ביאור:מלכים ב ח
קיצור דרך: a09b08
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב
מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה
מהדורות נוספות של מלכים ב ח
א
וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר לפני שהתחילו שנות הרעב שסופר עליהן לעיל ו, כה אֶל הָאִשָּׁה השונמית (לעיל ד, ח) אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ לֵאמֹר: "קוּמִי וּלְכִי (אתי) אַתְּ וּבֵיתֵךְ, וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי היכן שאת רוצה לגור בחוץ לארץ, כִּי קָרָא יְהוָה לָרָעָב, וְגַם בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים".
ב
וַתָּקָם הָאִשָּׁה וַתַּעַשׂ כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַתֵּלֶךְ הִיא וּבֵיתָהּ וַתָּגָר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים שֶׁבַע שָׁנִים.
ג
וַיְהִי מִקְצֵה שֶׁבַע שָׁנִים וַתָּשָׁב הָאִשָּׁה מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וַתֵּצֵא לִצְעֹק אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּיתָהּ וְאֶל שָׂדָהּ בשנים שנעדרה, מישהו השתלט עליהם.
ד
וְהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר ובדיוק בשעה שהאשה באה למלך הוא דיבר אֶל גֵּחֲזִי נַעַר אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר: "סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע".
ה
וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת הַמֵּת, וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל הַמֶּלֶךְ עַל בֵּיתָהּ וְעַל שָׂדָהּ, וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי: "אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע".
ו
וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ לָאִשָּׁה וַתְּסַפֶּר לוֹ, וַיִּתֶּן לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס שר ממשרתי המלך אֶחָד לֵאמֹר: "הָשֵׁיב אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל תְּבוּאֹת הַשָּׂדֶה התבואות של השדה שאכל אותו אחד שהתיישב שם מִיּוֹם עָזְבָה אֶת הָאָרֶץ וְעַד עָתָּה".
{פ}
ז
וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק להמליך את חזאל למלך ארם במקום בן הדד, כפי שצווה אליהו לעיל מלכים א יט טו וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם חֹלֶה. וַיֻּגַּד לוֹ לֵאמֹר: "בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד הֵנָּה".
ח
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל חֲזָהאֵל בן הדד לשרו הבכיר, חזאל: "קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה וְלֵךְ לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים, וְדָרַשְׁתָּ אֶת יְהוָה מֵאוֹתוֹ מאלישע לֵאמֹר: הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה?".
ט
וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל לִקְרָאתוֹ, וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל טוּב כל מיני מאכלים טובים שנמצאים ב- דַּמֶּשֶׂק, מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל, וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר: "בִּנְךָ תלמידך, עבדיך בֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה?".
י
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע: "לֵךְ אֱמָר (לא) לוֹ לבן הדד כדי לנחם אותו: חָיֹה תִחְיֶה, וְהִרְאַנִי אבל לך אני אומר שהראני יְהוָה כִּי מוֹת יָמוּת".
יא
וַיַּעֲמֵד אֶת פָּנָיו אלישע הסית את פניו כדי שחזאל לא יראה אותו בוכה וַיָּשֶׂם שם את ידיו על פניו עַד בֹּשׁ למשך זמן ארוך, וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים.
יב
וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל: "מַדּוּעַ אֲדֹנִי בֹכֶה?", וַיֹּאמֶר: "כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה: מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ, וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג, וְעֹלְלֵיהֶם ילדים קטנים תְּרַטֵּשׁ תהרוג ע"י שתכה אותם בקרקע או בקיר, וְהָרֹתֵיהֶם נשים בהריון תְּבַקֵּעַ את בטנם".
יג
וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל: "כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב הקטן כמו כלב שמשרת את אדוניו, שהרי אני לא מלך אלא רק שר פשוט כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה?", וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע "הִרְאַנִי יְהוָה אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל אֲרָם".
יד
וַיֵּלֶךְ מֵאֵת אֱלִישָׁע וַיָּבֹא אֶל אֲדֹנָיו. וַיֹּאמֶר לוֹ: "מָה אָמַר לְךָ אֱלִישָׁע?", וַיֹּאמֶר: "אָמַר לִי: חָיֹה תִחְיֶה".
טו
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיִּקַּח חזאל הַמַּכְבֵּר סוג בגד עבה וַיִּטְבֹּל בַּמַּיִם וַיִּפְרֹשׂ עַל פָּנָיו לקרר לו את החום. (ויש מפרשים שהתכוין להמיתו, שכך הבין מדברי אלישע שהוא צריך להמיתו - מלבי"ם) וַיָּמֹת, וַיִּמְלֹךְ חֲזָהאֵל תַּחְתָּיו.
{פ}
טז וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט ובשנת חמש ליהושפט מזמן מלחמת יהושפט ואחאב נגד ארם (מלכים א כב) מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט יהושפט המליך את בנו יהורם בחייו - ר' הערה על פרק א מֶלֶךְ יְהוּדָה. יז בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ, וּשְׁמֹנֶה (שנה) שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם. יח וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב, כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה. יט וְלֹא אָבָה יְהוָה לְהַשְׁחִית להשמיד אֶת יְהוּדָה לְמַעַן דָּוִד עַבְדּוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ לאחיה השילוני (לעיל מ"א יא, לא-לו) לָתֵת לוֹ נִיר נר, קיום לְבָנָיו כָּל הַיָּמִים.
כ
בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה, וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מימי דוד לא היה להם מלך אלא מושל (נציב) מטעם מלכי יהודה.
כא
וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה לצעיר, שם מקום וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ, וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה בשעות החושך, במתקפת פתע וַיַּכֶּה אֶת אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו הסמוכים אליו (להכות את הרחוקים לא היה לו אומץ) וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב של אדום, וַיָּנָס הָעָם החיילים של מלך יהודה, מפחד מאדום לְאֹהָלָיו.
כב
וַיִּפְשַׁע וימרוד אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה עיר בנחלת יהודה סמוך לגבול אדום, וישבו שם מאנשי יהודה, והם מרדו במלך בָּעֵת הַהִיא.
כג
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹרָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
כד
וַיִּשְׁכַּב יוֹרָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.
{פ}
כה
בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה.
כו
בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי היא היתה בת אחאב בן עמרי, וכיון שעמרי גידלה נקראת אל שמו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
כז
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּבֵית אַחְאָב, כִּי חֲתַן בֵּית אַחְאָב הוּא.
כח
וַיֵּלֶךְ אֶת עִם יוֹרָם בֶּן אַחְאָב לַמִּלְחָמָה עִם חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם בְּרָמֹת גִּלְעָד, וַיַּכּוּ אֲרַמִּים אֶת יוֹרָם.
כט
וַיָּשָׁב חזר מהקרב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ הפצעים אשר היכוהו אֲרַמִּים בָּרָמָה, בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם. וַאֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי חֹלֶה הוּא.
{פ}
הערות
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
- "וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹרָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה" (כג) - בדה"ב כא מסופר כיצד אליהו הנביא נוזף בו במכתב, ומנבא לו רעות, ובמהשך כפי שניבא אליהו ליהורם, אויבים שודדים את ארמונו והורגים את משפחתו, והוא חולה במעיו ומת ביסורים. העם קוברים אותו שלא בקברי המלכים.