קטגוריה:במדבר כג יט
לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה.
לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה.
לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה׃
לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn אִ֥ישׁ אִ֥ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אֵל֙ אֵל֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 410
מורפ': HNcmsa וִֽיכַזֵּ֔ב וִֽ - ו' החיבור
יכַזֵּ֔ב - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3576
מורפ': HC/Vpi3ms וּבֶן וּ - ו' החיבור
בֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/1121 a
מורפ': HC/Ncmsc־אָדָ֖ם אָדָ֖ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 120
מורפ': HNcmsa וְיִתְנֶחָ֑ם וְ - ו' החיבור
יִתְנֶחָ֑ם - פועל, התפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5162
מורפ': HC/Vti3ms הַה֤וּא הַ - מילית, ה' הידיעה
ה֤וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3ms אָמַר֙ אָמַר֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 559
מורפ': HVqp3ms וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יַעֲשֶׂ֔ה יַעֲשֶׂ֔ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi3ms וְדִבֶּ֖ר וְ - ו' החיבור
דִבֶּ֖ר - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1696
מורפ': HC/Vpp3ms וְלֹ֥א וְ - ו' החיבור
לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יְקִימֶֽנָּה יְקִימֶֽ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
נָּה - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 6965 b
מורפ': HVhi3ms/Sp3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) אִ֥ישׁ מרכא (משרת, דרגא 5) אֵל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וִֽיכַזֵּ֔ב זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּבֶן־אָדָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
וְיִתְנֶחָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
הַה֤וּא מהפך (משרת, דרגא 5) אָמַר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יַעֲשֶׂ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְדִבֶּ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
וְלֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יְקִימֶֽנָּה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
- הַהוּא האם הוא, ה' אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה?
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא כְמִלֵּי בְּנֵי אֲנָשָׁא מֵימַר אֱלָהָא בְּנֵי אֲנָשָׁא אָמְרִין וּמְכַדְּבִין וְאַף לָא כְעוּבָדֵי בְנֵי בִּשְׂרָא דְּאִנּוּן גָּזְרִין לְמֶעֱבַד וְתָיְבִין וּמִתְמַלְכִין הוּא אָמַר וְעָבֵיד וְכָל מֵימְרֵיהּ מִתְקַיַּים׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא כְמִילֵי בַּר נַשׁ מֵימַר אֱלָהָא חַי וְקַיָם רִבּוֹן כָּל עָלְמַיָא יְיָ דְבַר נַשׁ אָמַר וּמְסָרֵב וְאוּף לָא דַמְיַין עוֹבָדוֹי לְעוֹבָדֵי בְּנֵי בִישְרָא דְמִתְמַלְכִין וְתַיְיבִין מִמַה דְגָזְרִין בְּרַם רִבּוֹן כָּל עָלְמַיָא יְיָ אָמַר לְאַסְגָאָה יַת עַמָא הָדֵין הֵי כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָא וּלְאַחֲסָנוֹתְהוֹן יַת אֲרַע כְּנַעֲנָאֵי הַאֶפְשַׁר דְאָמַר וְלָא יֶעֱבַד וּמַה דְמַלֵיל הַאֶפְשַׁר דְלָא יְקַיְימִינֵיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | לָא כְמֵימַר בְּנֵי אֱנָשָׁא הֲוַת מֵימְרֵיהּ דֶאֱלָהָא חַיָיא וְלָא כְעוֹבָדֵיהוֹן דִבְנֵי אֱנָשָׁא עוֹבָדוֹי דֶאֱלָהָא בְּנֵי אֱנָשָׁא אָמְרִין וְלָא עָבְדִין גָזְרִין וְלָא מְקַיְימִין וְחָזְרִין וְכָפְרִין בְּמִילֵיהוֹן בְּרַם אֱלָהָא אֲמַר וַעֲבַד גְזַר וּמְקַיֵים וּגְזֵרָתוֹהִי קַיְימִין עַד לַעֲלָם: |
רש"י
"ההוא אמר וגו'" - בל' תימה ותרגומו ותיבין ומתמלכין חוזרים ונמלכין לחזור בהם
גור אריה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הַהוּא אָמַר וְגוֹמֵר – בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ. וְתַרְגּוּמוֹ: "וְתָיְבִין וּמִתְמַלְכִין", חוֹזְרִים וְנִמְלָכִין לַחֲזֹר בָּהֶם.
רשב"ם
ויכזב: והוא היאך יכזב לחזור בו בחנם:
ויתנחם: בתמיה, והיאך יתנחם:
ולא יעשה: בתמיה
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ההוא אמר ולא יעשה. אם הוא חוזר להקב"ה יהיה בתמיה, ואם בברור ובלשון ידיעה יחזור לבן אדם שהזכיר שהוא מתנחם כי הוא אומר ולא יעשה ומדבר ולא מקיים ולא כן הקב"ה שהוא גוזר ומקיים.
ובמדרש לא איש אל ויכזב, לפי שצפה בלעם שעתיד אדם אחד (בישמעאל) להטעות את העולם ולומר שהוא נביא התחיל צווח איש נעשה נביא עתיד הוא להתנחם ואומר דבר ואינו יכול לעשותו שנאמר ההוא אמר ולא יעשה. לא איש אל ויכזב, בטובה, אבל כשהוא אומר להביא רעה חוזר בו, שנאמר ההוא אמר ולא יעשה, תדע לך שהרי אמר לאברהם (בראשית טו) וספור הכוכבים, ונתקיים, שנאמר (דברים א) והנכם היום ככוכבי השמים, זהו לא איש אל ויכזב, בטובה, אבל ברעה ההוא אמר ולא יעשה, אמר לישראל (הושע א) כי אתם לא עמי, חזר ואמר (שם ב) ואמרתי ללא עמי עמי אתה, הוי אומר ההוא אמר ולא יעשה, כך דרשו בתנחומא.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ששם איש מציין כל יש ונמצא ונופל גם על המלאכים גם על יתר נמצאים, אבל שם אדם מציין את האדם לבדו כמ"ש בתורה אור (ויקרא סי' י') באורך, ויש הבדל בין מכזב ובין מתנחם, שהכזב הוא שהדבר אין בו ממש תכף, והנחום הוא מה שמתחרט אח"כ. והנה אצל כל הנמצאים הגם שלא יצדק עליהם הנחום והחרטה, למשל על המלאך לא יצדק לומר שמתחרט כי אינו בעל בחירה, בכ"ז יצדק לומר שמכזב, כי אחר שכל נמצא זולת האל ית' כחו מוגבל ובעל תכלית אם מבטיח לעשות דבר שלמעלה מכחו הוא מכזב תכף, אבל אם יאמר לעשות דבר שהוא בכחו לא יתנחם ויתחרט, אבל אצל האדם שהוא בעל בחירה ורצונו אינו רצון בלתי משתנה יצויר ג"כ החרטה והנחום, וכמ"ש (ש"א ט"ו) וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם, ר"ל שלא ישקר שהדבר שאמר יהיה כזב תכף, וגם לא ינחם שיתחרט אח"כ על הבטחתו שזה יצויר רק אצל האדם וה' לא אדם הוא להנחם, ועז"א מה שאתה חושב שיסכים לקללם, אם אתה חושב שמה שאמר תחלה לברכם הי' דבר כזב תכף, לא איש אל ויכזב, ואם אתה חושב שאח"כ יתחרט על דבורו הקודם אינו בן אדם שיתנחם, ומפרש נגד מ"ש לא איש אל ויכזב ההוא אמר ולא יעשה, וכי כחו מוגבל עד שיצויר שיכזב תכף בשעה שאמר לעשות הדבר, שלא יהיה בכחו לעשותו, הלא אינו איש כשאר יש ונמצא שכחו מוגבל, וגם ר"ל שתכף כשאומר לעשות דבר כבר הדבר עשוי כי אין עכוב לפניו והאמירה הוא העשיה, ונגד ולא בן אדם ויתנחם אומר הכי יצויר
שדבר ולא יקימנה בעתיד ע"י שינחם מדבורו ולא יקים את דברו אשר דבר:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואו' ויכזב ויתנחם בתוספת וא"ו, כלל בזה ב' הדרגות, א' שאינו איש ולא אדם ועוד לחשוד בו ח"ו דבר שאפילו בנבראים הוא גרעון והוא הכזב והחרטה, ונתכוון בזה שמן הנמנע שיסכים על קללת ישראל עד שיהיו בו ב' דברים איש ויכזב ובן אדם ויתנחם שהגם שהיה ח"ו איש ויכזב עם כל זה לא יתחרט למה שנוגע למה שחשב עשות רצונו באמצעות ישראל, וטעם שפם אחת אמר איש ופעם אחת אמר בן אדם, לפי שהמבטיח להטיב לזולת ישנו בגדר מעלה לזה אמר לשון חשיבות, ובפרט המתחרט על מה שחשב על עצמו אמר ובן אדם:
ההוא אמר וגו'. פשט הכתוב חוזר להאדם, ואפשר לפרשו על הקדוש ברוך הוא על זה הדרך כשרוצה לעשות מעשה אינו צריך למעשה אלא במאמר הוא נעשה, והוא אומרו ההוא פירוש האל שהזכיר בסמוך אמר פירוש פעולותיו שעשה הוא אמר ותהי, ולא יעשה פירוש לא יצטרך למעשה כאומרו (בראשית, א) ויאמר וגו' ויהי כן, וכן אמרו במשנה (אבות פ"ה) בעשרה מאמרות נברא העולם, ואומרו ודבר וגו' פירוש וכשהמעשה שנעשה במאמרו אינו כל כך קיים, על דרך אומרם שהיה העולם רופף ורועד דכתיב (איוב, כו) עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו ואמרו חכמינו ז"ל (חגיגה דף יב.) שגער ה' בהם ונתקיימו, והוא אומרו ודבר לשון קושי ולא יקימנה פירוש ולא יצטרך לקיימנה אלא בדיבורו הקשה היא מתקיימת ומתחזקת:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "במדבר כג יט"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.