ביאור:מלכים ב ב

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

---

עליית אליהו לשמיים

מרכבת אליהו הנביא בשמים, הנערים לועגים לאלישע ומותקפים על ידי הדובים. איור מכתב יד צרפתי, שנת 1463

א וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת יְהוָה כשהגיע הזמן בו העלה ה' אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם, וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן הַגִּלְגָּל כנראה הכוונה לגילגל שבהר אפרים. ב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל אֱלִישָׁע: "שֵׁב נָא פֹה, כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי עַד ללכת ל- בֵּית אֵל". וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע: "חַי יְהוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ". וַיֵּרְדוּ בֵּית אֵל. ג וַיֵּצְאוּ בְנֵי תלמידי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בֵּית אֵל גרים בבית אל אֶל אֱלִישָׁע, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "הֲיָדַעְתָּ האם גם לך התגלה בנבואה כפי שהתגלה לנו כִּי הַיּוֹם יְהוָה לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ שנחשב לכתר בשבילך?" וַיֹּאמֶר: "גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי, הֶחֱשׁוּ שִתקו". ד וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ: "אֱלִישָׁע, שֵׁב נָא פֹה כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי יְרִיחוֹ". וַיֹּאמֶר: "חַי יְהוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ". וַיָּבֹאוּ יְרִיחוֹ. ה וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ אֶל אֱלִישָׁע, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהוָה לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ?" וַיֹּאמֶר: "גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי, הֶחֱשׁוּ". ו וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ: "שֵׁב נָא פֹה, כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי הַיַּרְדֵּנָה". וַיֹּאמֶר: "חַי יְהוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ". וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם. ז וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים הָלְכוּ וַיַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד ממול הירדן מֵרָחוֹק, וּשְׁנֵיהֶם עָמְדוּ עַל הַיַּרְדֵּן. ח וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ מעילו (ראה לעיל מ"א יט יט) וַיִּגְלֹם גלגל אותה, כרך אותה על ידו וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה ביבשה. ט וַיְהִי כְעָבְרָם, וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע: "שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ?" וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע: "וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם חלק כפול מיתר היורשים (כמו ירושת הבן הבכור - ראה ביאור:פי שניים) בְּרוּחֲךָ במדרגת נבואתך אֵלָי". י וַיֹּאמֶר: "הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל; אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ - יְהִי לְךָ כֵן, וְאִם אַיִן - לֹא יִהְיֶה". יא וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר, וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם, וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה הַשָּׁמָיִם. יב וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק: "אָבִי! אָבִי! רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו עזרת לישראל כמו רכב ופרשים!" וְלֹא רָאָהוּ עוֹד. וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם מרוב צער לִשְׁנַיִם קְרָעִים.

אלישע ממלא את מקומו של אליהו. בני הנביאים מנסים למצא את אליהו

יג וַיָּרֶם אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו, וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן. יד וַיִּקַּח אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו, וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם, וַיֹּאמַר: "אַיֵּה יְהוָה אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ?" אַף הוּא וַיַּכֶּה ויכה שוב (כפי שעשה אליהו בפסוק ח)) אֶת הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע. טו וַיִּרְאֻהוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ מִנֶּגֶד, וַיֹּאמְרוּ: "נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע". וַיָּבֹאוּ לִקְרָאתוֹ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה. טז וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "הִנֵּה נָא יֵשׁ אֶת עִם עֲבָדֶיךָ חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל, יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ יחפשו אֶת אֲדֹנֶיךָ פֶּן נְשָׂאוֹ רוּחַ יְהוָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הֶהָרִים אוֹ בְּאַחַת (הגיאות) הַגֵּאָיוֹת עמקים". וַיֹּאמֶר: "לֹא תִשְׁלָחוּ". יז וַיִּפְצְרוּ בוֹ עַד בֹּשׁ עד שהתבייש לסרב (או עד כדי עיכוב, מלשון בושש) וַיֹּאמֶר "שְׁלָחוּ". וַיִּשְׁלְחוּ חֲמִשִּׁים אִישׁ וַיְבַקְשׁוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְלֹא מְצָאֻהוּ. יח וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בִּירִיחוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם 'אַל תֵּלֵכוּ'?"

אלישע עושה לאנשי יריחו נס - מטהר מעיין מים מזוהמים

יט וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע: "הִנֵּה נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב השדות והכרמים פוריים כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה, וְהַמַּיִם רָעִים לשתיה וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת הורגת את אנשיה". כ וַיֹּאמֶר: "קְחוּ לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה וְשִׂימוּ שָׁם מֶלַח", וַיִּקְחוּ אֵלָיו. כא וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם מקום נביעת המים שהיה מספק מים לאנשי יריחו וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח, וַיֹּאמֶר: "כֹּה אָמַר יְהוָה: רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה, לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת ושכול". כב וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר. {פ}

נערים מקללים את אלישע והוא מקללם כך ששני דובים טורפים מהם

כג וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל, וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וילעגו לו, וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "עֲלֵה קֵרֵחַ, עֲלֵה הסתלק מכאן קֵרֵחַ כנוי לאלישע, שלעומת אליהו שהיה בעל שיער, נחשב אלישע לקרח". כד וַיִּפֶן אַחֲרָיו, וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה. וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה טרפו מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים. כה וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל הַר הַכַּרְמֶל, וּמִשָּׁם שָׁב שֹׁמְרוֹן. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר" (פסוק כד) - הדעות בתלמוד הבבלי (סוטה מז א) חלוקות לגבי אופי הנס. בעוד דעה אחת גורסת כי אכן היה יער סמוך למקום ההתרחשות ("מאן דאמר נס - יער הוה, דובים לא הוו"), לפי דעה אחרת, לא היו סמוך למקום ההתרחשות לא דובים ולא יער ("נס בתוך נס - לא יער הוה ולא דובים הוו"). מכאן הביטוי "לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר".
• לגבי ההיבט הלשוני של "שתים דבים" והספר של מאיר שלו שנקרא בשם זה, ראו באתר האקדמיה ללשון העברית.

ראו גם

ערך בוויקיפדיה: עליית אליהו לשמיים

ערך בוויקיפדיה: מעיין אלישע

ערך בוויקיפדיה: אלישע והדובים