ביאור:במדבר כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר כג)


משל ראשון של בלעם

א וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק: "בְּנֵה לִי בָזֶה כאן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת, וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים". ב וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם, וַיַּעַל הקריבו בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ בכל מזבח. ג וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק: "הִתְיַצֵּב עַל עֹלָתֶךָ ליד המזבחות בהם העלינו את הבהמות שהבאת וְאֵלְכָה ואני אלך להתבודד. אוּלַי יִקָּרֵה יתגלה יְהוָה לִקְרָאתִי וּדְבַר מַה יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ", וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי בשקט ובשלווה. ד וַיִּקָּר התגלה אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו בלעם לה': "אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי, וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ". ה וַיָּשֶׂם יְהוָה דָּבָר בְּפִי בִלְעָם, וַיֹּאמֶר: "שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר". ו וַיָּשָׁב אֵלָיו וְהִנֵּה נִצָּב בלק עדיין עמד ליד העולות שהקריב עַל עֹלָתוֹ, הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב. ז וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:

מִן אֲרָם יַנְחֵנִי הביא אותי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, מֵהַרְרֵי קֶדֶם מהרי המזרח, "לְכָה אָרָה לִּי ואמר לי: לך וקלל בשבילי את... יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה קלל בזעם את יִשְׂרָאֵל".
ח מָה אֶקֹּב איך אקלל לֹא קַבֹּה את מי שלא קילל אותו אֵל, וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהוָה?
ט כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ אראה אותו. הֶן עָם הנה רואה אני שעם זה לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב יראו את עצמם כאחד מהם.
י מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב את ישראל שמספרם רב כגרגירי עפר וּמִסְפָּר וימנה אֶת רֹבַע זרע יִשְׂרָאֵל. תָּמֹת נַפְשִׁי הלוואי שיהיה גורלי בסוף חיי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ.

יא וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: "מֶה עָשִׂיתָ לִי? לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ!". יב וַיַּעַן וַיֹּאמַר: "הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְהוָה בְּפִי, אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר".

משל שני של בלעם
Figures Balaam blessing the Israelites.jpg
בלעם מברך את ישראל, 'דמויות מהתנ"ך', 1728

יג וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק: "לְךָ נָּא אִתִּי אֶל מָקוֹם אַחֵר עובדי אלילים מייחסים חשיבות רבה למקום פולחנם אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם. אֶפֶס קָצֵהוּ אך רק את קצה העם תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה, וְקָבְנוֹ ותקלל אותו לִי מִשָּׁם". יד וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ. טו וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק: "הִתְיַצֵּב כֹּה פה עַל עֹלָתֶךָ, וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה שם (במקום מרוחק מהמקום בו עמדו)". טז וַיִּקָּר יְהוָה אֶל בִּלְעָם וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו, וַיֹּאמֶר: "שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר". יז וַיָּבֹא אֵלָיו וְהִנּוֹ נִצָּב עַל עֹלָתוֹ וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק: "מַה דִּבֶּר יְהוָה?". יח וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:

קוּם בָּלָק וּשְׁמָע, הַאֲזִינָה עָדַי אלי, לי בְּנוֹ צִפֹּר הבן של ציפור.
יט לֹא אִישׁ אֵל ה' הוא לא כמו בן אדם וִיכַזֵּב שמבטיח משהו ובסוף מאכזב וּבֶן אָדָם וה' הוא לא בן אדם וְיִתְנֶחָם שמתחרט. הַהוּא האם הוא, ה' אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה?
כ הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי לברך לקחתי על עצמי, וּבֵרֵךְ וה' כבר בירך אותו וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה אוכל לבטל את הברכה.
כא לֹא הִבִּיט אף אחד לא ראה אָוֶן רשע ומרמה בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל מעשים רעים בְּיִשְׂרָאֵל. יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ וגם מריעים בו למלך, לה'.
כב אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם - כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם רוממות כמו קרני הראם הגדולות לוֹ.
כג כִּי לֹא נַחַשׁ אין מנחשים בְּיַעֲקֹב לא ביניהם ולא נגדם וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל. כָּעֵת בעת הצורך יֵאָמֵר על ידי נביאים לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל.
כד הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא, לֹא יִשְׁכַּב ילך לישון עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים המתים (שהרג) יִשְׁתֶּה.

כה וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: "גַּם קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ, גַּם בָּרֵךְ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ". כו וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק: "הֲלֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה".

משל שלישי של בלעם

כז וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: "לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר. אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם". כח וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם רֹאשׁ הַפְּעוֹר לראש הר שעליו במה לאליל 'בעל פעור' הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן המדבר בו נמצא מחנה ישראל. כט וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק: "בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת, וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים". ל וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר אָמַר בִּלְעָם, וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות