ביאור:מלכים א יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: a09a17

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מעומדות של התנ"ך
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים א יז


א וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי ←   (מהעיר תושֵב) מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב: "חַי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר, כִּי אִם לְפִי דְבָרִי ←   (כאשר אומר שיהיה גשם (על פי ה'))". {ס}

Washington Allston - Elijah in the Desert - Google Art Project.jpg
העורבים מכלכלים את אליהו

ב וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר. ג "לֵךְ מִזֶּה ←   (ממקום זה) וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה, וְנִסְתַּרְתָּ ←   (תתחבא כך שאף אדם לא יגלה את מקום הימצאך לאחאב ואיזבל) בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן ←   (סמוך לנהר הירדן). ד וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה, וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם ←   (להביא לך אוכל לשם)". ה וַיֵּלֶךְ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יְהוָה, וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. ו וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב, וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה. ז וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים ←   (כעבור שנה) וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל, כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ. {ס}
ח וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר. ט "קוּם לֵךְ צָרְפַתָה ←   (לעיר הנקראת 'צרפת') אֲשֶׁר ←   (הסמוכה) לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ". י וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר: "קְחִי נָא לִי מְעַט מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה". יא וַתֵּלֶךְ לָקַחַת, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר: "לִקְחִי נָא לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ". יב וַתֹּאמֶר: "חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג ←   (פיתה) כִּי אִם מְלֹא כַף ←   (חופן אחד של) קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת ←   (בצלוחית), וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם ←   (כמות מעטה (לאו דוקא 2) של) עֵצִים וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ ←   (אכין מהקמח והשמן בצק, ואאפה אותו למעוג בעזרת הבערת העצים שאספתי) לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ ←   (ולאחר שנוכל אותו ואל יהיה לנו מה לאכול יותר, כנראה שנמות ברעב)". יג וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ: "אַל תִּירְאִי, בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ, אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם ←   (מהבצק) עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה, וְהוֹצֵאתְ לִי ←   (כשזה יהיה מוכן תביאי לי (אני אחכה מחוץ לביתך)), וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה. {ס}
יד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר, עַד יוֹם (תתן) תֵּת יְהוָה גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". טו וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ, וַתֹּאכַל (הוא) (והיא) הִיא וָהוּא וּבֵיתָהּ יָמִים ←   (במשך שנה). טז כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ. {פ}
יז וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת, וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה ←   (הפסיק לנשום, מת). יח וַתֹּאמֶר אֶל אֵלִיָּהוּ: "מַה לִּי וָלָךְ ←   (איזו שייכות יש לנו? למה אנו ביחד?) אִישׁ הָאֱלֹהִים? בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר ←   (להבליט (שהרי ליד אליהו בולטים גם עוונותיו הפעוטים של אדם רגיל)) אֶת עֲו‍ֹנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי?" יט וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: "תְּנִי לִי אֶת בְּנֵךְ", וַיִּקָּחֵהוּ מֵחֵיקָהּ וַיַּעֲלֵהוּ אֶל הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב שָׁם, וַיַּשְׁכִּבֵהוּ עַל מִטָּתוֹ. כ וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר: "יְהוָה אֱלֹהָי, הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה ←   (האם אפילו לאישה שהתאלמנה ולמרות עניותה הרבה היתה נדיבה אלי) אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ?" כא וַיִּתְמֹדֵד ←   (הישתטח על הילד מלא מידתו) עַל הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר: "יְהוָה אֱלֹהָי, תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ ←   (אל איבריו הפנימיים)". כב וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ, וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי. כג וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת הַיֶּלֶד וַיֹּרִדֵהוּ מִן הָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה וַיִּתְּנֵהוּ לְאִמּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ: "רְאִי, חַי בְּנֵךְ". כד וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל אֵלִיָּהוּ: "עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה, וּדְבַר יְהוָה בְּפִיךָ אֱמֶת". {פ}

ביאורי פסוקים