ביאור:מלכים ב ז
קיצור דרך: a09b07
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב
מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה
מהדורות נוספות של מלכים ב ז
א
וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה: "כֹּה אָמַר יְהוָה: כָּעֵת בשעה הזאת מָחָר, סְאָה מידת נפח (בערך 10 קילו) סֹלֶת קמח חיטים נקי בְּשֶׁקֶל, וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל, בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן".
ב
וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ שומר הראש אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל יָדוֹ והמלך רגיל להשען עליו אֶת אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמַר: "הִנֵּה אפילו אם (אחד הפירושים של הנה הוא פתיחת משפט להבעת הפתעה או חידוש) יְהוָה עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם וירד סולת ושעורים מהשמים, הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה שהאוכל יהיה כל כך זול?", וַיֹּאמֶר אלישע: "הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל".
{ס}
ג
וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וישבו מחוץ לעיר סמוך לפתח השער, שהרי למצורע אסור להיכנס לעיר, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד מָתְנוּ מרעב.
ד
אִם אָמַרְנוּ נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר וָמַתְנוּ שָׁם, וְאִם יָשַׁבְנוּ פֹה - וָמָתְנוּ גם כן נמות ברעב. וְעַתָּה לְכוּ וְנִפְּלָה נכנע, נסגיר את עצמנו אֶל מַחֲנֵה אֲרָם; אִם יְחַיֻּנוּ - נִחְיֶה, וְאִם יְמִיתֻנוּ - וָמָתְנוּ".
ה
וַיָּקוּמוּ בַנֶּשֶׁף בערב לָבוֹא אֶל מַחֲנֵה אֲרָם, וַיָּבֹאוּ עַד קְצֵה מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ.
ו
וַאדֹנָי הִשְׁמִיעַ ה' גרם לארם לשמוע קולות בדימיונם (עוד לפני שיצאו המצורעים) אֶת מַחֲנֵה אֲרָם קוֹל רֶכֶב של מרכבות מלחמה, קוֹל סוּס, קוֹל חַיִל גָּדוֹל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: "הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת מַלְכֵי מִצְרַיִם לָבוֹא עָלֵינוּ".
ז
וַיָּקוּמוּ וַיָּנוּסוּ בַנֶּשֶׁף באותו ערב, קצת לפני שבאו המצורעים וַיַּעַזְבוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֶת סוּסֵיהֶם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶם, הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר הִיא כמות שהוא, וַיָּנֻסוּ אֶל נַפְשָׁם.
ח
וַיָּבֹאוּ הַמְצֹרָעִים הָאֵלֶּה עַד קְצֵה הַמַּחֲנֶה, וַיָּבֹאוּ אֶל אֹהֶל אֶחָד וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ החביאו, וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל אֹהֶל אַחֵר וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ.
ט
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "לֹא כֵן לא בסדר, לא דבר מוסרי אֲנַחְנוּ עֹשִׂים הַיּוֹם הַזֶּה. יוֹם בְּשֹׂרָה הוּא וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים שותקים. וְחִכִּינוּ אם נתעכב מלבשר בעיר עַד אוֹר הַבֹּקֶר וּמְצָאָנוּ עָווֹן נתפס ונענש. וְעַתָּה לְכוּ וְנָבֹאָה וְנַגִּידָה בֵּית הַמֶּלֶךְ".
י
וַיָּבֹאוּ וַיִּקְרְאוּ אֶל שֹׁעֵר הָעִיר וַיַּגִּידוּ לָהֶם לֵאמֹר: "בָּאנוּ אֶל מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ וְקוֹל אָדָם ואין שומעים שם קול של אף אחד, כִּי אִם הַסּוּס אָסוּר קשורים וְהַחֲמוֹר אָסוּר וְאֹהָלִים כַּאֲשֶׁר הֵמָּה".
יא
וַיִּקְרָא הַשֹּׁעֲרִים לשוערים של בית המלך, וַיַּגִּידוּ בֵּית הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה.
יב
וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לַיְלָה, וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו: "אַגִּידָה נָּא לָכֶם אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ לָנוּ אֲרָם: יָדְעוּ כִּי רְעֵבִים אֲנַחְנוּ, וַיֵּצְאוּ מִן הַמַּחֲנֶה לְהֵחָבֵה (בהשדה) בַשָּׂדֶה לֵאמֹר: כִּי יֵצְאוּ מִן הָעִיר וְנִתְפְּשֵׂם חַיִּים וְאֶל הָעִיר נָבֹא".
יג
וַיַּעַן אֶחָד מֵעֲבָדָיו וַיֹּאמֶר: "וְיִקְחוּ תצוה שיקחו נָא חֲמִשָּׁה מִן הַסּוּסִים הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ בעיר, ששרדו את המצור, הִנָּם ואפילו אם יקחו לנו את הסוסים, הרי שהם יהיו כְּכָל (ההמון) הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ שבין כה וכה ימותו מרעב, הִנָּם רוכבי הסוסים כְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תָּמּוּ שכבר מתו ברעב, וְנִשְׁלְחָה וְנִרְאֶה".
יד
וַיִּקְחוּ שְׁנֵי הוחלט שלצורך המשימה אין צורך לסכן חמישה רֶכֶב סוּסִים, וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי מַחֲנֵה אֲרָם לֵאמֹר "לְכוּ וּרְאוּ".
טו
וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם עַד הַיַּרְדֵּן, וְהִנֵּה כָל הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲרָם (בהחפזם) בְּחָפְזָם, וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּדוּ לַמֶּלֶךְ.
טז
וַיֵּצֵא הָעָם וַיָּבֹזּוּ אֵת מַחֲנֵה אֲרָם, וַיְהִי סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל כִּדְבַר יְהוָה.
יז
וְהַמֶּלֶךְ הִפְקִיד אֶת הַשָּׁלִישׁ שומר ראשו הגבור אֲשֶׁר נִשְׁעָן שהיה רגיל להשען עַל יָדוֹ עַל הַשַּׁעַר להקפיד על הסדר, שלא כולם יתנפלו ביחד, וַיִּרְמְסֻהוּ הָעָם בַּשַּׁעַר וַיָּמֹת, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּרֶדֶת הַמֶּלֶךְ אֵלָיו.
יח
וַיְהִי כְּדַבֵּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: "סָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל וּסְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל יִהְיֶה כָּעֵת מָחָר בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן".
יט
וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֶת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר: "וְהִנֵּה יְהוָה עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה", וַיֹּאמֶר: "הִנְּךָ רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל".
כ
וַיְהִי לוֹ כֵּן, וַיִּרְמְסוּ אֹתוֹ הָעָם בַּשַּׁעַר, וַיָּמֹת.
{ס}
הערות
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|