רוצה ולא רוצה לקללם אזכיר עונותיהם והקללה על הזכרת עונותיהם תחול

"וישת אל המדבר פניו" - כתרגומו

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישא בלעם את עיניו" - בקש להכניס בהם עין רעה והרי יש לך ג' מדותיו עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה האמורים למעלה

"שכן לשבטיו" - ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה שלא יציץ לתוך אהל חבירו

"ותהי עליו רוח אלהים" - עלה בלבו שלא יקללם

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בנו בער" - כמו למעינו מים ומ"א שניהם היו גדולים מאבותיהם בלק בנו צפור אביו בנו הוא במלכות ובלעם גדול מאביו בנביאות מנה בן פרס היה "שתם העין" - עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח ולשון משנה הוא כדי שישתום ויסתום ויגוב ורבותינו אמרו לפי שאמר ומספר את רובע ישראל שהקב"ה יושב ומונה רביעותיהן של ישראל מתי תבא טפה שנולד הצדיק ממנה אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם וי"מ שתום העין פתוח העין כמו שתרגם אונקלוס ועל שאמר שתום העין ולא אמר שתום העינים למדנו שסומא באחת מעיניו היה

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נפל וגלוי עינים" - פשוטו כתרגומו שאין נראה עליו אלא בלילה כשהוא שוכב ומדרשו כשהיה נגלה עליו לא היה בו כח לעמוד על רגליו ונופל על פניו לפי שהיה ערל ומאוס להיות נגלה עליו בקומה זקופה לפניו

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מה טבו אהליך" - על שראה פתחיהם שאינן מכונין זה מול זה

"משכנותיך" - חניותיך כתרגומו ד"א מה טובו אהליך מה טובו אהל שילה ובית עולמים בישובן שמקריבין בהן קרבנות לכפר עליהם

"משכנתיך" - אף כשהן חרבין לפי שהן משכון עליהן וחרבנן כפרה על הנפשות שנאמר כלה ה' את חמתו ובמה כלה ויצת אש בציון

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כנחלים נטיו" - שנארכו ונמשכו לנטות למרחוק אמרו רבותינו מברכותיו של אותו רשע אנו למדים מה היה בלבו לקללם כשאמר להשית אל המדבר פניו וכשהפך המקום את פיו ברכם מעין אותם קללות שבקש לומר כו' כדאיתא בחלק

"כאהלים" - כתרגומו לשון מור ואהלות

"נטע ה'" - בגן עדן לשון אחר כאהלים נטע ה' כשמים המתוחין כאהל שנאמר וימתחם כאהל לשבת ולשון זה אינו דא"כ היה לו לנקוד כאוהלים הא' בחול"ם

"נטע ה'" - ל' נטיעה מצינו באוהלים שנאמר ויטע אהלי אפדנו

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מדליו" - מבארותיו ופירושו כתרגומו

"וזרעו במים רבים" - לשון הצלחה הוא כזרע הזרוע על פני המים

"וירם מאגג מלכו" - מלך ראשון שלהם יכבוש את אגג מלך עמלק

"ותנשא מלכתו" - של יעקב יותר ויותר שיבא אחריו דוד ושלמה

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל מוציאו ממצרים" - מי גורם להם הגדולה הזאת אל המוציאם ממצרים בתוקף ורום שלו יאכל את הגוים שהם צריו

"ועצמותיהם" - של צרים

"יגרם" - מנחם פתר בו ל' שבירה וכן לא גרמו לבקר וכן ואת חרסיה תגרמי ואני אומר ל' עצם הוא שמגרר הבשר בשניו מסביב והמוח שבפנים ומעמיד העצם של ערמימותו

"וחציו ימחץ" - אונקלוס תרגם חציו של צרים חלוקה שלהם כמו בעלי חצים מרי פלגותא (ל' חלוקה וחציה) וכן ימחץ לשון ומחצה וחלפה רקתו שיחצו את ארצם ויש לפתור לשון חצים ממש חציו של הקב"ה ימחץ בדמם של צרים יטבול ויצטבע בדמם כמו למען תמחץ רגלך בדם ואינו זז מלשון מכה כמו מחצתי שהצבוע בדם נראה כאילו מחוץ ונגוע

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כרע שכב כארי" - כתרגומו יתישבו בארצם בכח ובגבורה

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויספק" - הכה זו על זו

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לעבר את פי ה'" - כאן לא נאמר אלהי כמו שנאמר בראשונה לפי שידע שנבאש בהקב"ה ונטרד

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הולך לעמי" - מעתה הריני כשאר עמי שנסתלק הקב"ה מעלי

"לכה איעצך" - מה לך לעשות ומה היא העצה אלהיהם של אלו שונה זמה הוא כו' כדאיתא בחלק תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזמה שהרי נאמר הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם

"אשר יעשה העם הזה לעמך" - מקרא קצר הוא זה איעצך להכשילם ואומר לך מה שהן עתידין להרע למואב באחרית הימים

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וידע דעת עליון" - לכוין השעה שכועס בה

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אראנו" - רואה אני שבחו של יעקב וגדולתו אך לא עתה הוא אלא לאחר זמן

"דרך כוכב" - כתרגומו לשון (איכה ג, יב) דרך קשתו, שהכוכב עובר כחץ ובלע"ז דישטינ"ט כלומר יקום מזל

"וקם שבט" - מלך רודה ומושל

"ומחץ פאתי מואב" - זה דוד שנאמר בו (ש"ב ח, ב) השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית וגו'

"ומחץ פאתי מואב" - התרגום מפרש קצור העברי ויקטול וכו'

"וקרקר" - לשון קורה כמו (ישעיהו לז, כה) אני קרתי, (ישעיהו נא, א) מקבת בור נקרתם, (משלי ל, יז) יקרוה עורבי נחל. פורי"י בלע"ז

"כל בני שת" - כל האומות שכלם יצאו מן שת בנו של אדם הראשון

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה ירשה שעיר איביו" - לאויביו ישראל

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירד מיעקב" - ועוד יהיה מושל אחר מיעקב "והאביד שריד מעיר" - מעיר החשובה (של אדום והוא רומי) ועל מלך המשיח אומר כן שנאמר בו וירד מים עד ים ולא יהיה שריד לבית עשו

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירא את עמלק" - נסתכל בפורענותו של עמלק "ראשית גוים עמלק" - הוא קדם את כלם להלחם בישראל וכך תרגם אונקלוס ואחריתו להאבד בידם שנאמר תמחה את זכר עמלק

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירא את הקיני" - לפי שהיה קיני תקוע אצל עמלק כענין שנאמר ויאמר שאול אל הקיני וגו' הזכירו אחר עמלק נסתכל בגדולתם של בני יתרו שנא' בהם תרעתים שמעתים סוכתים "איתן מושבך" - תמה אני מהיכן זכית לכך הלא אתה עמי היית בעצת הבה נתחכמה לו ועתה נתישבת באיתן ומעוז של ישראל

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אם יהיה לבער קין וגו'" - אשריך שנתקעת לתוקף זה שאינך נטרד עוד מן העולם כי אף שאם אתה עתיד לגלות עם עשרת השבטים ותהיה לבער ממקום שנתישבת שם מה בכך "עד מה אשור תשבך" - עד היכן הוא מגלה אותם שמא לחלח ותבור אין זה טרוד מן העולם אלא טלטול ממקום למקום ותשוב עם שאר הגליות

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישא משלו וגו'" - כיון שהזכיר את שביית אשור אמר "או מי יחיה משמו אל" - מי יכול להחיות את עצמו משומו את אלה שלא ישים עליו הגוזר את אלה שיעמוד סנחריב ויבלבל את כל העובדי כוכבים ועוד יבואו צים מיד כתים ויעברו כתיים שהן ארמיים בבירניות גדולות על אשור

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וענו אשור וענו עבר" - וענו אותם שבעבר הנהר

"וגם הוא עדי אבד" - וכן פי' דנייאל עד דקטילת חיותא והובד גשמה

"וצים" - ספינות גדולות כדכתיב וצי אדיר ובורני רבתא