ביאור:במדבר יז
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר יז)
א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
ב
"אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְיָרֵם אֶת הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה, וְאֶת הָאֵשׁ הגחלים זְרֵה הָלְאָה זרוק הרחק, כִּי קָדֵשׁוּ המחתות הפכו לקדושות (כפי שמוסבר בפסוק הבא: "כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי ה' וַיִּקְדָּשׁוּ").
ג
אֵת וקח את מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם של החוטאים האלה, שהומתו בידי ה' וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים יקרעו מהם פחים, ירדדו אותם ללוחות דקים, צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ, כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי יְהוָה וַיִּקְדָּשׁוּ, וְיִהְיוּ לְאוֹת לזיכרון (כדי שלא יקרה דבר דומה בעתיד, כמפורט בפסוק ה) לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל".
ד
וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֵת מַחְתּוֹת הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרֻפִים אלו שנשרפו אחר כך, וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ.
ה
זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה, וְלֹא יִהְיֶה וכדי שלא יהיה יותר מקרה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ עליו. {פ}
ו
וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר: "אַתֶּם הֲמִתֶּם בכוונה גרמתם למיתת רבים (ידעתם מה יהיה עונשם ולא הזהרתם אותם) אֶת עַם יְהוָה"!
ז
וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, וַיִּפְנוּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן, וַיֵּרָא כְּבוֹד יְהוָה.
ח
וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד. {ס}
ט
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
י
"הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע מיד!" - וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם.
יא
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: "קַח אֶת הַמַּחְתָּה, וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה - הֵחֵל הַנָּגֶף המגיפה".
יב
וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל תּוֹך הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם. וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר עַל הָעָם.
יג
וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה.
יד
וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת, מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל דְּבַר קֹרַח.
טו
וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה, אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה. {פ}
| "הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת" (כה) - מטה אהרון בתוך ארון הברית, בדגם המשכן בתמנע |
טז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: יז "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְקַח מֵאִתָּם, מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב, מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם, שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת. אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל מַטֵּהוּ. יח וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי, כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם ישוייך לכל בית לוי, כולל הכהנים. יט וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, לִפְנֵי הָעֵדוּת ארון העדות אֲשֶׁר אִוָּעֵד אתגלה לָכֶם שָׁמָּה. כ וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ - מַטֵּהוּ יִפְרָח, וַהֲשִׁכֹּתִי אשכך, אשקיט מֵעָלַי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם".
כא
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל נְשִׂיאֵיהֶם, מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד, לְבֵית אֲבֹתָם, שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת, וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם.
כב
וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֹּת לִפְנֵי יְהוָה בְּאֹהֶל הָעֵדֻת.
כג
וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי, וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ הפרחים חנטו וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים הבשילו לשקדים.
כד
וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי יְהוָה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְאוּ, וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ. {פ}
כה
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת, לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי למורדים בה' אם יהיו שוב בעתיד. וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי, וְלֹא יָמֻתוּ".
כו
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ כֵּן עָשָׂה. {פ}
כז
וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר: "הֵן גָּוַעְנוּ הנה הרבה כבר מתנו אָבַדְנוּ, כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ.
כח
כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב מי שיתקרב (הכפלת המילה לחיזוק) אֶל מִשְׁכַּן יְהוָה יָמוּת, הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ האם סיימנו למות, האם העיניין הסתיים או שקדושת המשכן תרגום למגפות נוספות"? {ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "קַח אֶת הַמַּחְתָּה, וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשִׂים קְטֹרֶת... וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה" - כך ראה העם שקטורת של מצוה, ביד כהן, מצילה ממוות (ולא ממיתה כפי שהיה ניתן להסיק ממה שאירע לפני כן, כאשר 250 איש, שאינם כהנים, הומתו לאחר שהקטירו קטורת).
