ביאור:מלכים א יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a09a14

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים א יד


א בָּעֵת הַהִיא חָלָה אֲבִיָּה בֶן יָרָבְעָם. ב וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם לְאִשְׁתּוֹ: קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית התחפשי וְלֹא יֵדְעוּ כִּי (אתי) אַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם, וְהָלַכְתְּ שִׁלֹה, הִנֵּה שָׁם אֲחִיָּה הַנָּבִיא, הוּא דִבֶּר עָלַי הוא ניבא עלי שאהיה לְמֶלֶךְ עַל הָעָם הַזֶּה. ג וְלָקַחַתְּ כמתנה לנביא בְּיָדֵךְ עֲשָׂרָה לֶחֶם וְנִקֻּדִים סוג של מאפה וּבַקְבֻּק דְּבַשׁ וּבָאת אֵלָיו, הוּא יַגִּיד לָךְ מַה יִּהְיֶה לַנָּעַר לאביה, הבן שלנו. ד וַתַּעַשׂ כֵּן אֵשֶׁת יָרָבְעָם וַתָּקָם וַתֵּלֶךְ שִׁלֹה וַתָּבֹא בֵּית אֲחִיָּה, וַאֲחִיָּהוּ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת כִּי קָמוּ עמדו, עצרו מלראות עֵינָיו מִשֵּׂיבוֹ בגלל גילו המופלג. {ס}
ה וַיהוָה אָמַר אֶל אֲחִיָּהוּ: "הִנֵּה אֵשֶׁת יָרָבְעָם בָּאָה לִדְרֹשׁ דָּבָר מֵעִמְּךָ אֶל בְּנָהּ כִּי חֹלֶה הוּא, כָּזֹה וְכָזֶה תְּדַבֵּר אֵלֶיהָ, וִיהִי כְבֹאָהּ וְהִיא מִתְנַכֵּרָה תתנהג כנוכריה, תסתיר את העובדה שהיא אשת המלך". ו וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲחִיָּהוּ אֶת קוֹל רַגְלֶיהָ בָּאָה כשהיא באה בַפֶּתַח, וַיֹּאמֶר: "בֹּאִי אֵשֶׁת יָרָבְעָם, לָמָּה זֶּה אַתְּ מִתְנַכֵּרָה וְאָנֹכִי שָׁלוּחַ נשלחתי, על ידי ה' אֵלַיִךְ קָשָׁה לאמר לך דברים קשים. ז לְכִי אִמְרִי לְיָרָבְעָם, כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִתּוֹךְ הָעָם, וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. ח וָאֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מִבֵּית דָּוִד וָאֶתְּנֶהָ לָךְ, וְלֹא הָיִיתָ כְּעַבְדִּי דָוִד אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְו‍ֹתַי וַאֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרַי בְּכָל לְבָבוֹ לַעֲשׂוֹת רַק הַיָּשָׁר בְּעֵינָי. ט וַתָּרַע לַעֲשׂוֹת מִכֹּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמַסֵּכוֹת לְהַכְעִיסֵנִי, וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ אל מאחורי הגב שלך, כדבר שאין בו צורך. {ס}

Phragmites australis Schilfrohr.jpg
"כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם" (פסוק טו) - קנה מצוי

י לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל בֵּית יָרָבְעָם, וְהִכְרַתִּי אמית לְיָרָבְעָם מַשְׁתִּין בְּקִיר את כל הגברים במשפחתו, עָצוּר וְעָזוּב ועבד (שתופסים, עוצרים אותו) ובן חורין (שעוזבים אותו לנפשו) בְּיִשְׂרָאֵל בפירסום גדול, וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל כמו אדם ששורף את הצואה, שהוא שורף אותה עַד תֻּמּוֹ. יא הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם, כִּי יְהוָה דִּבֵּר. יב וְאַתְּ קוּמִי לְכִי לְבֵיתֵךְ, בְּבֹאָה כאשר יבואו, יכנסו רַגְלַיִךְ הָעִירָה וּמֵת הַיָּלֶד. יג וְסָפְדוּ לוֹ כָל יִשְׂרָאֵל, וְקָבְרוּ אֹתוֹ, כִּי זֶה לְבַדּוֹ שהרי רק ילד זה (בניגוד לאחרים שיאכלו אותם הכלבים והעופות) יָבֹא לְיָרָבְעָם אֶל קָבֶר, יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב אֶל יְהוָה שעשה למען ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּבֵית יָרָבְעָם. יד וְהֵקִים יְהוָה לוֹ לעצמו מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת בֵּית יָרָבְעָם זֶה הַיּוֹם באותו היום בו יומלך, וּמֶה גַּם עָתָּה וגם יכרית את הנולדים לבית ירבעם מעכשיו והלאה. טו וְהִכָּה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם כמו קנה המתנדנד מהרוח (אך לא נשבר), וְנָתַשׁ ויעקור אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם, וְזֵרָם יפזר אותם מֵעֵבֶר לַנָּהָר, יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם עצי האשרה, לשם עבודה זרה מַכְעִיסִים ובכך הם מכעיסים אֶת יְהוָה. טז וְיִתֵּן יתן לפני האויבים אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּגְלַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל".
יז וַתָּקָם אֵשֶׁת יָרָבְעָם וַתֵּלֶךְ וַתָּבֹא תִרְצָתָה, הִיא בָּאָה בְסַף הַבַּיִת וְהַנַּעַר מֵת. יח וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֲחִיָּהוּ הַנָּבִיא.
יט וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם אֲשֶׁר נִלְחַם וַאֲשֶׁר מָלָךְ, הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים זכרונות הדברים שקרו בכל ימי שילטונם של לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. כ וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יָרָבְעָם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וַיִּשְׁכַּב עִם אֲבֹתָיו, וַיִּמְלֹךְ נָדָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}
כא וּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּיהוּדָה, בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ, וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ‍ִם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית מארץ עמון. כב וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ עוררו את קינאתו של ה'   יותר מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם בְּחַטֹּאתָם אֲשֶׁר חָטָאוּ. כג וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים, עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן. כד וְגַם קָדֵשׁ גברים ש'הוקדשו' לעבודה זרה, זנות או שכב זכור, ויתכן שפירושו מקדש לאלה קדש (קטש) הָיָה בָאָרֶץ, עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

Stele of Qadesh upper-frame.jpg
"וְגם קָדֵש הָיָה בָּאָרֶץ" (פסוק כד) - האלה קדש (קטש)

{פ}
כה וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, עָלָה (שושק) שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם. כו וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה. כז וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם במקום מגיני הזהב מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת, וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים בידי השרים שהיו ממונים על הרצים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ. כח וַיְהִי מִדֵּי בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה, יִשָּׂאוּם הָרָצִים יסחבו הרצים את המגינים (לאחר שמלך עבר, ואין צורך במגינים כקישוט) וֶהֱשִׁיבוּם אֶל תָּא הָרָצִים הלישכה שלהם (כדי לשמור עליהם שם). כט וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. ל וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים. לא וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית, וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}