ביאור:מלכים ב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


קיצור דרך: a09b10

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים ב י


א וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן. וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים מכתבים וַיִּשְׁלַח שֹׁמְרוֹן לשומרון אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים ששהו באותו זמן בשומרון עיר הבירה וְאֶל הָאֹמְנִים אַחְאָב המגדלים את בני המלך אחאב (שהם אחי יורם שנהרג) לֵאמֹר. ב "וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם, וְאִתְּכֶם ואיתכם נמצאים בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם אחאב, שהם יורשי המלוכה, וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק ויש לכם את כל התנאים הדרושים כדי להלחם. ג וּרְאִיתֶם ביחרו את הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר מִבְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם וְשַׂמְתֶּם עַל כִּסֵּא אָבִיו, וְהִלָּחֲמוּ עַל בואו נגדי למלחמה בשביל בֵּית אֲדֹנֵיכֶם כדי להחזיר את המלכות למשפחת יורם בן אחאב. ד וַיִּרְאוּ מְאֹד מְאֹד, וַיֹּאמְרוּ: "הִנֵּה שְׁנֵי הַמְּלָכִים יורם מלך ישראל ואחזיה מלך יהודה (בפרק הקודם) לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו במלחמה עִם יהוא, וְאֵיךְ נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ?" ה וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת הממונים על בית יורם בן אחאב בשומרון וַאֲשֶׁר עַל הָעִיר והממונים על העיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים אֶל יֵהוּא לֵאמֹר: "עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ, וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה, לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ. הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה. ו וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית לֵאמֹר: "אִם לִי אַתֶּם וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים, קְחוּ אֶת רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי אֲדֹנֵיכֶם וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר יִזְרְעֶאלָה", וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ אֶת והם נמצאים עִם גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים שגדלו אוֹתָם. ז וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם, וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ, וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים סלים, סירים וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה. ח וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ שליח של יהוא וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר: "הֵבִיאוּ רָאשֵׁי בְנֵי הַמֶּלֶךְ", וַיֹּאמֶר: "שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים ערימות פֶּתַח הַשַּׁעַר עַד הַבֹּקֶר". ט וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד, וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם: "צַדִּקִים אַתֶּם אתם בעיניכם צדיקים, ואתם חושבים עלי שאני רשע כיון ש-, הִנֵּה אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל אֲדֹנִי וָאֶהְרְגֵהוּ, וּמִי הִכָּה אֶת כָּל אֵלֶּה אבל אני אשאל אתכם מי הרג את כל בני אחאב, הזקנים בשומרון אשמים בהריגתם, שהרי הצעתי להם להלחם נגדי (והרי אסור להם לפי ההלכה למסור מישהו להורג ועדיף שיהרגו כולם). י דְּעוּ אֵפוֹא אבל תדעו עכשיו שלא אני ולא זקני שומרון אשמים כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר יְהוָה אַרְצָה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עַל בֵּית אַחְאָב להשמיד את כל צאצאיו, וַיהוָה עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ". יא וַיַּךְ יֵהוּא אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל, וְכָל גְּדֹלָיו שריו, כדי שלא ינסו לנקום את נקמתו וּמְיֻדָּעָיו קרוביו וְכֹהֲנָיו כהני הבמות, עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד.

יב וַיָּקָם וַיָּבֹא וַיֵּלֶךְ שֹׁמְרוֹן, הוּא הגיע ל- בֵּית עֵקֶד הָרֹעִים מקום שהרועים היו עוקדים (קושרים) את הצאן וגוזזים את צמרם בַּדָּרֶךְ. יג וְיֵהוּא ושם יהוא מָצָא אֶת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר: "מִי אַתֶּם?", וַיֹּאמְרוּ: "אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ (אמרו מי הם) וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם לשאול בשלום בְּנֵי הַמֶּלֶךְ אחאב, יורם ואחיו (הם לא ידעו שיהוא הרג את יורם ואחיו) וּבְנֵי הַגְּבִירָה איזבל אשת אחאב". יד וַיֹּאמֶר: "תִּפְשׂוּם חַיִּים!", וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים, וַיִּשְׁחָטוּם אֶל בּוֹר בֵּית עֵקֶד אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ וְלֹא הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם. {ס}
טו וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שהיה כפי הנראה מפורסם בקנאותו לה' ולתורתו לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ?", וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב: "יֵשׁ", "וָיֵשׁ ויהוא שאל: אם כן,, תְּנָה אֶת יָדֶךָ הושט את ידך ואעלה אותך למרכבה שלי", וַיִּתֵּן יָדוֹ וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה. טז וַיֹּאמֶר: "לְכָה אִתִּי וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַיהוָה", וַיַּרְכִּבוּ פרשי יהוא הסיעו (את יהונדב במרכבה של יהוא) אֹתוֹ בְּרִכְבּוֹ. יז וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן וַיַּךְ אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן עַד הִשְׁמִידוֹ, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּהוּ. {פ}
יח וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא אֶת כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעָט, יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה. יט וְעַתָּה כָל נְבִיאֵי הַבַּעַל, כָּל עֹבְדָיו וְכָל כֹּהֲנָיו, קִרְאוּ אֵלַי הזמינו את כולם אלי, אִישׁ אַל יִפָּקֵד יחסר, כִּי זֶבַח גָּדוֹל לִי לַבַּעַל, כֹּל אֲשֶׁר יִפָּקֵד לֹא יִחְיֶה", וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה בחכמה לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת עֹבְדֵי הַבָּעַל. כ וַיֹּאמֶר יֵהוּא: "קַדְּשׁוּ עֲצָרָה הזמינו יום אסיפה, עצרת לַבַּעַל", וַיִּקְרָאוּ הכריזו על יום מסוים. כא וַיִּשְׁלַח יֵהוּא בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ כָּל עֹבְדֵי הַבַּעַל, וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא בָא, וַיָּבֹאוּ בֵּית הַבַּעַל, וַיִּמָּלֵא בֵית הַבַּעַל פֶּה לָפֶה מפתח אחד לפתח שמולו. כב וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה ארגזים ששמו בהם את ביגדי עובדי הבעל: "הוֹצֵא לְבוּשׁ לְכֹל עֹבְדֵי הַבָּעַל", וַיֹּצֵא לָהֶם הַמַּלְבּוּשׁ. כג וַיָּבֹא יֵהוּא וִיהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב בֵּית הַבָּעַל, וַיֹּאמֶר לְעֹבְדֵי הַבַּעַל: "חַפְּשׂוּ וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי יְהוָה כִּי אִם עֹבְדֵי הַבַּעַל לְבַדָּם". כד וַיָּבֹאוּ לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת, וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ, וַיֹּאמֶר: "הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם ומסורים לכם (לשמור שהם לא יברחו), נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ". כה וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה, וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים לפני מרכבתו שהיו גבורים וְלַשָּׁלִשִׁים ולשרים: "בֹּאוּ עם השמונים איש שהכנתי הַכּוּם, אִישׁ אַל יֵצֵא", וַיַּכּוּם לְפִי חָרֶב, וַיַּשְׁלִכוּ את ההרוגים הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים, וַיֵּלְכוּ עַד עִיר בֵּית הַבָּעַל. כו וַיֹּצִאוּ אֶת מַצְּבוֹת בֵּית הַבַּעַל וַיִּשְׂרְפוּהָ. כז וַיִּתְּצוּ אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל, וַיִּתְּצוּ אֶת בֵּית הַבַּעַל וַיְשִׂמֻהוּ ועשו את בית הבעל (למחראות) לְמוֹצָאוֹת מקום להתפנות לצרכים עַד הַיּוֹם. כח וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל. כט רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר יֵהוּא מֵאַחֲרֵיהֶם: עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בֵּית אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן. {ס}
ל וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יֵהוּא: "יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב, בְּנֵי רְבִעִים דור רביעי יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל". לא וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ, לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. לב בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל יְהוָה לְקַצּוֹת להכרית בְּיִשְׂרָאֵל, וַיַּכֵּם חֲזָאֵל בְּכָל גְּבוּל שטח יִשְׂרָאֵל. לג מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, אֵת כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד הכוונה לכל עבר הירדן המזרחי הַגָּדִי וְהָרֻאובֵנִי וְהַמְנַשִּׁי, מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וְהַגִּלְעָד כאן הכוונה לגלעד עצמו וְהַבָּשָׁן. לד וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְכָל גְּבוּרָתוֹ, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. לה וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן, וַיִּמְלֹךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו. לו וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה בְּשֹׁמְרוֹן. {פ}


הערות

  • כדאי להוסיף מפה לפסוקים כט,לג