ביאור:מלכים ב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הבהרה: דף זה הוא דף במרחב הביאור של ויקיטקסט. משמעות הדברים, שבנוסף לטקסט המבואר דף זה עשוי להכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. למעבר לביאורים מסורתיים לטקסט (במידה וקיימים) יש לחפש דף שהמילה "ביאור:" אינה מופיעה בתחילת שמו

קיצור דרך: a09b09

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים ב ט


א וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים מתלמידי הנביאים, וַיֹּאמֶר לוֹ: "חֲגֹר מָתְנֶיךָ לך בזריזות וברוח גבורה וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ, וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד. ב וּבָאתָ שָׁמָּה, וּרְאֵה שָׁם יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי, וּבָאתָ וַהֲקֵמֹתוֹ תקים אותו ותוציא אותו מִתּוֹך אֶחָיו, וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ חֶדֶר בְּחָדֶר לחדר פנימי, מבודד. ג וְלָקַחְתָּ פַךְ הַשֶּׁמֶן וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתָּ: כֹּה אָמַר יְהֹוָה: מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל! וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה, וְלֹא תְחַכֶּה כדי שלא תסתכן כשיוודע הדבר למלך ישראל". ד וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר, הַנַּעַר הַנָּבִיא שזכה להיות גם נביא בעצמו. פירוש אחר: כמו "נער הנביא", ה"א יתירה, נערו של הנביא., רָמֹת גִּלְעָד. ה וַיָּבֹא וְהִנֵּה שָׂרֵי הַחַיִל יֹשְׁבִים. וַיֹּאמֶר: "דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הַשָּׂר", וַיֹּאמֶר יֵהוּא: "אֶל מִי מִכֻּלָּנוּ?" וַיֹּאמֶר: "אֵלֶיךָ הַשָּׂר". ו וַיָּקָם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וַיִּצֹק הַשֶּׁמֶן אֶל רֹאשׁוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל על עַם יְהֹוָה, אֶל על יִשְׂרָאֵל. ז וְהִכִּיתָה אֶת בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ, וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים נביאי ה' אשר הרגה אותם איזבל (מלכים א יח ד) וּדְמֵי כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה כולל נבות היזרעאלי מִיַּד אִיזָבֶל אשתו של אחאב שהסיתה אותו לכך (והיתה עדיין בחיים). ח וְאָבַד כָּל בֵּית אַחְאָב, וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר כל הזכרים וְעָצוּר את כל העושר שלו שעצור (מעוכב) בתוך הבית וְעָזוּב העושר שעזוב בשדה, בקר וצאן בְּיִשְׂרָאֵל. ט וְנָתַתִּי אֶת בֵּית אַחְאָב כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט ראה מ"א יד, י), וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה ראה מ"א טז, ג). י וְאֶת אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל בנחלה שאחאב ואיזבל גזלו מנבות (ראה מ"א כא, כג) וְאֵין קֹבֵר". וַיִּפְתַּח הַדֶּלֶת וַיָּנֹס. יא וְיֵהוּא יָצָא אֶל עַבְדֵי אֲדֹנָיו, וַיֹּאמֶר הגדול שבשרים לוֹ: "הֲשָׁלוֹם? מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה הנביאים כונו משוגעים, מכיוון שבעת הנבואה התנהגו כמו משוגע אֵלֶיךָ?" וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת הָאִישׁ וְאֶת שִׂיחוֹ שיחתו, שאין בה ממש, כדרך המשוגעים". יב וַיֹּאמְרוּ: "שֶׁקֶר! הַגֶּד נָא לָנוּ", וַיֹּאמֶר: "כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר אֵלַי לֵאמֹר: כֹּה אָמַר יְהֹוָה: מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל". יג וַיְמַהֲרוּ, וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו אֶל על גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת המדרגות (הפכו את גרם המדרגות לכסא מלכות, כשיהוא נמצא במדרגה העליונה וכל המדרגות שמתחתיו מכוסות במעילים), וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר, וַיֹּאמְרוּ: "מָלַךְ יֵהוּא". יד וַיִּתְקַשֵּׁר קשר (עם חבריו) קשר למרד יֵהוּא בֶּן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי אֶל על יוֹרָם. וְיוֹרָם ולפני המעשה שהנביא משח את יהוא למלך, יורם הָיָה שֹׁמֵר בְּרָמֹת גִּלְעָד, הוּא וְכָל יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם שרצה לשוב ולכבוש את העיר. טו וַיָּשָׁב יְהוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בִיְזְרְעֶאל מִן הַמַּכִּים הפצעים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם. וַיֹּאמֶר יֵהוּא: "אִם יֵשׁ נַפְשְׁכֶם רצונכם שאמלוך, אַל יֵצֵא תדאגו שלא יצא פָלִיט בורח, נמלט מִן הָעִיר לָלֶכֶת (לגיד) לְהַגִּיד בְּיִזְרְעֶאל ליורם (שהנביא המליך אותי), כדי שיורם לא יברח". טז וַיִּרְכַּב יֵהוּא וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה, כִּי יוֹרָם שֹׁכֵב שָׁמָּה. וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת יוֹרָם לבקר את דודו הפצוע; כי עתליה בת אחאב, אמו של אחזיה בן יורם בן יהושפט מלך יהודה, היתה אחותו של יורם בן אחאב מלך ישראל. יז וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל, וַיַּרְא אֶת שִׁפְעַת הרבה אנשים, גדוד יֵהוּא בְּבֹאוֹ, וַיֹּאמֶר: "שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה", וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם: "קַח רַכָּב איש שרוכב על סוס וּשְׁלַח לִקְרָאתָם וְיֹאמַר: הֲשָׁלוֹם? וישאל אותם האם אם באו לשלום או למלחמה. פירוש אחר: ישאל אותם אם שלום (הכל בסדר) בחזית רמות גלעד, ממנה באו". יח וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: הֲשָׁלוֹם?" וַיֹּאמֶר יֵהוּא: "מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם מה אכפת לך אם באתי לשלום? סֹב תסתובב אֶל אַחֲרָי ותצטרף אל המחנה שלי", וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר: "בָּא הַמַּלְאָךְ עַד הֵם וְלֹא שָׁב". יט וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי וַיָּבֹא אֲלֵהֶם, וַיֹּאמֶר: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: שָׁלוֹם?" וַיֹּאמֶר יֵהוּא: "מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם? סֹב אֶל אַחֲרָי". כ וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר: "בָּא עַד אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁב; וְהַמִּנְהָג סגנון נהיגת הכירכרה כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי, כִּי בְשִׁגָּעוֹן בחיפזון, בצורה לא זהירה יִנְהָג". כא וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם: "אֱסֹר! הכן סוס ומרכבה" וַיֶּאְסֹר אחד החיילים רִכְבּוֹ. וַיֵּצֵא יְהוֹרָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, אִישׁ בְּרִכְבּוֹ כל מלך ברכב שלו, וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת יֵהוּא; וַיִּמְצָאֻהוּ פגשו אותו בְּחֶלְקַת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי בה ניבא אליהו את נבואת הפורענות לבית אחאב (לעיל מלכים א כא יז). כב וַיְהִי כִּרְאוֹת יְהוֹרָם אֶת יֵהוּא, וַיֹּאמֶר: "הֲשָׁלוֹם יֵהוּא?" וַיֹּאמֶר: "מָה הַשָּׁלוֹם איזה שלום ייתכן בינינו עַד זְנוּנֵי כאשר קיימים עדיין הפולחנים המתועבים שעושה לבעל אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים?". כג וַיַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו את ידיו האוחזות ברסן הסוס וַיָּנֹס, וַיֹּאמֶר אֶל אֲחַזְיָהוּ: "מִרְמָה זהו מעשה בגידה אֲחַזְיָה!". כד וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ משך בכל כוחו, מתח עד היכן שידו מגעת בַקֶּשֶׁת, וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו בגבו בין הכתפיים וַיֵּצֵא הַחֵצִי החץ מִלִּבּוֹ מצדו הקדמי של יורם, מחוזק יריית החץ, וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ. כה וַיֹּאמֶר יהוא אֶל בִּדְקַר (שלשה) שָׁלִשׁוֹ גבורו, שומר ראשו: "שָׂא תרים אותו ו- הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, כִּי זְכֹר ראוי לנו לזכור, אֲנִי וָאַתָּה, אֵת כשהיינו רֹכְבִים צְמָדִים בזוג אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו, וַיהֹוָה נָשָׂא עָלָיו אֶת הַמַּשָּׂא הנבואה הַזֶּה: כו 'אִם לֹא אני נשבע ש- אֶת דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת דְּמֵי בָנָיו שהיו עתידים להיוולד ממנו (או שבאמת נרצחו יחד איתו) רָאִיתִי אֶמֶשׁ בנבואה, נְאֻם יְהֹוָה, וְשִׁלַּמְתִּי החזרתי לך כגמולך לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת כפי שניבא אליהו (מלכים א כא יט), נְאֻם יְהֹוָה'; וְעַתָּה שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה, כִּדְבַר יְהֹוָה". כז וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה רָאָה וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן שם מקום (יש המזהים אותם עם ג'נין של ימינו). וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא, וַיֹּאמֶר: "גַּם אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה במרכבה", בְּמַעֲלֵה גוּר והם רדפו אחריו והשיגו אותו במעלה גור אֲשֶׁר אֶת סמוך ל- יִבְלְעָם, וַיָּנָס מְגִדּוֹ אחרי שנפצע ברח למגידו וַיָּמָת שָׁם. כח וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עֲבָדָיו יְרוּשָׁלָ‍ְמָה, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִקְבֻרָתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד. {פ}
כט וּבִשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב, מָלַךְ אֲחַזְיָה עַל יְהוּדָה. ל וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה. וְאִיזֶבֶל אמו של יורם שָׁמְעָה, וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ עיניה בפוך, צבע לייפות את העיניים וַתֵּיטֶב תקנָה, קישטה אֶת רֹאשָׁהּ כדי להיראות יפה בעיני יהוא וישא אותה, וַתַּשְׁקֵף ותבט בְּעַד הַחַלּוֹן. לא וְיֵהוּא בָּא בַשָּׁעַר, וַתֹּאמֶר: "הֲשָׁלוֹם האם תרצה להיות אתי בשלום? זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו כינוי לגיבור: אתה כמו זימרי שהרג את אלה בן בעשא (מ"א טז) ונעשה מלך אחר כך". לב וַיִּשָּׂא פָנָיו אֶל הַחַלּוֹן, וַיֹּאמֶר: "מִי אִתִּי בא לעזרתי, מִי?" וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים שרים המשרתים את המלכה. לג וַיֹּאמֶר: "(שמטהו) שִׁמְטוּהָ תפילו אותה מן החלון לארץ!" וַיִּשְׁמְטוּהָ, וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל הַקִּיר וְאֶל הַסּוּסִים, וַיִּרְמְסֶנָּה אחד הסוסים דרך עליה. לד וַיָּבֹא וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיֹּאמֶר: "פִּקְדוּ זיכרו נָא אֶת הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ, כִּי בַת מֶלֶךְ איזבל היתה בתו של מלך צידון (מלכים א טז לא) הִיא". לה וַיֵּלְכוּ לְקָבְרָהּ, וְלֹא מָצְאוּ בָהּ כִּי אִם הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם. לו וַיָּשֻׁבוּ וַיַּגִּידוּ לוֹ, וַיֹּאמֶר: "דְּבַר יְהֹוָה הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר: בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל בחלק השדה של נביות יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת בְּשַׂר אִיזָבֶל. לז (והית) וְהָיְתָה נִבְלַת אִיזֶבֶל כְּדֹמֶן כזבל המפוזר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל, אֲשֶׁר לֹא יֹאמְרוּ לא יהיה אפשר להגיד על מה שנשאר מגופה 'זֹאת אִיזָבֶל כיון שעל הגלגולת וכו' שנשאר לא ניכר שהיא איזבל'". {פ}


הערות

  • "וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ" (פסוק ל) - השווה ירמיהו ד ל.
  • כדאי לשלב מפה מדעת מקרא, עמוד תקסז. (אם אין בזה בעייה של זכויות יוצרים)