ביאור:מלכים א ז
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב
מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה
א
וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וַיְכַל אֶת כָּל בֵּיתוֹ.
ב
וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן שעשוי מעצים מיער הלבנון, ומדובר כנראה במבנה שהיה חלק מארמון שלמה
להרחבה: מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ, עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי שורות של עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת לוחות עץ שציפו את הקורות (או: ענפים כרותים של עץ ארז, כולל עליהם המחטניים, לתת תחושה לנמצא בבית כאילו הוא ביער של עצי ארז - ע"פ נ' הראובני) אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים.
ג
וְסָפֻן כוסה בלוחות עץ בָּאֶרֶז מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת את החדרים שהיו מעל העמודים אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה זה מספר לוחות העץ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר ארבעת טורי העמודים שהוזכרו בפסוק הקודם חילקו את הבית לשלושה חלקים. כל אחד מהם קורה ב-15 לוחות (3X15=45).
ד
וּשְׁקֻפִים חלונות פתוחים שְׁלֹשָׁה טוּרִים, וּמֶחֱזָה כל חלון היה מכוון אֶל מֶחֱזָה אל מול החלונות שבקירות האחרים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים כך בשלושה מהקירות המקיפים את הבית.
ה
וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים הייתה להם צורה מלבנית שָׁקֶף וחלון ליד הדלת לראות דרכו את מי שמבקש להיכנס, וּמוּל וגם החלונות הקטנים שליד הדלתות (כמו החלונות בפסוק הקודם) היו מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.
ו
וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים מבואה לבית יער הלבנון עָשָׂה - חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ, וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם והאולם היה ממזרח לבית יער הלבנון, וְעַמֻּדִים ושני עמודים גדולים לקישוט (בדומה לשני עמודי המקדש, להלן פסוק טו) וְעָב וקורת עץ גדולה מחברת ביניהם עַל פְּנֵיהֶם ממזרח לאולם ולבית.
ז
וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם, אֻלָם הַמִּשְׁפָּט המכונה גם "אולם המשפט", עָשָׂה, וְסָפוּן בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד הַקַּרְקָע מקיר לקיר (ציפוי לוחות הארז היה על הרצפה, כעין פרקט).
ח
וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר יֵשֶׁב היה גר (אוכל וישן) שָׁם, חָצֵר הָאַחֶרֶת היה מוקף בחצר שאיננה החצר הגדולה שבפסוק יב, מִבֵּית לָאוּלָם החצר הזאת הייתה מבפנים לאולם העמודים ואולם הכסא, כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה ביתו של שלמה נבנה באותו סגנון של אולם העמודים. וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה.
ט
כָּל אֵלֶּה המבנים שתוארו לעיל היו עשויים אֲבָנִים יְקָרֹת כבדות כְּמִדֹּת גָּזִית במידה המקובלת לאבן מסותתת מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה שניסרו אותן במסור מִבַּיִת וּמִחוּץ, וּמִמַּסָּד כל האבנים שעשו מהן את הקיר, החל מהאבנים בבסיס הקיר (מלשון יסוד) עַד הַטְּפָחוֹת האבנים הסמוכות לתקרה, וּמִחוּץ כולל הקירות שמחוץ לבית עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה.
י
וּמְיֻסָּד וכל המבנים עמדו על בסיס של אֲבָנִים יְקָרוֹת, אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת.
יא
וּמִלְמַעְלָה ועל אבני הבסיס אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית במידה המקובלת לאבן מסותתת, וָאָרֶז.
יב
וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב, שְׁלֹשָׁה טוּרִים נדבכים (כמו לעיל ו, לו) גָּזִית, וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים, וְלַחֲצַר וכך בנו גם את חצר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת.
{פ}
| הדמיית תלת-מימד של המקדש. העמודים במרכז התמונה |
יג וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח ביקש שישלחו אליו אֶת חִירָם אומן (ששמו כשם המלך) מִצֹּר. יד בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא, מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי היה (לפני שנפטר) תושב העיר צור (ואולי לכן כינה את בנו בשם 'חירם', כשם מלך צור). כנראה היה נוכרי, אך יש מפרשים שהיה יהודי ובכל זאת גר בצור, חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת. וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת. וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ. טו וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת, שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד, וְחוּט סרט מדידה (לחישוב ההיקף) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב יקיף (ההיקף היה 12 אמות, כלומר הקוטר היה בערך 4 אמות) אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי וכן את הראשון (כל מה שנאמר לגבי אחד העמודים נכון גם לגבי השני). טז וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק יצוקות נְחֹשֶׁת - חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יז שְׂבָכִים עלי כותרת שקישטו את הכותרת מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה מקלעת, סריגה גְּדִלִים חוטים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת קלועים לשרשרת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים - שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יח וַיַּעַשׂ סיים את הכנתם (על ידי הקישוטים) אֶת הָעַמּוּדִים, וּשְׁנֵי טוּרִים שורות של רימונים (על פי דברי הימים ב ד יג) סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים העמודים (שאותם מקשטים הרימונים), וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יט וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן צורה של שושנה בָּאוּלָם כמו הפרחים שגולפו בקירות האולם, אַרְבַּע אַמּוֹת כל זאת בארבע האמות התחתונות של הכותרות. כ וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים גַּם מִמַּעַל באמה העליונה מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן ממול אמצע הכותרת אֲשֶׁר לְעֵבֶר (שבכה) הַשְּׂבָכָה, וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טֻרִים מסודרים בשני טורים סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית של העמוד השני (וגם של הראשון). כא וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל למזרח האולם, שממנו נכנסים להיכל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי הדרומי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין מלשון הכנה, שיכון הבית לעולם, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז בו עוז, יתן ה' בבית זה גבורה וקיום. כב וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן, וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים.
| ים של שלמה, ים הנחושת |
כג
וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם כיור גדול מוּצָק, עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ מקצה לקצה, הקוטר עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ, (וקוה) וְקָו ההיקף (השווה ל2πr - בערך פי 3 מהקוטר) שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב.
כד
וּפְקָעִים תבליטים של ניצני פרחים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ, עֶשֶׂר בָּאַמָּה עשרה תבליטים בכל אמה מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב, שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ נעשו באותה יציקה עם כל הים (לא הוכנו בנפרד והודבקו).
כה
עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר, שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה, וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה, וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה, וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה לכיוון מרכז הכיור.
כו
וְעָבְיוֹ עובי הדופן של הים טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן עלי פרח שושנה המתכופפים קצת לאחור מגביע הפרח, אַלְפַּיִם בַּת מידה של נוזלים, 3 סאים (ומכאן ש"אַלְפַּיִם בַּת" הם בערך 50,000 ליטר) יָכִיל.
{פ}
כז
וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּכֹנוֹת עגלות, בסיס לכיורים על גלגלים עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת, אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת, וְאַרְבַּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ.
כח
וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנָה: מִסְגְּרֹת דפנות לָהֶם, וּמִסְגְּרֹת והמסגרות היו בֵּין הַשְׁלַבִּים מוקפות במוטות מתכת (מסגרת, שלד).
כט
וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיוֹת, בָּקָר צורות של שוורים וּכְרוּבִים, וְעַל הַשְׁלַבִּים כֵּן מִמָּעַל על השלבים היה כָן, בסיס, וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר לֹיוֹת קישוט מלווה מַעֲשֵׂה מוֹרָד קישוט שרידדו אותו, ריקעו.
ל
וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי גלגלי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת וְסַרְנֵי וצירי נְחֹשֶׁת, וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו הצלעות של המכונה מבפנים כְּתֵפֹת לָהֶם היו להם בליטות מעל הגלגלים כדי לתפוס את הכיור מִתַּחַת לַכִּיֹּר, הַכְּתֵפֹת יְצֻקוֹת נוצרו ביציקה אחת עם כל הכלי מֵעֵבֶר אִישׁ מהצד החיצוני שלהן לֹיוֹת היו קישוטים מלווים.
לא
וּפִיהוּ השפה של הכָן מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת פי הכותרת עלה מבפנים וָמַעְלָה בָּאַמָּה בגובה של אמה, וּפִיהָ והשפה של הכותרת עָגֹל מַעֲשֵׂה כֵן כמו עשייתו של הכָן אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה בגובה של אמה וחצי, וְגַם עַל פִּיהָ מִקְלָעוֹת, וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם אבל הדפנות היו מְרֻבָּעוֹת לֹא עֲגֻלּוֹת.
לב
וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים לְמִתַּחַת שמתחת לַמִּסְגְּרוֹת וִידוֹת הָאוֹפַנִּים והחיבורים בין הציר לחישוק האופן בַּמְּכוֹנָה היו יצוקים ביחד, ומחוברים למכונה, וְקוֹמַת גובה, קוטר הָאוֹפַן הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה.
לג
וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה הגלגלים במרכבת המלך, יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם חגורת המתכת הפנימית וְחִשֻּׁקֵיהֶם חגורת המתכת החיצונית וְחִשֻּׁרֵיהֶם העיגול הפנימי הַכֹּל מוּצָק.
לד
וְאַרְבַּע כְּתֵפוֹת ראה פסוק ל אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמְּכֹנָה הָאֶחָת, מִן הַמְּכֹנָה יצוקות יחד עם המכונה כְּתֵפֶיהָ.
לה
וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה זר בגובה חצי אמה עָגֹל סָבִיב, וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יְדֹתֶיהָ ידיות שאוחזים בהן כשמסיעים את המכונה וּמִסְגְּרֹתֶיהָ ראה פסוק כח מִמֶּנָּה יהיו יצוקים יחד איתה.
לו
וַיְפַתַּח גילף (חירם) עַל הַלֻּחֹת יְדֹתֶיהָ ועל הידיות וְעַל (ומסגרתיה) מִסְגְּרֹתֶיהָ כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת, כְּמַעַר אִישׁ כפי השטח החלק והחשוף של כל לוח וְלֹיוֹת סָבִיב.
לז
כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת, מוּצָק אֶחָד מִדָּה אַחַת קֶצֶב אֶחָד לְכֻלָּהְנָה.
{ס}
לח
וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת, אַרְבָּעִים בַּת כ-1000 ליטר (קוּבּ מים) יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת.
לט
וַיִּתֵּן אֶת הַמְּכֹנוֹת, חָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִיָּמִין, וְחָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאֶת הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית הדרומית קֵדְמָה מזרחה מִמּוּל נֶגֶב משוך מעט צפונה, כך שהיה מול הצד הדרומי.
{ס}
מ וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת סירים להוצאת דשן המזבח וְאֶת הַיָּעִים כלים לגריפת הדשן וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת כלים לזריקת הדם. וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית לבית יְהוָה. מא עַמֻּדִים - שְׁנַיִם, וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים - שְׁתָּיִם, וְהַשְּׂבָכוֹת - שְׁתַּיִם, לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים. מב וְאֶת הָרִמֹּנִים - אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת, שְׁנֵי טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת, לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים. מג וְאֶת הַמְּכֹנוֹת עָשֶׂר, וְאֶת הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל הַמְּכֹנוֹת. מד וְאֶת הַיָּם הָאֶחָד, וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר תַּחַת הַיָּם. מה וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל הַכֵּלִים (האהל) הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה, נְחֹשֶׁת מְמֹרָט ממורקת, מבריקה.
| כיכר הירדן - המישור בו מתחתר נהר הירדן |
מו
בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה באדמה עבה, בטיט, בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן.
מז
וַיַּנַּח הניח במחסן המקדש שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַכֵּלִים, מֵרֹב מְאֹד מְאֹד ובגלל שהם היו רבים וגדולים מאוד, לֹא נֶחְקַר לא היה אפשר להעריך את מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת.
מח
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה: אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב, וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים - זָהָב.
מט
וְאֶת הַמְּנֹרוֹת בנוסף על מנורת המקדש, חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול, לִפְנֵי הַדְּבִיר - זָהָב סָגוּר. וְהַפֶּרַח הפרחים שקישטו את המנורה וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם - זָהָב.
נ
וְהַסִּפּוֹת קערות לנסכים וְהַמְזַמְּרוֹת מעין מספריים שמסדרים איתן את הפתילות במנורה וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת - זָהָב סָגוּר, וְהַפֹּתוֹת כוסות קטנות בהן מונחים צירי הדלת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים המוליכות מההיכל לקודש הקודשים לְדַלְתֵי הַבַּיִת וכן לדלתות המוליכות מהאולם לַהֵיכָל - זָהָב.
{פ}
נא
וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית לבית יְהוָה. וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו שנשאר מהחומרים שהקדיש דוד לבניית המקדש, אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה.
{פ}
<< · ביאור:מלכים א · ז · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- פסוקים א-יב מפסיקים את תיאור בניית המקדש לטובת תיאור ארמון המלך ונספחיו. נראה שיש כאן ביקורת על סדר העדיפויות של שלמה, ובפרט שמודגש שבניית המקדש ארכה 7 שנים בעוד "וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה" וכן שאורכו ורוחבו של בית יער הלבנון גדולים מאלו של המקדש. יש לשים לב גם לביטוי "אבנים יקרות" החוזר כאן 3 פעמים. ראו גם "עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית ה'" בתחילת פרק ג והערת שוליים שם. על הקירבה בין הארמון לבית המקדש ניתן למצוא ביקורת בנבואת יחזקאל (מג, ז-ח) בכך שלעתיד לבא הם לא יהיו סמוכים: "אֶת מְקוֹם כִּסְאִי ... וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי, הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם ... בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם".
- "וּמִמַּסָּד כל האבנים שעשו מהן את הקיר, החל מהאבנים בבסיס הקיר (מלשון יסוד) עַד הַטְּפָחוֹת האבנים הסמוכות לתקרה" (פסוק ט) - הפסוק הפך לביטוי, ומשלב שמות של שני יישובים סמוכים (ודוקא מסד יותר גבוה) ושני בנקים. (להרחבה: לירון מרוז, אתר 929)
- "וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו, אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים, נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה' " (פסוק נא) - בדברי הימים מוזכרת תרומתו הרבה של דוד (ר' דברי הימים א יח ח, פרק כב במלואו וסוף פרק כח) ונראה שספר מלכים בכוונה ממעט בכך. נראה שהדבר תלוי בסיבה לכך שהמקדש לא נבנה בימי דוד: אם הסיבה היא אישית - ידי דוד מלאות דם - הרי שדוד יכול להכין חומרים לבניית המקדש, ובלבד שהמקדש לא ייקרא על שמו. ספר שמואל וספר מלכים לעומת זאת, מדגישים את בעיית העיתוי - יש לייצב את הממלכה לפני תחילת פרויקט הבנייה - הרי שיש להצניע את העובדה שדוד החל כבר בחייו להכין חומרים וכלים למקדש.
ראו גם
- תיאור כלי הנחושת מפורט מאוד, אף יותר מאשר תיאור כלי הזהב. הרב בזק מנתח את הזיקה המבנית שבין מראה המרכבה ביחזקאל לכלי הנחושת המתוארים כאן, וטוען כי כלים אלו שימשו כביטוי סמלי לנוכחות השכינה בחצר המקדש ולמוכנותה לצאת לגלות, במידת הצורך.