ביאור:מלכים א כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: a09a22

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים א כב


א וַיֵּשְׁבוּ ישראל וארם שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֵין מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל. {פ}

Aegis with incrusted eyes N3960 mp3h8698.jpg
"וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל" (יא) - במזרח הקדום נעשה שימוש בכתר קרניים ליצג כח, בדומה לחיות הבר החזקות, ובדומה לקרני השמש.

ב וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, וַיֵּרֶד מירושלים הגבוהה, לכיוון שומרון יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אחאב. ג וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל עֲבָדָיו: "הַיְדַעְתֶּם כִּי לָנוּ שהיתה שייכת לנו העיר רָמֹת גִּלְעָד, וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים שותקים, נמנעים מִקַּחַת אֹתָהּ מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם". ד וַיֹּאמֶר אֶל יְהוֹשָׁפָט: "הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה רָמֹת גִּלְעָד?", וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: "כָּמוֹנִי כָמוֹךָ, כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ, כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ". ה וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: "דְּרָשׁ תשאל (באמצעות נביא) נָא כַיּוֹם העת הזאת, עכשיו אֶת דְּבַר יְהוָה". ו וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּבִיאִים נביאי שקר, שכביכול מתקשרים עם ה' כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "הַאֵלֵךְ עַל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם אֶחְדָּל או אמנע?", וַיֹּאמְרוּ: "עֲלֵה, וְיִתֵּן אֲדֹנָי ה' ימסור את רמות גלעד בְּיַד הַמֶּלֶךְ". ז וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט: "הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה עוֹד עוד נביא ה' (יהושפט לא רצה להגיד בפירוש שכל אלו הם נביאי שקר, כדי לא להעליב את אחאב), וְנִדְרְשָׁה מֵאוֹתוֹ?". ח וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט: "עוֹד ישנו עוד אִישׁ אֶחָד לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה מֵאֹתוֹ, וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע, מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה ראה לעיל, סוף פרק כ", וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט: "אַל יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן". ט וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל סָרִיס שר המשרת בארמון אֶחָד, וַיֹּאמֶר: "מַהֲרָה תמהר לקרא ל- מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָה". י וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ, מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בגדי מלכות, בְּגֹרֶן בשטח המישורי לדישת התבואה וזרייתה (ראה בויקיפדיה) פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן הנמצאת ליד פתח שער העיר שומרות, וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם. יא וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה כנראה ממנהיגי נביאי השקר קַרְנֵי בַרְזֶל קרניים עשויות מברזל, כסמל של עוצמה, וַיֹּאמֶר: "כֹּה אָמַר יְהוָה: בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם עַד כַּלֹּתָם". יב וְכָל הַנְּבִאִים נִבְּאִים כֵּן לֵאמֹר: "עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד וְהַצְלַח, וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ". יג וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא מִיכָיְהוּ למיכיהו, דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר: "הִנֵּה נָא דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד טוֹב אֶל הַמֶּלֶךְ, יְהִי נָא (דבריך) דְבָרְךָ כִּדְבַר אַחַד מֵהֶם וְדִבַּרְתָּ טּוֹב". יד וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ: "חַי יְהוָה לשון של שבועה, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה אֵלַי, אֹתוֹ אֲדַבֵּר". טו וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו: "מִיכָיְהוּ, הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם נֶחְדָּל?", וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "עֲלֵה וְהַצְלַח, וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ". טז וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ: עַד כַּמֶּה פְעָמִים זה כמה פעמים (כמו: אני חוזר ומדגיש) אֲנִי מַשְׁבִּעֶךָ, אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אלא רק אֱמֶת בְּשֵׁם יְהוָה". יז וַיֹּאמֶר: "רָאִיתִי בחזון נבואה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפֹצִים אֶל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה, וַיֹּאמֶר יְהוָה וה' הסביר לי: לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה אין לצאן הזה אדון, רועה. אך למרות זאת... יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם". יח וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ: לוֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע". יט וַיֹּאמֶר מיכיהו לאחאב: "לָכֵן שְׁמַע דְּבַר יְהוָה. רָאִיתִי אֶת יְהוָה יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. כ וַיֹּאמֶר יְהוָה: מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד? וַיֹּאמֶר זֶה מלאך מסויים בְּכֹה בדרך כזאת וכזאת וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה. כא וַיֵּצֵא הָרוּחַ מלאך מסוים, אולי זה המכונה "השטן" באיוב וזכריה וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר: 'אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ', וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: 'בַּמָּה?'. כב וַיֹּאמֶר: 'אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו', וַיֹּאמֶר: 'תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל תצליח בכך, צֵא וַעֲשֵׂה כֵן'. כג וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה, וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה". כד וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה וַיַּכֶּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי, וַיֹּאמֶר: "אֵי זֶה עָבַר באיזו דרך עברה רוּחַ יְהוָה מֵאִתִּי לְדַבֵּר אוֹתָךְ?!". כה וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ: "הִנְּךָ רֹאֶה אתה בוודאי רואה במראה הנבואה (בלעג) בַּיּוֹם הַהוּא את אשר יקרה ביום ההפסד במלחמה, אֲשֶׁר תָּבֹא שתאלץ להכנס חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵה". כו וַיֹּאמֶר לסריס שהביא את מיכיהו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: "קַח אֶת מִיכָיְהוּ וַהֲשִׁיבֵהוּ תחזיר אותו לאנשים האחראים על בית הכלא (הוא היה במעצר גם לפני כן) אֶל אָמֹן שַׂר הָעִיר, וְאֶל יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ. כז וְאָמַרְתָּ: כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: שִׂימוּ אֶת זֶה בֵּית הַכֶּלֶא, וְהַאֲכִילֻהוּ לֶחֶם לַחַץ בכמות קטנה וּמַיִם לַחַץ עַד בֹּאִי בְשָׁלוֹם עד שאחזור בשלום מהמלחמה". כח וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ: "אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, לֹא דִבֶּר יְהוָה בִּי באמצעותי", וַיֹּאמֶר מיכיהו קרא בקול גדול: "שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם שמעו זאת כל השבטים, והיו עדים לדברים שאמרתי!".

כט וַיַּעַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה רָמֹת גִּלְעָד. ל וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט: "הִתְחַפֵּשׂ אני אתחפש וָבֹא בַמִּלְחָמָה ואבוא למלחמה וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ אך אתה בא בא בבגדי המלכות הרגילים שלך", וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה. לא וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ, שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם, לֵאמֹר: "לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת קָטֹן בחיילים הפשוטים וְאֶת גָּדוֹל וגם לא במפקדים הבכירים, כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ". לב וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת יְהוֹשָׁפָט, וְהֵמָּה אָמְרוּ: "אַךְ אכן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא!", וַיָּסֻרוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם, וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט. לג וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב כִּי לֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא, וַיָּשׁוּבוּ מֵאַחֲרָיו. לד וְאִישׁ אחד מחיילי ארם או ישראל (לפי חז"ל מדובר בנעמן שר צבא מלך ארם) מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ, וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן במקום החיבור שבין חלקי השיריון השונים, וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ לנהג המרכבה שלו: "הֲפֹךְ יָדְךָ הפנה את המרכבה לאחור וְהוֹצִיאֵנִי מִן הַמַּחֲנֶה מהקו הראשון של המלחמה (אל העורף, משם ימשיך לפקד על החיילים) כִּי הָחֳלֵיתִי נפצעתי". לה וַתַּעֲלֶה הסתלקה, הסתיימה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד מועמד, החזיקו אותו במצב של עמידה, כדי שחיילים לא יבחינו בכך שהוא נפצע בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח מול אֲרָם, וַיָּמָת בָּעֶרֶב, וַיִּצֶק נזל דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב. לו וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה קול של כרוז בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ עם שקיעת השמש, כשהתחיל להיות חשוך וישראל יכלו לברוח בחסות החשיכה לֵאמֹר: "אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ". לז וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ וַיָּבוֹא הביאו את גופתו ל- שֹׁמְרוֹן, וַיִּקְבְּרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשֹׁמְרוֹן. לח וַיִּשְׁטֹף הנהג של מרכבת המלך ניקה (מדמו של המלך) אֶת הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן, וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ בבריכת שומרון, שמימיה נתלכלכו מהדם, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר לעיל כא, יט. לט וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, וּבֵית הַשֵּׁן ארמון שקירותיו מקושטים בשיני פיל אֲשֶׁר בָּנָה, וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. מ וַיִּשְׁכַּב אַחְאָב עִם אֲבֹתָיו, וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}
מא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אָסָא מָלַךְ עַל יְהוּדָה, בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מב יְהוֹשָׁפָט בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ, וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי. מג וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ בדרכיו הטובים של אָסָא אָבִיו, לֹא סָר מִמֶּנּוּ, לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה. מד אַךְ הַבָּמוֹת מזבחות שהקימו העם במקומות שונים (לעבודת ה') לֹא סָרוּ, עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת. מה וַיַּשְׁלֵם יְהוֹשָׁפָט עִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מו וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט, וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַאֲשֶׁר נִלְחָם, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. מז וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ את שארית מנהגי הניאוף והזנות שהיו בארץ אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו, בִּעֵר מִן הָאָרֶץ. מח וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ אלא משנה למלך, ניצבים שמינה דוד (שמואל ב ח יד). מט יְהוֹשָׁפָט (עשר) עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב, וְלֹא הָלָךְ אך האוניות לא שטו, כִּי (נשברה) נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר ליד חוף ים סוף (מפרץ אילת). נ אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט: "יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת באוניות שנשברו, לאחר שנעזור לך לתקן אותן", וְלֹא אָבָה יְהוֹשָׁפָט. נא וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו, וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. {ס}
נב אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם. נג וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְדֶרֶךְ אִמּוֹ, וּבְדֶרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. נד וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, וַיַּכְעֵס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • קרב בין אחאב לאשור שארע לפני המלחמה בארם, אך משום מה לא מוזכר במקרא, הונצח במונולית מכורח. המונולית מכורח הוא מצבה הנושאת כתובת מלכותית של שלמנאסר השלישי מלך אשור המתארת את מלחמותיו כשברקע הכתובת חרוטה דמותו של שלמנאסר. הקרב האחרון המתואר בכתובת הוא קרב קרקר (853 לפנה"ס), שבו נלחם המלך שלמנאסר בברית של שנים עשר מלכים וביניהם אחאב. לאחר קרב קרקר, משהוסר האיום האשורי, חזר שוב העימות בין ישראל וארם המוזכר בפירקנו (852/1 לפנה"ס).