ביאור:מלכים ב טו
קיצור דרך: a09b15
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב
מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה
מהדורות נוספות של מלכים ב טו
ציון עוזיה. ציון זה, כך משערים, הושם על קברו של עוזיהו בימי בית שני, כאשר התרחבה ירושלים וקברו הועבר למקום אחר. הכתובת (תרגום מארמית): "לכאן הובאו עצמות עוזיה מלך יהודה ואין לפתוח" |
א בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה. ב בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ יְכָלְיָהוּ מִירוּשָׁלָ͏ִם. ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו. ד רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ, עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים לה' בַּבָּמוֹת.
ה
וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת הַמֶּלֶךְ כיון שנכנס לבית המקדש להקטיר קטורת על מזבח הזהב, דבר המותר רק לכהנים (ראה פירוט בדברי הימים ב כו, טז-כא) וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב מחוץ לירושלים, כיון שמצורע צריך לצאת מחוץ לעיר בְּבֵית הַחָפְשִׁית הבית ששהה בו נקרא בית החופשית כי היה חופשי מלהנהיג את המלכות (וחז"ל אמרו שבנה לו בית בבית הקברות), וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שהיה גם האחראי על הארמון שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.
ו
וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֲזַרְיָהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
ז
וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{פ}
ח
בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן יָרָבְעָם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.
ט
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו, לֹא סָר מֵחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.
י
וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָל עָם בפני העם וַיְמִיתֵהוּ, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
יא
וְיֶתֶר דִּבְרֵי זְכַרְיָה, הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
יב
הוּא דְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לעיל י , ל אֶל יֵהוּא לֵאמֹר: "בְּנֵי רְבִיעִים דור רביעי: יהואחז, יהואש, ירבעם, זכריה יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל", וַיְהִי כֵן.
{פ}
יג
שַׁלּוּם בֶּן יָבֵישׁ מָלַךְ בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לְעֻזִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ יֶרַח יָמִים בְּשֹׁמְרוֹן.
יד
וַיַּעַל מְנַחֵם בֶּן גָּדִי מִתִּרְצָה וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן וַיַּךְ אֶת שַׁלּוּם בֶּן יָבֵישׁ בְּשֹׁמְרוֹן, וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
טו
וְיֶתֶר דִּבְרֵי שַׁלּוּם וְקִשְׁרוֹ אֲשֶׁר קָשָׁר, הִנָּם כְּתֻבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
{ס}
טז
אָז יַכֶּה מְנַחֵם אֶת תִּפְסַח עיר ששייכת לארם, על גדות הפרת וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת גְּבוּלֶיהָ והערים שבסביבותיה, מִתִּרְצָה (חוזר לתאר את מְנַחֵם - ראה פסוק יד), כִּי מנחם היכה את כל אנשי תפסח כי מנהיג תפסח לֹא פָתַח את שערי העיר בפני מנחם, וַיַּךְ לכן הוא הכה אותם, אֵת וגם את כָּל הֶהָרוֹתֶיהָ נשים בהריון בִּקֵּעַ.
{פ}
יז
בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ מְנַחֵם בֶּן גָּדִי עַל יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים בְּשֹׁמְרוֹן.
יח
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו.
יט
בָּא בימיו של מנחם הגיע פוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל הָאָרֶץ למלחמה על הארץ וַיִּתֵּן מְנַחֵם לְפוּל אֶלֶף כִּכַּר כָּסֶף, לִהְיוֹת יָדָיו של פול אִתּוֹ לְהַחֲזִיק הַמַּמְלָכָה את ממלכת ישראל בְּיָדוֹ בידיו של מנחם.
כ
וַיֹּצֵא מְנַחֵם אֶת הַכֶּסֶף עַל יִשְׂרָאֵל מישראל, ע"י שהטיל מס עַל כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל לָתֵת לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף לְאִישׁ אֶחָד, וַיָּשָׁב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עָמַד שָׁם בָּאָרֶץ.
כא
וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַחֵם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
כב
וַיִּשְׁכַּב מְנַחֵם עִם אֲבֹתָיו, וַיִּמְלֹךְ פְּקַחְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו.
{פ}
כג
בִּשְׁנַת חֲמִשִּׁים שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ פְּקַחְיָה בֶן מְנַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁנָתָיִם.
כד
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לֹא סָר מֵחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.
כה
וַיִּקְשֹׁר עָלָיו פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ שָׁלִישׁוֹ, וַיַּכֵּהוּ בְשֹׁמְרוֹן בְּאַרְמוֹן בֵּית (מלך) הַמֶּלֶךְ, אֶת אַרְגֹּב וְאֶת הָאַרְיֵה ביחד עם שני גבורים (או קבוצות משמר) ששמם ארגוב ואריה וְעִמּוֹ חֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי גִלְעָדִים, וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
כו
וְיֶתֶר דִּבְרֵי פְקַחְיָה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
{פ}
בסגול ההגליות בימי תגלת פלאסר השלישי. מתוך הערך ההגליות האשוריות |
כז
בִּשְׁנַת חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לַעֲזַרְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים שָׁנָה.
כח
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לֹא סָר מִן חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.
כט
בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן מרג' עיון, מצפון למטולה וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה ראה (ש"ב כ, יד) וְאֶת יָנוֹחַ עיר בגליל העליון וְאֶת קֶדֶשׁ בימינו תל קדש וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה יתכן שהכוונה לכל איזור הגליל, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי, וַיַּגְלֵם הגלה את תושבי הארצות שכבש לארצות זרות להם, כדי להקשות עליהם למרוד, ככל הנראה בגלל מרד המס נגד תגלת פלאסר השלישי אַשּׁוּרָה בדברי הימים א ה כו מפורט לאן בדיוק הגלה אותם באשור.
ל
וַיִּקְשָׁר קֶשֶׁר הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה עַל פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיוֹתָם בֶּן עֻזִיָּה.
לא
וְיֶתֶר דִּבְרֵי פֶקַח וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
{פ}
לב
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה.
לג
בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁא בַּת צָדוֹק.
לד
וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה עֻזִיָּהוּ אָבִיו עָשָׂה.
לה
רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ, עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת. הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית יְהוָה הָעֶלְיוֹן כנראה שער בצפון הר הבית.
לו
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹתָם אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
לז
בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל יְהוָה לְהַשְׁלִיחַ לגרות, לשסות בִּיהוּדָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם, וְאֵת פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ.
לח
וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו, וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{פ}
הערות
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
- "וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֲזַרְיָהוּ ... עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה", "וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹתָם ... עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה" - עוזיהו בדה"ב פרק כו ויותם בפרק כז.
- "לָתֵת לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף לְאִישׁ אֶחָד" (פסוק כ) - 1,000 ככר כסף = 3,000,000 שקל כסף (ישנם 3,000 שקל בכיכר). ומאחר שעל כל "גיבור חיל" הוטלה מכסה של 50 שקל משמע שהיו בישראל אז 60,000 "גיבורי חיל" (ויקיפדיה, בערך מנחם בן גדי)