ביאור:מלכים ב יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a09b17

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים ב יז


א בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים. ב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו. ג עָלָיו עָלָה התקיף אותו שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד מלך כנוע וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה נתן לו מס קבוע. ד וַיִּמְצָא גילה מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר שהושע קשר קשר למרוד בו, אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה, וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. ה וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ למלחמה על כל ערי ישראל, וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. ו בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה, וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי עיין מדי. {פ}
ז וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַיִּירְאוּ עבדו (מלשון יראה) אֱלֹהִים אֲחֵרִים. ח וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ. ט וַיְחַפְּאוּ הוסיפו ואמרו בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן נכונים עַל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל עָרֵיהֶם מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים מגדלאבנים קטן שהנוצר, נוטע העצים בונה כדי לשמור על העצים שלו (כאן בא בהשאלה לתאר עיר קטנה) עַד עִיר מִבְצָר. י וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עצי אשרה, לעבודה זרה, עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן. יא וַיְקַטְּרוּ שָׁם בְּכָל בָּמוֹת, כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר הֶגְלָה יְהוָה מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲשׂוּ דְּבָרִים רָעִים לְהַכְעִיס אֶת יְהוָה. יב וַיַּעַבְדוּ הַגִּלֻּלִים את הפסלים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם: לֹא תַעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. יג וַיָּעַד היתרה יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל (נביאו) נְבִיאֵי כָל חֹזֶה נביא וביד כל חוזה לֵאמֹר: שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם, וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים. יד וְלֹא שָׁמֵעוּ, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיהֶם. טו וַיִּמְאֲסוּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אֲבוֹתָם וְאֵת עֵדְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ עשו מעשי הבל וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם. טז וַיַּעַזְבוּ אֶת כָּל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה (שנים) שְׁנֵי עֲגָלִים שני עגלים העשויים יציקת נחושת (והכונה לעגלים שעשה ירבעם בן נבט - מלכים ב י כט), וַיַּעֲשׂוּ אֲשֵׁירָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבָּעַל. יז וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ סוג של כישוף, וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ. יח וַיִּתְאַנַּף התרגז יְהוָה מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו, לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה וכן בינימין, שמעון ולוי, ואנשים מאפריים ומנשה (דברי הימים ב טו ט) שהם טפלים ליהודה לְבַדּוֹ. יט גַּם יְהוּדָה לֹא שָׁמַר אֶת מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ. כ וַיִּמְאַס יְהוָה בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל וַיְעַנֵּם וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים בוזזים, עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם מִפָּנָיו. כא כִּי קָרַע יִשְׂרָאֵל קרעו ופילגו את המלוכה מֵעַל בֵּית דָּוִד וַיַּמְלִיכוּ אֶת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, (וידא) וַיַּדַּח יָרָבְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי יְהוָה וְהֶחֱטֵיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה. כב וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה, לֹא סָרוּ מִמֶּנָּה. כג עַד אֲשֶׁר הֵסִיר יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה יום כתיבת הספר, או המקור שעמד בפני עורכי הספר. {פ}
כד וַיָּבֵא הגלה אנשים מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם, וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן השתלטו על איזור שומרון וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ. כה וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם, לֹא יָרְאוּ אֶת יְהוָה, וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם. כו וַיֹּאמְרוּ פקידי מלך אשור לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר: הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר בגלל ש- אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. כז וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר: הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם, וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. כח וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל, וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת יְהוָה באופן שישראל יראו את השם כשישבו בשומרון, שהוא עבודת השם בשיתוף עם עבודה זרה, (האמינו בה' ועבדו את העבודה זרה בתור אמצעי ביניים לה'). דבר זה אסור ליהודים אך מותר לגויים, ולכן ה' קיבל את זה.. כט וַיִּהְיוּ עֹשִׂים עובדים גּוֹי גּוֹי אומה ואומה אֱלֹהָיו, וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים היהודים שגרו בשומרון גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם. ל וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת אלילים בבליים וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל אליל בבלי, וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא אליל בבלי נוסף. לא וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז אליל שעבדוהו בני עילם וְאֶת תַּרְתָּק, וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ (אלה) אֱלֹהֵי (ספרים) סְפַרְוָיִם. לב וַיִּהְיוּ יְרֵאִים אֶת יְהוָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם מכולם כֹּהֲנֵי בָמוֹת וַיִּהְיוּ עֹשִׂים לָהֶם לכולם, את הקורבנות שלהם בְּבֵית הַבָּמוֹת. לג אֶת יְהוָה הָיוּ יְרֵאִים, וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים, כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם עשרת השבטים אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתָם מִשָּׁם.

לד עַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם עשרת השבטים עֹשִׂים כַּמִּשְׁפָּטִים הָרִאשֹׁנִים כמו שעשו בהיותם בארץ ישראל, אֵינָם יְרֵאִים אֶת יְהוָה שאסר ליהודים לעבוד בשיתוף וְאֵינָם עֹשִׂים כְּחֻקֹּתָם וּכְמִשְׁפָּטָם וְכַתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר שָׂם שְׁמוֹ ה' קרא לו (בראשית לב כט) יִשְׂרָאֵל. לה וַיִּכְרֹת יְהוָה אִתָּם בְּרִית וַיְצַוֵּם לֵאמֹר: לֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא תִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְלֹא תַעַבְדוּם וְלֹא תִזְבְּחוּ לָהֶם. לו כִּי אִם אֶת יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה אֹתוֹ תִירָאוּ, וְלוֹ תִשְׁתַּחֲווּ וְלוֹ תִזְבָּחוּ. לז וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַב לָכֶם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת כָּל הַיָּמִים, וְלֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. לח וְהַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם לֹא תִשְׁכָּחוּ, וְלֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. לט כִּי אִם אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תִּירָאוּ, וְהוּא יַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיכֶם. מ וְלֹא שָׁמֵעוּ, כִּי אִם כְּמִשְׁפָּטָם הָרִאשׁוֹן הֵם עֹשִׂים.

מא וַיִּהְיוּ הַגּוֹיִם חוזר לשומרונים הָאֵלֶּה יְרֵאִים אֶת יְהוָה וְאֶת פְּסִילֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים, גַּם בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם הֵם עֹשִׂים עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}