רש"י על במדבר כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על במדבר · כג · >>

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אולי יקרה ה' לקראתי" - אינו רגיל לדבר עמי ביום

"וילך שפי" - כתרגומו יחידי לשון שופי ושקט שאין עמו אלא שתיקה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקר" - ל' עראי לשון גנאי לשון טומאת קרי כלומר בקושי ובבזיון ולא היה נגלה עליו ביום אלא בשביל להראות חבתן של ישראל

"את שבעת המזבחת" - שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן אלא את שבעת המזבחות אמר לפניו אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות ואני ערכתי כנגד כולן אברהם בנה ארבעה (בראשית יב) ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו (שם) ויעתק משם ההרה וגו' (שם יג) ויאהל אברהם וגו' ואחד בהר המוריה ויצחק בנה אחד (שם כו) ויבן שם מזבח וגו' ויכרו שם עבדי יצחק באר ויעקב בנה שתים אחד בשכם ואחד בבית אל

"ואעל פר ואיל במזבח" - ואברהם לא העלה אלא איל אחד

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל" - בשני שמותיהם א"ל לקללם שמא אחד מהם אינו מובהק

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה אקב לא קבה אל" - (במ"ר) כשהיו ראוים להתקלל לא נתקללו כשהזכיר אביהם את עונם כי באפם הרגו איש לא קלל אלא אפם שנאמר (בראשית מט) ארור אפם כשנכנס אביהם במרמה אצל אביו היה ראוי להתקלל מה נאמר שם (שם כז) גם ברוך יהיה במברכים נאמר (דברים כז) אלה יעמדו לברך את העם במקללים לא נאמר ואלה יעמדו לקלל את העם אלא על הקללה לא רצה להזכיר עליהם שם קללה

"לא זעם ה'" - (ברכות ו) אני אין כחי אלא שאני יודע לכוון השעה שהקב"ה כועס בה והוא לא כעס כל הימים הללו שבאתי אליך וזהו שנאמר (מיכה ו) עמי זכר נא מה יעץ וגו' ומה ענה אותו בלעם וגו' למען דעת צדקות ה'

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מראש צרים אראנו" - אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו ע"י אבות ואמהות

"הן עם לבדד ישכון" - הוא אשר זכו לו אבותיו לשכון בדד כתרגומו

"ובגוים לא יתחשב" - כתרגומו לא יהיו נעשין כלה עם שאר האומות עו"ג שנאמר (ירמיהו ל) כי אעשה כלה בכל הגוים וגו' אינן נמנין עם השאר ד"א כשהן שמחין אין אומה שמחה עמהם שנאמר (דברים לב) ה' בדד ינחנו וכשהאומות עו"ג בטובה הם אוכלין עם כל אחד ואחד ואין עולה להם מן החשבון וזהו ובגוים לא יתחשב

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי מנה עפר יעקב וגו'" - כתרגומו דעדקיא דבית יעקב וכו' מארבע משריתא ארבע דגלים ד"א עפר יעקב אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר (דברים כב) לא תחרוש בשור ובחמור (ויקרא יט) לא תזרע כלאים אפר פרה ועפר סוטה וכיוצא בהם

"ומספר את רבע ישראל" - רביעותיהן זרע היוצא מן התשמיש שלהם

"תמת נפשי מות ישרים" - שבהם

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקבנו לי" - לשון צווי קללהו לי

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שדה צופים" - מקום גבוה היה ששם הצופה עומד לשמור אם יבא חיל על העיר

"ראש הפסגה" - בלעם לא היה קוסם כבלק ראה בלק שעתידה פרצה להפרץ בישראל משם ששם מת משה כסבור ששם תחול עליהם הקללה וזו היא הפרצה שאני רואה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אקרה כה" - מאת הקב"ה

"אקרה" - לשון אתפעל

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישם דבר בפיו" - ומה היא השימה הזאת ומה חסר המקרא באמרו שוב אל בלק וכה תדבר אלא כשהיה שומע שאינו נרשה לקלל אמר מה אני חוזר אצל בלק לצערו ונתן לו הקב"ה רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה א"ל על כרחך תשוב אל בלק

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושרי מואב אתו" - ולמעלה הוא אומר וכל שרי מואב כיון שראו שאין בו תקוה הלכו להם מקצתם ולא נשארו אלא מקצתם

"מה דבר ה'" - (במ"ר) ל' צחוק הוא זה כלומר אינך ברשותך

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קום בלק" - כיון שראהו מצחק בו נתכוון לצערו עמוד על רגליך אינך רשאי לישב ואני שלוח אליך בשליחותו של מקום

"בנו צפר" - ל' מקרא הוא זה כמו (תהלים קד) חיתו יער (בראשית א) וחיתו ארץ (תהלים קיד) למעינו מים

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא איש אל וגו'" - כבר נשבע להם להביאם ולהורישם ארץ שבעה אומות ואתה סבור להמיתם במדבר

"ההוא אמר וגו'" - בל' תימה ותרגומו ותיבין ומתמלכין חוזרים ונמלכין לחזור בהם

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה ברך לקחתי" - אתה שואלני מה דבר ה' קבלתי ממנו לברך אותם (ס"א ברך כמו לברך)

"וברך ולא אשיבנה" - הוא ברך אותם ואני לא אשיב את ברכתו

"וברך" - כמו וברך וכן הוא גזרת רי"ש כמו (תהלי' עד) אויב חרף כמו חרף וכן (שם י) ובוצע ברך המהלל ומברך את הגוזל ואומר אל תירא כי לא תענש שלום יהיה לך מרגיז הוא להקב"ה ואין לומר ברך שם דבר שא"כ היה נקוד בפתח קטן (ר"ל סגול תחת הרי"ש) וטעמו למעלה אבל לפי זהוא לשון פעל הוא נקוד קמץ קטן (ר"ל צירה) וטעמו למטה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא הביט און ביעקב וגו" - כתרגומו ד"א אחרי פשוטו הוא נדרש מדרש נאה

"לא הביט" - הקב"ה און שביעקב שכשהן עוברין על דבריו אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות שלהם ובעמלן שהם עוברים על דתו

"עמל" - לשון עבירה כמו הרה עמל כי את העמל וכעס תביט לפי שהעבירה היא עמל לפני המקום

"ה' אלהיו עמו" - אפילו מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכן

"ותרועת מלך בו" - לשון חבה ורעות כמו רעה דוד אוהב דוד ויתנה למרעהו וכן תרגם אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל מוציאם ממצרים" - אתה אמרת הנה עם יצא ממצרים לא יצא מעצמו אלא האלהים הוצאם

"כתועפות ראם לו" - כתוקף רום וגובה שלו וכן וכסף תועפות לשוןמעוז המה ואומר אני שהוא לשון ועוף יעופף המעופף ברום וגובה ותוקף רב הוא זה

"ותועפות ראם" - עפיפת גובה ד"ה תועפות ראם תוקף ראמים ואמרו רבותינו אלו השדים

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לא נחש ביעקב" - כי ראויים הם לברכה שאין בהם מנחשים וקוסמים

"כעת יאמר ליעקב וגו'" - עוד עתיד להיות עת כעת הזאת אשר תגלה חבתן לעין כל שהן יושבין לפניו ולומדים תורה מפיו ומחיצתן לפנים ממלאכי השרת והם ישאלו להם מה פעל אל וזהו שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך ד"א יאמר ליעקב אינו לשון עתיד אלא לשון הוה אינן צריכים למנחש וקוסם כי בכל עת שצריך להאמר ליעקב ולישראל מה פעל הקב"ה ומהו גזרותיו במרום אינן מנחשים וקוסמים אלא נמסר להם ע"פ נביאיהם מה היא גזרת המקום או אורים ותומים מגידים להם ואונקלוס לא תרגם כן

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן עם כלביא יקום וגו'" - כשהן עומדין משינתם שחרית הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצות ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין

"לא ישכב" - בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו כיצד קורא את שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום בא מחנה וגייס להזיקם הקב"ה שומרם ונלחם מלחמותם ומפילם חללים ד"א הן עם כלביא יקום וגו' כתרגומו

"ודם חללים ישתה" - נתנבא שאין משה מת עד שיפיל מלכי מדין חללים ויהרג הוא עמהם שנאמר ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב על חלליהם

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם קב לא תקבנו" - גם ראשון מוסב על גם השני וגם שני על גם ראשון וכן גם לי גם לך לא יהיה וכן גם בחור גם בתולה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקבתו לי" - אין זה לשון צווי כמו וקבנו אלא לשון עתיד אולי יישר בעיניו ותקבנו לי משם מלדיר"ש (בלע"ז פלוכען שעלטען)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראש הפעור" - קוסם היה בלק וראה שהן עתידין ללקות על ידי פעור ולא היה יודע במה אמר שמא הקללה תחול עליהם משם וכן כל החוזים בכוכבים רואים ואין יודעים מה רואים