קטגוריה:מלכים א יז יח
ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני.
וַתֹּאמֶר אֶל אֵלִיָּהוּ מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֺנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי.
וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ מַה־לִּ֥י וָלָ֖ךְ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים בָּ֧אתָ אֵלַ֛י לְהַזְכִּ֥יר אֶת־עֲוֺנִ֖י וּלְהָמִ֥ית אֶת־בְּנִֽי׃
וַתֹּ֨אמֶר֙ וַ - ו' החיבור
תֹּ֨אמֶר֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3fs אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אֵ֣לִיָּ֔הוּ אֵ֣לִיָּ֔הוּ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 452
מורפ': HNp מַה מַה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 4100
מורפ': HTi־לִּ֥י לִּ֥ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs וָלָ֖ךְ וָ - ו' החיבור
לָ֖ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/l
מורפ': HC/R/Sp2fs אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsc הָאֱלֹהִ֑ים הָ - מילית, ה' הידיעה
אֱלֹהִ֑ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/430
מורפ': HTd/Ncmpa בָּ֧אתָ בָּ֧אתָ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp2ms אֵלַ֛י אֵלַ֛ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp1cs לְהַזְכִּ֥יר לְ - מילת יחס
הַזְכִּ֥יר - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/2142
מורפ': HR/Vhc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עֲוֺנִ֖י עֲוֺנִ֖ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 5771
מורפ': HNcbsc/Sp1cs וּלְהָמִ֥ית וּ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
הָמִ֥ית - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: c/l/4191
מורפ': HC/R/Vhc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בְּנִֽי בְּנִֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַתֹּ֨אמֶר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מַה־לִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) וָלָ֖ךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) הָאֱלֹהִ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בָּ֧אתָ דרגא (משרת, דרגא 5) אֵלַ֛י תביר (משנה, דרגא 3)
לְהַזְכִּ֥יר מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־עֲוֺנִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
וּלְהָמִ֥ית מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־בְּנִֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הטבע, וחשבה שלכן מת בנה, כי אחר שנהנו מדבר הנעשה בלט או על ידי דברים היוצאים מן הטבע, זה נחשב לעון ונתחייב במיתה, כמו שנאמר (אבות א, יג) דאשתמש בתגא חלף, ועז"א "באת אלי להזכיר את עוני" וכו'. וגם כי כבר אמרו (תענית כ ב) העושין לו נס מנכין לו מזכיותיו, כי אם צריך שתשתנה המציאות בעבורו שקלו זכיותיו ועונותיו בפלס אם ראוי לכך. ואחר שחשבה שזה נעשה בדרך נס עפ"י אליהו (לא עפ"י רצון ה' אשר יצוה כן מצד רצונו בלי השקף על זכות וחובה), על ידי זה נזכרו עונותיה ומת בנה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "מלכים א יז יח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.