קטגוריה:במדבר יז יא
ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה הֵחֵל הַנָּגֶף.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠מַּחְתָּ֠ה וְתֶן־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל־הָעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי־יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠/מַּחְתָּה וְ/תֶן־עָלֶ֨י/הָ אֵ֜שׁ מֵ/עַ֤ל הַ/מִּזְבֵּ֙חַ֙ וְ/שִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְ/הוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל־הָ/עֵדָ֖ה וְ/כַפֵּ֣ר עֲלֵי/הֶ֑ם כִּֽי־יָצָ֥א הַ/קֶּ֛צֶף מִ/לִּ/פְנֵ֥י יְהוָ֖ה הֵחֵ֥ל הַ/נָּֽגֶף׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן סַב יָת מַחְתִּיתָא וְהַב עֲלַהּ אִישָׁתָא מֵעִלָּוֵי מַדְבְּחָא וְשַׁו קְטוֹרֶת בּוּסְמִין וְאוֹבֵיל בִּפְרִיעַ לִכְנִשְׁתָּא וְכַפַּר עֲלֵיהוֹן אֲרֵי נְפַק רוּגְזָא מִן קֳדָם יְיָ שָׁרִי מוֹתָנָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה לְאַהֲרן סַב יַת מַחְתְּיָא וְהַב עֲלָהּ אֵישָׁתָא מֵעִילַוֵי מַדְבְּחָא וְשַׁוִי קְטוֹרֶת בּוּסְמִין עַל אֵישָׁתָא וְאוֹבִיל בִּפְרִיעַ לְוַת כְּנִישְׁתָּא וְכַפֵּר אַמְטוּלְהוֹן אֲרוּם נְפַק מְחַבְּלָא דְאִתְכָּלוּ בְּחוֹרֵב דִשְׁמֵיהּ קֶצֶף מִן קָדָם יְיָ בִּהוּרְמָנָא שָׁרֵי לְקַטְלָא: |
רש"י (כל הפרק)
"וכפר עליהם" - רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע, שהקטרת עוצר המגפה (רוצה לומר: כשניתן רשות למשחית, אז אין מבחין בין טוב לרע, ועל מה שמוסיף מדיליה יש תיקון בקטרת. אבל מה שגוזר הקב"ה בהדיא אין חכמה ואין תבונה. ובזה מתורץ מה שאמר אחר-כך, שלא הניח המלאך את אהרן לעצור בקטרת, והלא הוא מסר לו רז זה?! אלא שהיה גזרת הקב"ה, כמו שאמר 'אני שלוחו של מקום'. ודו"ק) כדאיתא במס' שבת (שבת פט א).
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:במדבר יז יא.
הקטורת שעצרה את המגפה
(במדבר יז יא): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן 'קַח אֶת הַמַּחְתָּה, וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשִׂים קְטֹרֶת; וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם; כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה', הֵחֵל הַנָּגֶף!'"
בסוף היום השני של פרשת קורח , 250 הנשיאים בעדת קורח הקטירו קטורת, וכתוצאה מכך - נשרפו באש. לאחר מכן התלוננו כל בני ישראל על משה ואהרן , וכתוצאה מתלונה זו התחילה מגפה שכמעט וכילתה את כל עם ישראל (במדבר יז ט-י). אולם המגפה נעצרה בזכות מעשה-גבורה של אהרן: הוא לקח מחתה, שם עליה אש וקטורת, רץ לתוך העדה וכיפר בעדם.
הסיפור הזה תמוה ביותר: איך ידעו משה ואהרון שהקטורת תעצור את המגיפה? אמנם, מצאנו במקומות רבים בתורה שמשה עשה ניסים ונפלאות, אבל בכל המקומות האלה - או שהוא קיבל ציווי מפורש מה' לעשות מעשה שיגרום לנס, או שהוא התפלל אל ה' וביקש ממנו שיעשה נס. וכאן משה לא מקבל ציווי וגם לא מתפלל, אלא אומר לאהרון - על-דעת עצמו - שיקטיר קטורת. והדבר הכי מפתיע הוא, שזה עובד - והמגיפה אכן נעצרת! הנה כמה תשובות.
1. ע"פ חכמי התלמוד ( שבת פט. , הובא גם ברש"י), משה למד את הסוד הזה, שהקטורת עוצרת מגיפות, ממלאך-המוות. הם לא מביאים ראיה לדבריהם, פרט לראיה על דרך השלילה - "אי לאו דאמר ליה - מי הוה ידע?".
רש"י ועוד מפרשים שמו לב למסר החינוכי שיש בכך שהקטורת עוצרת את המגיפה: "לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטורת לומר סם המוות הוא... אמר הקב"ה תראו שעוצר מגיפה הוא והחטא הוא הממית". אבל זה עדיין לא מסביר איך משה ידע מראש שהקטורת תעצור את המגיפה.
2. הקרבה עצמית . 250 הנשיאים בעדת קורח נשרפו באש כי הקטירו קטורת בלי ציווי, בדיוק כמו נדב ואביהוא בני אהרן (ויקרא י א) . טענתם של בני-ישראל, (במדבר יז ו): "אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'"( פירוט ), מראה, שהם לא האמינו שהנשיאים נשרפו בגלל שהקטירו קטורת בלי ציווי; הם חשבו שמשה ואהרון עשו משהו שגרם למותם של הנשיאים, אולי שמו אבק שריפה בקטורת שלהם; הם עדיין חשבו ש"כל העדה כולם קדושים", לכולם מותר להקטיר קטורת ולכולם מותר להיות כהנים. בדברים האלה בני-ישראל הביעו הזדהות עם הנשיאים, ולכן גם הם היו ראויים למות - בדיוק כמו קורח ועדתו. וזו הסיבה שהתחילה המגיפה בעם. ברגע זה אהרון רץ אל תוך העם והקטיר קטורת. אבל כפי שאמרנו קודם, ה' לא ציווה על אהרון באותו רגע להקטיר קטורת: "שהיה חוץ לזמנו וחוץ למקומו..." (אור החיים על פסוק יב) . ולכן, למעשה, אהרון הקטיר קטורת בלי ציווי מפורש מה' - הוא עשה בדיוק אותה עבירה שעשו הנשיאים! למעשה, לא אהרן עשה את העבירה אלא משה רבנו, שאמר לו "קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת" למרות שה' לא ציווה עליו. המעשה הזה של משה כביכול העמיד את ה' ית' ב"דילמה": אם הוא הורג את בני-ישראל בגלל שהם מזדהים עם הנשיאים - הוא צריך להרוג גם את משה, כי גם הוא מזדהה עם הנשיאים. ואם ה' לא רוצה להרוג את משה - הוא כביכול "חייב" להפסיק את המגיפה!
דוגמה נוספת לרעיון ניתן למצוא ב (בראשית יט כב): "מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה"( פירוט ). המלאך אמר ללוט: כל עוד אתה לא במקום בטוח - אני לא יכול להשמיד את העיר. ראו עוד ב (מלכים א יז יח): "וַתֹּאמֶר אֶל אֵלִיָּהוּ 'מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים? בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עוני וּלְהָמִית אֶת בְּנִי"( פירוט ).
זו לא הפעם הראשונה שמשה משתמש באמצעים כאלה. כבר בחטא-העגל אמר משה אל ה', (שמות לב לב): "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ"( פירוט ). כלומר: אם אתה לא סולח לבנ"י על חטאתם - מחק אותי מספר החיים - תהרוג אותי (ראו רשב"ם, רמב"ן ועוד) . גם במקרה שלנו קרה דבר דומה: במעשה שעשה משה הוא בעצם אמר כלפי ה': "אם אתה לא מפסיק את המגיפה - תצטרך להרוג גם אותי, כי אני מזדהה איתם". בזכות ההקרבה העצמית הזאת של משה ואהרן - נעצרה המגיפה.
3. שינוי היחס לאהרן . כשעמלק תקף את עם ישראל במדבר, הם הצליחו לנצח באופן ניסי, (שמות יז יא): "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל". שם הפירוש המקובל הוא, שכאשר בני ישראל ראו את ידיו של משה מורמות כלפי מעלה – התחזקה בהם האמונה בה' ובזכות זה הם התגברו. יותר מזה: הסיבה למלחמת עמלק היתה שבנ"י לא האמינו בה' ואמרו, (שמות יז ז): "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן?!"( פירוט ). ולכן כאשר בנ"י האמינו בה' הם תיקנו את החטא שגרם למלחמה ולכן הצליחו לנצח בה.
נחזור לפרשה שלנו. בפרשה שלנו הסיבה למגיפה היתה שבנ"י אמרו, (במדבר יז ו): "אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'"( פירוט ). בפרט, הם חשדו באהרן, שכשהוא הקטיר את הקטורת הוא גרם בזה למותם של 250 הנשיאים. משה קיווה, שכאשר בני ישראל יראו את אהרן רץ לתוך המגפה עם הקטורת - הם ישנו את היחס אליו; הם יגידו 'איזה גיבור אהרן! הוא מוכן לרוץ לתוך המגפה ולהקטיר קטורת רק כדי להציל אותנו!' בכך הם יתקנו את החטא שגרם למגפה, והמגפה תיעצר.
4. משה למד את זה מהפרשה שנאמרה לו, (ויקרא טז א): "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן, בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ". באותה פרשה נאמר לו, (ויקרא טז יג): "וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה'... וְלֹא יָמוּת"( סיכום ): אהרן צריך להקטיר קטורת לפני ה', כדי שלא ימות כמו שמתו בניו. גם בלי להבין איך בדיוק הקטורת 'עובדת', ניתן ללמוד מכאן שהקטורת מונעת מוות (ע"פ סיגליה) .
5. ייתכן שמה שעצר את המגפה הוא לא הקטורת אלא דווקא המחתה ! המחתה היתה עשויה מנחושת, (במדבר יז ד): "וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֵת מַחְתּוֹת הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרֻפִים, וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ". לנחושת ישנן תכונות אנטי-מיקרוביאליות מוכחות . שריפת קטורת על-גבי נחושת היא אמצעי חיטוי חריף. כשבני-ישראל שאפו את אדי הנחושת, הם השמידו את החיידקים או הנגיפים שגרמו למגפה (ע"פ שמואל שפרלינג) .
אמנם, במינון גבוה הנחושת עלולה להיות רעילה , ואולי זו הסיבה שהקטירו גם עשבים מעל הקטורת - ייתכן שהעשבים ממתנים את הרעילות של הנחושת, ודבר זה דורש מחקר נוסף.
תגובות
כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ -קורונה- לָדַעַת אֶת COVID
חבקוק ב יד: "כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד יהוה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם"
ישעיהו יא ט: "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהוה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"
- -- DAIAN SHEM, 2020-04-05 17:42:18
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "במדבר יז יא"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.